מחזה חלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הממונה על תחנת ההסגר, "מחזה חלום", רומא, 2010

מחזה חלום או משחק החלומותשבדית: Ett drömspel) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי השבדי אוגוסט סטרינדברג. הוא נכתב ב-1901, הצגת הבכורה שלו התקיימה ב-17 באפריל 1907. זהו אחד אחד המחזות האהובים והמשפיעים ביותר של סטרינדברג, חלוצי בהצגת האקספרסיוניזם והסוריאליזם בדרמה.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הראשית במחזה היא אגנס, בת דמותה של האלה הודית אינדרה. היא יורדת לכדור הארץ כדי לבחון את בעיותיהם של בני האדם. היא פוגשת ארבעים דמויות, חלקן בעלות ערך סמלי (כגון ארבעה דקאנים של פקולטות באוניברסיטה שמייצגים את התאולוגיה, פילוסופיה, רפואה ומשפטים). לאחר שהיא עדה לסוגי סבל שונים שחווים בני האנוש (למשל עוני, אכזריות ושגרת חיי המשפחה), בתם של האלים נוכחת לדעת שיש לרחם על בני האדם. לבסוף, היא שבה לשמיים, כשרגע זה נדמה כהתעוררות מרצף אירועים דמויי חלום.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בחלום מייצגת צורה עבודה תיאטרונית שפונה למחבר ריאליסטי מסורתי ובה סטרינדברג מסתייג מצורות מבע ריאליסטיות כגון מטריאליזם, מלחמת מעמדות, מאבק בין המינים, ומהרס הנישואים המסורתיים כמו (כפי שכתב במבוא):

"תבניתו המפוררת, אך ההגיונית כנראה של חלום." ‏‏[1]

במחזה עצמו ניכר שינוי בסגנון, שיהיה בעל השפעה רחבה על התפתחות הדרמה המודרנית. סטרינדברג שהתנזר מריאליזם, מסביר שהוא בנה את המחזה, לא בתבנית של סיבה ותוצאה שמאפיינת את "המחזה העשוי היטב", אלא בהקשרים אסוציאטיביים המצויים בחלום. תוך מעבר מיידי ממקום למקום; הזמן נע קדימה ואחורה. במהלך המחזה, טירה גדלה בגן, כאילו הייתה צמח. בסיום המחזה היא נשרפת, וחושפת חומה של פרצופים סובלים ומיואשים, ואז ניצן הפרח שעל גג הטירה נפתח והופך לכריזנטמה ענקית.

ניתן לראות את התיאור הטוב ביותר של סגנון המחזה במילותיו של סטרינדברג עצמו בהערת המחבר:

"דמויות מתפצלות, נכפלות, מתרבות, מתנדפות, מתגבשות, מתפזרות, מתכנסות. אבל תודעה אחת ניצבת מעל הכל, זו של החולם; לגביו אין סודות, אין אי-התאמות, אין ספקות, אין חוק. הוא לא דן, הוא לא מזכה, הוא רק מדווח; ומאחר שהחלום הוא לרוב עצוב וכואב, ורק לעתים רחוקות בעל אופי עליז, עוברת נימה של מלנכוליה ושל חמלה על כל החיים דרך כל מהלכו הקופצני של הסיפור." ‏‏[2]

המחזה עצמו אינו סובב סביב דמות מוגדרת היטב, אלא פשוט עוקב אחרי אדם שנדמה שהוא של אנשי מקצוע שונים, כולם מבולבלים. הניגוד הנשי היא דמות בתו של אינדרה, דמוית ישו, אותה שיחקה בהפקה המקורית, הרייט בוסה, אשתו לשעבר של סטרינדברג.

הפקות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת הבכורה העולמית של "מחזה חלום" התקיימה בתיאטרון השבדי באפריל 1907, שש שנים לאחר כתיבתו. הרייט בוסה, אשתו השלישית של סטרינדברג (ממנה היה גרוש באותה עת) גילמה את דמותה של אינדרה. ויקטור קסטגרן ביים את ההפקה וקרל גראבאו היה מעצב התפאורה. המבקרים של אותה עת ציינו שדרישות המחזה הפכו לכמעט בלתי אפשרית את העלאתה של הפקה משביעת רצון. סטרינדברג רצה להעלות את המחזה בתיאטרון אינטימי, אולם לבסוף הדבר לא עלה בידו.

המחזה בוים בידי כמה מהבמאים הידועים ביותר של המאה העשרים, בכללם מקס ריינהרדט, אולוף מולאנדר, אנטונן ארטו, אינגמר ברגמן, רוג'ר בלין, רוברט וילסון, מייק דמפסי ורוברט לפייג'.

קריל צ'רצ'יל עיבדה את המחזה, שהוצג בתיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון ב-2005. העיבוד הוצג במקומות נוספים כמו אנסמבל תיאטרון אדג' בסיאטל ב-2007, תיאטרון ג'ובסייט בטמפה ובדרמה סטודיו של אוניברסיטת שפילד, שפילד ב- 2012.

עיבוד חדש מאת אמה ריי הועלה באוקספורד פלייהאוס ב-2011.

מחזה חלום בדפוס בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוגוסט סטרינדברג, מחזה חלום, תרגום משבדית: גד קינר, תל אביב : אור-עם, תשס"ד 2004.
  • אוגוסט סטרינדברג, מחזה חלום, תרגום: רונית שני ‬; רמת-גן : בית צבי - בי"ס לאמנות הבמה והקולנוע, 1990.

בתיאטרון המקצועי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משחק החלומות", תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 11 בדצמבר 1971

  • יוצרים - תרגום : לאה גולדברג, בימוי : סנדרו מאלמקוויסט, תפאורה ותלבושות : סנדרו מאלמקוויסט.
  • שחקנים - בת אינדרה : מיכל בת-אדם, המשורר, קול אינדרה : שמואל עצמון, הזגג : יצחק ברקת, הקצין : ישראל בקר, האב : חיים אמיתי, האם : תמר רובינס, לינה : טוני זך, השוער : דינה רויטקופ, הלחשן : יצחק קלוגר, מדביק המודעות : אליעזר יונג, רקדנית בלט : אורה פרוש, זמר המקהלה : ג'ורג' חשביה, השוטר : פסח גוטמרק, עו"ד : שמעון פינקל, הנגיד : צבי שטולפר, דיקאן הפילוסופיה : ארי קוטאי, דיקאן התאולוגיה : זלמן הירשפלד, דיקאן המשפטים : אריאל פורמן, קריסטין : ברונקה זלצמן, מפקח הקרנטינה : נחום בוכמן, דון ז'ואן : ג'ורג' חשביה, הקוקטית : פנינה גרי, החבר : פנחס גולדברג, הוא : אלכס קוטאי, היא : אביבה מרקס, הפנסיונר : חיים אמיתי, עדית המכוערת : פנינה וילצ'ר, אמה של עידית : תמר רובינס, קצין הימיה : יעקב אשכנזי, המורה : ארי קוטאי, החתן : פנחס גולדברג, הכלה : אליאבה נורמן, העיוור : אברהם רונאי, אליס : אורה פרוש, הפרימדונה : אביבה מרקס, האם האצילה : תמר רובינס, האב האציל : חיים אמיתי, המאסטרו : אברהם רונאי, שחקן אופי : צבי שטולפר, שחקן דרמטי : ארי קוטאי, השחקן הקומי : זלמן הירשפלד' שחקנית אופי : ברונקה זלצמן, המאהב הצעיר : פנחס גולדברג, המאהב הזקן : יעקב אשכנזי, המאהב : אריאל פורמן, התמימה : טוני זך, הזמרת הבוכה : פנינה וילצ'ר, שחקן "המלט" : זכריה טובי, שחקנית "אופליה" : אליאבה נורמן. נערות מקהלה : יעל בסיס , אלומה שלום , שושנה קרמר , שלומית נתיב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוגוסט סטרינדברג, מחזה חלום, תרגום משבדית: גד קינר, תל אביב : אור-עם, תשס"ד 2004, הערת המחבר בתחילת המחזה, עמ' 7. ‏
  2. ^ ‏ סטרינדברג, מחזה חלום, אור-עם, תשס"ד 2004, הערת המחבר בתחילת המחזה, עמ' 7. ‏