מחנה 8 במרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מחנה ה-8 במרץ)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מחנה 8 במרץ
מדינה לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים ג'בראן באסיל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2005–הווה (כ־19 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות אנטי-ציונות, אנטי ישראל, פרו סוריה
נציגויות בפרלמנטים
הפרלמנט הלבנוני
75 / 128
הקבינט הלבנוני
20 / 20
8march.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחנה 8 במרץ (או קואליציית 8 במרץ) היה קבוצה של מספר מפלגות בלבנון, בהנהגת חזבאללה ואמל, המזוהה עם חברות ציר ההתנגדות, איראן ומשטר אסד בסוריה. המחנה הוא יריבו של מחנה 14 במרץ הלבנוני הפרו-מערבי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של השם ב-8 במרץ 2005, יום בו עלתה קריאה מצד מספר מפלגות לערוך הפגנות המוניות בדרום ביירות, בתגובה למהפכת הארזים אשר הובילה ליציאת הכוחות הסוריים מלבנון. המפגינים הודו לסוריה על כך שעצרה את מלחמת האזרחים הלבנונית, תמכה בייצוב לבנון, ותמכה בהתנגדות הלבנונית מול הכיבוש הישראלי. המפלגות הראשיות היו חזבאללה, אמל, המרדה, המפלגה הקומוניסטית הלבנונית והמפלגה הסורית הלאומית-סוציאליסטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצוין כי באותה העת, הזרם הפטריוטי החופשי נמנה עם תומכי מהפכת הארזים, ורק לאחר שהורשה מנהיג הזרם, מישל עאון, לחזור ללבנון והתאכזב מהצעת מחנה 14 במרץ בראשות סעד חרירי, רקם ברית אסטרטגית עם חזבאללה וסוריה, אשר הגלתה אותו מלבנון במהלך מלחמת האזרחים. ב-6 בפברואר 2006 חתם מישל עאון על מזכר הבנות עם חזבאללה ובכך הפך לחבר משמעותי במחנה 8 במרץ.

במרץ ואפריל 2008 פרשו מישל מור ומפלגתו מחזית השינוי והרפורמה (גוש של מספר מפלגות נוצריות, אשר בראשן הזרם הפטריוטי החופשי של מישל עאון) וכך גם ממחנה 8 במרץ.

ביולי 2013 התפרק המחנה עקב סכסוך בין נביה ברי למישל עאון[דרוש מקור].

לאחר כשנתיים של קיפאון, מוצע מישל עאון לנשיא לבנון. מר עאון נתמך על ידי חזבאללה מועמדותו נחסמה על ידי סעד חרירי ממחנה 14 במרץ, עד שנכרתה עסקה במסגרת מונה חריר לראש הממשלה.

לאחר מכן, ראש הזרם הפטריוטי החופשי היה לג'ובראן באסיל, נוצרי, ומחליפו של הנשיא מישל עאון בראשות המפלגה. באסיל ידוע בעמדותיו הנחרצות נגד ישראל, ובכך שחיזק את הברית הקיימת עם חזבאללה והשיעים בלבנון.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.