מחנה הפליטים אל-ירמוכ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחנה הפליטים אל-ירמוכערבית: مخيم اليرموك, תעתיק מדויק: מח'ים אלירמוכ) הוא מחנה פליטים פלסטינים בדמשק שבסוריה, והמרכז הגדול ביותר של פליטים פלסטינים בסוריה. המחנה שוכן בדרום-מזרח דמשק, בתוך גבולותיה המוניציפליים, כ-8 ק"מ ממרכזה. בסמוך לו נמצאים מחנה הפליטים פלסטין ושכונת א-תדאמון. בשנת 2002 היו רשומים במחנה 112,500 פליטים, ובשנת 2011 עמד המספר על מעל 144,000.

אל-ירמוכ הוקם בשנת 1957 על שטח של 2.1 קמ"ר על מנת לשכן פליטים פולשים. המחנה לא הוגדר רשמית כמחנה פליטים, אף על פי שהפליטים הרשומים בו מקבלים סיוע מאונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם.

המחנה מאוכלס בצפיפות, רחובותיו צרים, והבתים בו עשויים בטון שאינו מחופה. יחד עם זאת, תנאי המחיה במחנה טובים יותר מאשר במחנות פליטים פלסטיניים אחרים בסוריה. תושבי המחנה עוסקים בעבודות שונות, החל מרופאים, מהנדסים ופקידים וכלה בפועלים מזדמנים ורוכלים. בשני הרחובות הראשיים במחנה חנויות רבות, ויוצאים ממנו מיניבוסים ומוניות לכל רחבי המחנה.

במחנה ארבעה בתי חולים ושני תיכונים ממשלתיים. אונר"א מפעילה במחנה 20 בתי ספר יסודיים ושמונה חטיבות ביניים, וכן מממנת שני מרכזים לנשים. בנוסף, מפעילה אונר"א במחנה גם שלושה מרכזים רפואיים, אשר שניים מהם שודרגו ב-1996 בתרומת ממשלת קנדה. ב-1997 שודרגו שישה בתי ספר בתרומת ארצות הברית ונבנה גן ילדים בתרומת ממשלת אוסטרליה.

משנת 1999 פועלת ממחנה הפליטים הלשכה המדינית של החמאס[1]. כן פועלת במחנה מפקדת החזית העממית של אחמד ג'יבריל[2].

מלחמת האזרחים בסוריה גרמה נזק רב למחנה. חלק מיושביו החליטו להזדהות עם המורדים ואף החלו להילחם בנציגי המשטר. בשאר אסד הגיב בהפצצה כבדה על המחנה שהרגה רבים מיושביו, אבל זה לא גרם למורדים להיכנע. אחרי מספר נסיונות כושלים של כניסה קרקעית בכוחות חי"ר, אסד החליט להטיל מצור על המחנה שעודנו נמשך. רוב יושבי המחנה ברחו ללבנון, ואלפים נוספים מתו ברעב ובהפצצות. בסוף 2013 נותרו בו רק כעשרים אלף תושבים.

בתחילת אפריל 2015 כבש ארגון הטרור המדינה האסלאמית את רוב המחנה.‏[3]

קואורדינטות: 33°28′25″N 36°18′15″E / 33.47361°N 36.30417°E / 33.47361; 36.30417

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]