מחסום וייסמן
בגנטיקה, מחסום וייסמן הוא שם כולל לעיקרון לפיו מידע תורשתי זורם רק מתאי נבט אל תאי הגוף (תאים סומטיים), ולא בכיוון ההפוך.
לעיקרון חשיבות רבה בפתרון הסוגיות האתיות של ריפוי גני. מחסום וייסמן קובע שמוטציה של תא סומטי לא עוברת לתאי הנבט ולכן אינה יכולה לעבור לדורות הבאים. מטרת הטיפול בריפוי גני היא שינוי של אלמנטים גנטיים של התאים הסומטיים, ולכן אם המחסום היה נשבר, השינוי היה עובר אל תאי המין והיה יכול לגרום לשינוי בגנום, וכך גם לשינוי במין.
לעיקרון גם חשיבות בהבנה שלנו את עקרונות האבולוציה ואת מידת ההפרדה הקיימת בין המינים השונים. שבירת העיקרון מהווה עדות לאלמנטים של לאמארקיזם בטבע - תורשה של תכונות נרכשות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיקרון נהגה במהלך המאה ה-19 על ידי הביולוג הגרמני אוגוסט וייסמן. הוא הוכיח שאין העברה תורשתית של תכונות נרכשות, בניסוי בו חתך את הזנבות של עכברים במשך 22 דורות, הכליא עכברים כרותי-זנב, והראה שבכל הדורות לא נולד אף עכבר כרות-זנב.
השגות עדכניות על העיקרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב ההשגות על עקרון וייסמן בימינו סובבות סביב קיומו של האנזים רוורס טרנסקריפטאז, אשר מסוגל לבצע רטרושעתוק, תהליך כימי שבו DNA נוצר מ-RNA. בעולם החיידקים מצטברות עדויות רבות להעברה גנטית אופקית (horizontal gene transfer), שבה גנים עוברים בין יצורים שונים, לעיתים תוך שימוש בווירוסים ממשפחת הרטרווירוסים. וירוסים אלה משתלבים בגנום של המאחסן שלהם ובמהלך הכניסה והיציאה מן הכרומוזום הם עשויים להעביר חומר גנטי מתא לתא. כך מידע גנטי מסוגל לעבור בין אורגניזמים, שלא דרך מנגנוני התורשה המקובלים.
עם זאת, כמות העדויות נגד המחסום עדיין זניחה ואין עוררין על כך שהוא נשבר לעיתים רחוקות בלבד.