מחנה הריכוז דראנסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עורכי דין יהודים שנעצרו במחנה דראנסי, 1941
מראה מחנה הריכוז
קרון רכבת במחנה

מחנה דראנסי (צרפתית Camp d'internement de Drancy) היה מחנה ריכוז שהוקם בעיר דראנסי שמצפון לפריז כדי לשמש תחנת מעבר בגירושם והשמדתם של יהודי העיר. כ-70,000 אסירים נכלאו במחנה, רובם ככולם בשל היותם יהודים. קצתם היו פעילי המחתרת הצרפתית. עד שחרור המחנה בידי בעלות הברית ב-17 באוגוסט 1944, נשלחו ממנו 64,759 יהודים ב-64 טרנספורטים למחנות השמדה, רובם לאושוויץ ומיעוטם לסוביבור. רק כ-2,000 מהם ניצלו. כ-1,500 נותרו במחנה ביום השחרור. בין הנרצחים היו כ-6,000 ילדים.

המחנה הוקם ב-20 באוגוסט 1941, לאחר מעצרם של 3,477 יהודים שנתפסו במצוד הגדול שברבעים 11-12 בפריס. קודם לכן שימש המבנה הגדול, שבמקור נבנה למטרות דיור ציבורי, את המשטרה. מחנות דומים הוקמו בכל רחבי צרפת של וישי ונוהלו על ידי המשטרה הצרפתית עד שכוחות גרמניה הנאצית החליטו להשתלט על פעולות היום יום של הגירוש בעצמם, ביולי 1943.

תנאי החיים במחנה דראנסי היו קשים. המבנה רב הקומות יועד לאכלס כ-700 איש אולם למעלה מ-7,000 אסירים נכלאו בו בשיאו. הילדים הקטנים הופרדו מהוריהם מיד עם הגעתם למחנה. השומרים הצרפתים התנהגו באכזריות רבה כלפי הכלואים. בדצמבר 1941 הוצאו להורג 40 יהודים בדראנסי כתגמול על התקפה צרפתית שכוונה נגד שוטרים גרמנים.

כשליש מיהודי המחנה שנשלחו להשמדה היו אזרחים צרפתים. אחרים נולדו בצרפת להורים שהיגרו בעיקר מגרמניה ופולין בשנות העשרים והשלושים. היו גם מי שהיגרו מאוסטריה אחרי האנשלוס. בין המפורסמים שבאסירי דראנסי היו מקס ז'אקוב, טריסטאן ברנאר ורנה בלום.

המחנה שוחרר באוגוסט 1944.

ב-1976 הוצבה במקום אנדרטה של הפסל שלמה זלינגר. ב-20 בינואר 2005 הציתו אלמונים קרון רכבת בתוך המתחם והותירו אחריהם מנשר החתום כביכול על ידי בין לאדן ועליו צלב קרס הפוך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתבים מדרנסי: 130 מכתבים שנשלחו ממחנה המעצר של יהודי צרפת במלחמת העולם השניה; מבוא אנטואן סבג, ליקוט הטקסטים דניס פסחנסקי; מצרפתית: עדינה קפלן, הוצאת מטר, 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחנה הריכוז דראנסי בוויקישיתוף