מחנה עמנואל

(הופנה מהדף מחנה ג'וליס)
מחנה עמנואל
מידע על המבנה
סוג בסיס צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הבנייה ? – העשור של 1940
בשימוש פעיל
מתכנן משרד הביטחון
בעלות נוכחית צה"ל
מפקד נוכחי אלי יצחק
קואורדינטות 31°41′42″N 34°40′40″E / 31.69486944°N 34.67786944°E / 31.69486944; 34.67786944
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תג של יחידת החימוש המרחבית (יחש"מ) 650 השוכנת במחנה ג'וליס

מחנה עמנואל (מוכר גם בשם בסיס ג'וליס) הוא מחנה צבאי של צה"ל במחוז הדרום, בין המושב השיתופי משואות יצחק למחנה חסה, בסמוך לצומת נגבה וכביש 3. בסמוך למחנה נמצא אתר היסטורי בשם בית הסביל.

המחנה נקרא על שמו של סרן עמנואל ברשי, סמג"ד בחטיבת גולני, שנפל בפעולה בסוף דצמבר 1948 נגד הצבא המצרי במהלך "מבצע חורב"[1].

במחנה ממוקם בית ספר תיכון תעשייתי אורט "צור ברק" (נקרא עד שנת 2010 "אורט מחנה עמנואל").

מפקד המחנה הנוכחי הוא אל"ם אלי יצחק.

יחידות פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחידת מגלן- יחידת קומנדו בצה"ל כפופה לחטיבת עוז, היחידה המתמחה בהשמדת מטרות איכות בעומק שדה הקרב וביצירת מודיעין צבאי באמצעות אמצעי לחימה מיוחדים
  • יחידת יהל"ם-יחידה מיוחדת בצה"ל. היחידה משתייכת לחיל ההנדסה הקרבית ומוכשרת כיחידת קומנדו.היחידה היא הסמכות ההנדסית הגבוהה ביותר בצה"ל ובעלת יכולות מיוחדות רבות הכוללות, בין השאר, פריצה הנדסית, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, הפעלת רובוטים צבאיים, הגנה מפני איומי אב"כ, קומנדו הנדסי ולוחמת מנהרות.
  • מפקדת אגד טנ"א ארצי 650- המפקדה של גדודי האחזקה של חיל הטכנולוגיה המעניקים שירותי אחזקה ותיקון אמצעי הלחימה במרחב בדרג ב' בתחומי המכונות, המחשוב והבקרה, האלקטרוניקה ועוד.
  • המרכז להכשרת פיקוד קרבי למ"פים מג"דים- הכשרת מפקד הפלוגה או הגדוד לפיקוד על צק"פ (צוות-קרב פלוגתי) או צק"ג (צוות-קרב גדודי), בלחימה, באמצעות פיתוח יכולותיו הפיקודיות.
  • יחידת צי"ד - בסיס האם של מדריכות השליטה והבקרה של צה"ל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה צבאי בריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה ג'וליס הוקם בידי הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. זה היה המחנה הבריטי הגדול ביותר באזור הדרום. בתחילת מרץ 1948 נסוג הצבא הבריטי מן המחנה והעבירו לידי הוועד הערבי העליון, שקנה אותו. לאחר מכן שימש המתחם כמחנה אימונים לערביי הסביבה. בליל ה-28 במאי 1948 כבש גדוד 51 של חטיבת גולני את המחנה.

בית הספר לשריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1952 עבר גדוד 82 ממחנה עמנואל ששימש כמחנה זמני, למחנה חסה שהפך למחנה הקבע של הגדוד, לאחר שזה הוכשר לצרכיו המיוחדים של גדוד טנקים. בית הספר לשריון עבר בשנת 1954 למחנה עמנואל. לאחר מבצע סיני הורחב בית הספר למעמד של חטיבה, שנקראה עוצבת בני חיל (חטיבה 454). כמו כן עלה משמעותית מספר התקנים ובראש בית הספר הועמד לראשונה קצין בדרגת אל"ם - עמוס בנין. בתקופה שבין מלחמת סיני ומלחמת יום הכיפורים הוגדלה כמות הטנקים בצה"ל פי שמונה. בשנת 1972, לפני מלחמת יום הכיפורים, הוגדל היקף ההכשרה בבית הספר ומעל 20 קורסים שונים הועברו בו במקביל. בית הספר קלט לראשונה את טנק המרכבה סימן 1 בסוף שנות ה-70. בשנת 1985, בעקבות מחסור בשטחי אש עבר בית הספר למחנה מגן סיירים שבבקעת סיירים שבדרום הנגב.

ברוב שנות פעילותו של בית הספר לשריון במחנה זה, שירת רנ"ג יעקב עשהאל - או בכינויו "הסוס הלבן", כרס"ר הבסיס, והיה מסמליו הבולטים של המחנה[2].

יחידת חימוש מרחבית בפיקוד מרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה החלה ב-1954 כסדנת חימוש חטיבתית של חטיבה 7 ומפקדה הראשון היה רס"ן הלל מונין. לאחר מבצע קדש ב-1965 הוקמה מפקדת גייסות השריון והיחידה הפכה לסדנא גייסית 650 וכללה שתי פלוגות - האחת לטיפול ברכב קרבי משוריין והשנייה לטיפול ברכבים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים הקימה הסדנא את גדוד שירותי החימוש הראשון (גש"ח) 784, שתמך באוגדה 84 של חיל השריון. לאחר המלחמה כלל הגש"ח שלוש פלוגות קדמיות ופלוגת בסיסית. על הפלוגות הקדמיות נמנתה פלוגה ג' שנתנה שירותי אחזקה לטנקי המגח ופלוגה ד' ששירתה את כוחות השריון שהתאמנו בצאלים. הגש"ח היה כפוף לסדנא ונטל אחריות לשירות הכוחות במרחב סיני וביניהם אוגדה 252, שהוקמה ב-1968. במרץ אותה שנה חיילים ומפקדים מן הסדנא השתתפו ב"פעולת כראמה". הם תרמו רבות לתיקון ציוד לחימה במהלך הקרב וכן סייעו בחילוץ רכב קרבי משוריין ופצועים משדה הקרב. בספטמבר 1969 השתתפו חיילים מן הסדנא ב"מבצע רביב".

במלחמת יום הכיפורים עבר גש"ח 784 תחת פיקוד אוגדה 252 ועבור אוגדה 84 הוקם גש"ח נייד. שתי האוגדות השתתפו בלחימה בסיני.

בסיס טירונות ח"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס הטירוניות הוקם בשנת 1989 והיה כפוף פיקודית לבה"ד 12, שישב בצריפין. הבט"ר הכשיר טירוניות בשלושה סוגי טירונות: טירונות כלל-צה"לית, טירונות קדם-צבאית וטירונות גיוס מיוחד.

מפקדת מגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדת מערך מגל שכנה מעת הקמתה, בשנת 1997 במחנה. בשנת 2005 הועברה לבה"ד 12 בצריפין.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס הוא בסיס האם של מדריכות הצי"ד (מערכת השליטה והבקרה של צה"ל) שם הן גם עוברות את ההכשרה. רוב המדריכות אף נשארות להדריך בבסיס את היחידות המתאמנות השונות. וחלק מועט מהמדריכות עוברות להדריך בבסיסי אימון אחרים.

בנוסף במחנה מתקיימים קורסי מ"פים וקורסי מג"דים כחלק ממסגרת בית הספר לפו"ש (פיקוד ושליטה).

החל משנת 2018 כל הכשרות הסמב"ציות, החל מיום הגיוס, מתקיימות במחנה עמנואל.

ב-2019 החליט משרד הביטחון על העברת בסיס הקבע של יהל"ם ממחנה סירקין למתחם חדש שייבנה במחנה ג'וליס בעלות של כ-400 מיליון שקל.

ב2023 העבירו את פלוגת דוד המפעילה את הטירונות לחיילים החרדים ממחנה צריפין למחנה ג'וליס.

ביוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוב המחנה עבר דרך מפריד מוצקים והוזרם החוצה אל הסביבה[3]. על פי תוכנית משרד הביטחון חובר הבסיס למערכת הביוב האזורית בשנת 2013[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]