מחנה הקיץ האלטרנטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלוגו הרשמי של המחנה

מחנה הקיץ האלטרנטיבי הוא פרויקט חינוכי המתקיים בכל קיץ החל משנת 2005 ומיועד לנוער בגילאי 15–20 מרחבי הארץ. המחנה נוסד על ידי חגי מטר, רותם מור ואיריס אריאלי, אקטיביסטים עם רקע במאבקים בנושאים: פמיניזם, אקולוגיה, זכויות בעלי חיים, זכויות אדם, והמאבק נגד הכיבוש הישראלי. המחנה מתקיים במשך כשבוע, בהם עוסקים החניכים בתכנים פוליטיים מסוגים שונים האלטרנטיביים למיינסטרים הישראלי, במטרת לעודד אותם לקחת חלק בפעילות לשינוי חברתי, לחשוב ולבקר את המציאות. צוות המחנה הכריז על התנהלותו כא-היררכית, המחנה מופעל על ידי קבוצת פעילים עצמאית בשיתוף פעולה עם פרופיל חדש וארגונים נוספים. מתוך השקפת עולם אידאולוגית ואקולוגית, המזון שמוגש במחנה הוא טבעוני, אשר אינו כולל מזון מהחי.

הנושאים המרכזיים שנידונו במחנה במהלך השנים הם: אקולוגיה, חינוך, דמוקרטיה, כלכלה, תקשורת, פמיניזם, זכויות להט"ב, אקטיביזם, אומנות פוליטית, הנרטיב הפלסטיני, מיליטריזם, החברה בישראל, תרבות אלטרנטיבית, זכויות בעלי חיים, זכויות עובדים, המאבק המזרחי, זהות ודמוי עצמי ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארבע שנותיו הראשונות, המחנה התקיים במשך שבוע ביער "אייבי נתן" ליד נווה שלום, ונבנה על בסיס תשתיות אקולוגיות שנבנו על ידי הצוות. בשנתו הראשונה השתתפו מספר מצומצם של אנשי צוות וכ-50 חניכים. החל משנתו השנייה הצטרף צוות הקמה של כ-20 פעילים, רבים מהם חניכים לשעבר שהתחלפו מדי שנה וכמאה בני נוער. בשנתו החמישית התקיים המחנה תחת הכותרת "הסמינרים האלטרנטיביים לנוער": שלושה סמינרים בני יומיים-שלושה, אחד בדרום, אחד בצפון ואחד במרכז. החל משנה זו לא היו תשתיות שהוקמו במיוחד על ידי הצוות כגון מקלחות, מטבח, ושירותי קומפוסט זמניים. הסמינר במרכז התקיים בבית ספר דמוקרטי באזור דרום תל אביב, והסמינר בדרום התקיים בחווה אקולוגית אדממה במושב ניר משה, שם התקיים גם המחנה השישי, בהשתתפות כ-40 חניכים.

המחנה השביעי והשמיני התקיימו בחוות האיסיים, חווה אקולוגית הממוקמת במושב אבן ספיר שליד ירושלים, נכחו בו כ-100 חניכים בכל אחת מהשנים.

הפעם הראשונה בשנותיו של המחנה שלא התקיים היא בשנת 2014, בעקבות הוראות פיקוד העורף במהלך מבצע צוק איתן.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחנה התקיימו במהלך השנים ערבים חברתיים, במה פתוחה, וסדנאות ופעילויות של מנחים חיצוניים בנושאים שונים. בנוסף לפעילויות וסדנאות מתחלפות, התקיימו קבוצות בעלות הרכב קבוע של עשרה עד שמונה-עשר חניכים עם זוג מנחים מהצוות. מטרת הקבוצות היא ליווי אישי של החניכים ונתינת מקום לביקורת ולעיבוד מידע, מלבד קיומים עומק בתהליך אשר עוברים החניכים במחנה.

החל מהשנה השנייה התקיימו גם משבצות "מפגשים", בהם החניכים העבירו סדנאות משלהם לשאר החניכים, בנושאים שרצו. מטרת המפגשים היא לאפשר לחניכים לקחת חלק פעיל בעיצוב המחנה.

ערב ההעצמה הוא מסורת חיובית גם כן. בערב זה ישנן מעגלי דיון בהן נפגשים חניכים המזהים מרכיבי זהות משותפים, קבוצה כמו קבוצת גברים, קבוצת להט"ב, קבוצה מזרחית, קבוצת דימוי גוף ועוד.

עקרונות הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרחב בטוח: השאיפה היא ליצור ביטחון לאנשים בעלי מראה, מין, או דעה שונים. שאיפה זו מחייבת יצירת סביבה חברתית אשר מאפשרת חופש לפרטים שבתוכה, אך עם זאת פועלת להגן עליהם מפגיעה. עיקרון זה מחייב מציאת דרכי התמודדות עם בעיות הנוצרות כאשר פוגעים בתחושת הביטחון האישי.
  • אחריות חברתית: מטרה זו מושגת על ידי העצמה וחיזוק האמונה בכוח וביכולת של החניך, על ידי חשיפה לידע חברתי והנגשתו לבני-הנוער, ונוסף לכך תהליך של עיבוד הידע ושיחה עליו.
  • רדיקליות: רדיקליות פירושה הסתכלות לעומק וחשיבה על יסודות החשיבה עצמה והמבנה החברתי שאנחנו חיים בו. הרדיקאליות של המחנה באה לידי ביטוי בשיח על תכנים אשר שמים בספק הנחות יסוד בחברה, בשילוב וחיבור בין נושאים חברתיים שונים, בחיבור בין האישי והפוליטי, ובשיח אשר מאפשר, מכבד ואף מעודד את כולם להביע ביקורת ולערער על הנחות יסוד.
  • שקיפות: שקיפות בקשר למטרות ועקרונות המחנה. שקיפות זו צריכה להתקיים גם בתוך הצוות וגם בין הצוות לחניכים.
  • ביקורת בונה: עידוד החניכים להיות ביקורתיים, אך לא לשם הענשה עצמית, אלא מתוך לקיחת אחריות חברתית. יצירת מרחב המאפשר ביקורת כלפי הצוות והתנהלות הפרויקט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]