מחלת פאג'ט של העצם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחלת פאג'ט של העצםאנגלית: Paget's disease of bone) היא מחלה שגורמת לעיוות בעצמות.

ניתן לחלק את מהלך המחלה לשני חלקים:

  1. בהתחלה יש ספיגה אוסטאוקלסטית מוגברת.
  2. בשלב המאוחר יש יצירת עצם בלתי סדירה, שאולי נראית עבה יותר, אבל חלשה ורגישה מאוד לשברים. ולכן יש מוזאיקה (mosaic) בין אזורים הרוסים לאזורים חדשים ולאזורים ישנים, מה שמאפשר את האבחנה ההיסטולוגית.

את המחלה ניתן לחלק לשתי צורות:

  1. Monostotic – הצורה היותר שכיחה שפוגעת בעצם אחת.
  2. Polystotic – פגיעה בצורה מפושטת בכמה עצמות במקביל.

זוהי מחלה שכיחה יחסית, והיא אסימפטומטית ב-1-3% מהאוכלוסייה בארצות הברית (רק אם היא Monostotic משום שלא יכול להיות Polystotic לא סימפטומטי).

מורפולוגיה ואבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה מיקרוסקופית, ניתן להבחין בשלושה שלבים במחלה:

  1. Osteolytic phase - בו יש בעיקר פירוק של עצם.
  2. Active phase – בו יש גם פירוק וגם יצירה (מהירה מאוד), ובמקביל יצירת רקמת חיבור מאוד וסקולרית שבאה לענות על הצריכה המטבולית- הרבה כלי דם קטנטנים עם זרימה מוגברת.
  3. Inactive phase - בו העצם מאוד סקלרוטית, לבנה, חלשה ושברירית. זהו השלב שבו ניתן להבחין במוזאיקה. (העצם מאוד עבה, אבל המבנה שלה לא תקין- ולכן היא חלשה).

בצילום רנטגן בגולגולת, בשלב המוקדם רואים צורה שהיא אופיינת דווקא לאוסטאופרוזיס (פגיעה ממוקמת ומוגדרת מאוד). אבל בשלב המאוחר רואים כבר התעבות כאוטית של העצם - תמונה אופיינית של "כדורי צמר גפן".

מבחינה ביוכימית – בבדיקת דם ניתן למצוא:

  1. עלייה בסרום של האנזים Alkaline Phosphatase.
  2. רמת סידן וזרחן תקינים.

פתוגנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה על שם פאג'ט תוארה לראשונה ב-1822 כמצב דלקתי, בגלל האודם שנוצר מהתרחבות כלי הדם במח העצם. עובדה זו יחד עם העיוותים שנראו בעצם יצרו לה את השם השגוי Osteitis deformans (עיוות מדלקת עצם). הנחה מאוחרת יותר יחסה את המחלה להפרעה מטבולית, ויש בחלק מהספרות הרפואית נטייה להמשיך ולשייך את המחלה לקבוצת ההפרעות המטבוליות. הגישה הנוכחית מתארת את המחלה כנובעת מזיהום שנגרמת על ידי הווירוס האיטי, Paramixovirus, שעקב סינתזה של אינטרלויקין מסוים (IL-6) גורם להפעלה מוגברת של אוסטאוקלסטים.

מאפייני העצם במחלת פאג'ט:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. גדולה יותר בגלל יצירת יתר של Osteoid – ממצא שאפשר לראות בצילום רנטגן.
  2. מאוד קלה ושברירית
  3. רכה בגלל המינראליזציה הבלתי תקינה - גורם לעיוותים באזורים נושאי משקל.
  4. בעלת מרקם של לחם יבש, כך שבשלב מאוד מתקדם העצמות מתפוררות.

מיקום הפגיעה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פגיעה בגולגולת בשכיחות גבוהה
  2. באגן
  3. בעמוד השדרה (דבר שגורם לכל סוגי העקמות – לורדוזיס, עקמת ועקשת)
  4. בגפה התחתונה - בשוקה ובעצם הירך
  5. בגפה העליונה - בעצם הזרוע ובעצם השכם

מהלך קליני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כאב חזק, עקב שברים קטנים בעצם ומעיכה של עצבים בעמוד השדרה
  2. עיוות של הפנים, פני אריה (Leonine face), עקב ההתרחבות העצמות
  3. חירשות
  4. שינויים המודינמיים (כגון A-V-shunt) בגלל ה-Hypervascularitis היכולים להוביל גם למחלות קרדיווסקולריות
  5. שברים בעצמות
  6. אוסטיאוסרקומה יכולה להתפתח ב-1% מהמקרים.
  7. הידרוצפלוס (Hydrocephalus) כתוצאה מהתעבות חריפה של דופן הגולגולת, עקב הלחץ המצטבר על ה-Aqueduct.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום יש טיפול תרופתי למחלה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.