מחילה (משפט עברי)
במשפט העברי, מחילה היא מעשה קנייני השייך לסוגת הקניינים הנעשים על ידי סילוק בעלות ותביעה משפטית, שהם הפקר, ייאוש, וסילוק, ויש הסוברים שהיא עצמה מדין סילוק.
חלות הקנין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לשאר הקניינים שנעשים על ידי פעולה חיובית של גמירות דעת, הייאוש ומחילה נעשית על ידי שלילת והסחת דעת גמורה מהחוב.
הראשונים[1] נחלקו האם המחילה נעשית על ידי מעשה קניין או שמא די באמירה[2].
מחילה בטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו ייאוש, חלות המחילה נעשית בקלות יותר מקניינים אחרים, ולכן לפי שיטת רש"י, הריב"ש וראשונים נוספים[3] גם מחילה בטעות היא מחילה. ההסבר לכך הוא שכן בקניין זה אין דרושה דעתו של האדם שעל כך תיתכן טענת טעות האומרת שדעתו של האדם לא הייתה קיימת באופן זה, אלא המחילה היא דווקא שלילת דעתו של האדם, ולכן לא שייכת בה טענת טעות.
הגמרא בבבא מציעא[4] אומרת – לפי פירושו של רש"י – כי אדם המקנה לחברו דבר שלא בא לעולם, למשל: פירות של עץ שעדיין לא צמחו, ואותו מקנה טעה וחשב כי הדבר נקנה, וכאשר צמחו הפירות אכל הקונה את פירותיהם, אין המוכר יכול לתבוע את הפירות כאשר יתברר לו כי הקניין היה בטעות, שכן הוא מחל על הפירות, על אף שהמחילה הייתה בטעות.
התוספות[5] חלוק על רש"י בפירוש הגמרא, מכוח שורה של ראיות: רב נחמן פוסק[6] שמחילה בטעות אינה מחילה, במסכת בבא מציעא[7] הגמרא מניחה כי שומא בטעות אינה חלה, במסכת נזיר אומרת הגמרא[8] בשם בית הלל שהקדש בטעות אינו הקדש, במסכת גיטין[9] אומרת הגמרא ש"כל קנין בטעות חוזר".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "מחילה", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
- מחילה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב אריה שטרן, מחילה בטעות, ערוץ מאיר
- הרב דוד לחובר, מחילה בטעות, ערוץ הידברות
- הרב ישועה רטבי, סיכום מקיף על דיני מחילה, באתר בית הדין לענייני ממונות שעל-יד הישיבה הגבוהה מצפה יריחו
- שמואל שמעוני, בבא מציעא דף סז - מחילה בטעות, באתר ישיבת הר עציון
- ד"ר ברוך כהנא, מחילת חובות במשפט העברי, ירושלים תשפ"ג
- ד"ר ברוך כהנא, מחילת תנאי, בסדרת "חוק לישראל", הוצאת "מורשת המשפט בישראל", ירושלים תשס"ד-2004
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו תוספות תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ט"ז, עמוד א'.
- ^ ראו עוד בחידושי הגרנ"ט סוף סימן ק"ג.
- ^ ראו עוד במחנה אפרים הלכות זכייה ומתנה סימן ל'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ס"ו, עמוד ב'.
- ^ שם ד"ה התם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף מ"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ה, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ל"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ד, עמוד א'.