מחסום Watch

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל התנועה

מחסום Watch הוא תנועת נשים ישראליות שהוקמה ב־2001, המתנגדת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון, ולפגיעה בחופש התנועה של הפלסטינים באזור זה, הנגרמת באמצעות מחסומי צה"ל.‏[1] בהתאם לכך מרכז הארגון את מאמציו במעקב אחר התנהגות החיילים והשוטרים במחסומים ועל הנעשה בבתי משפט צבאיים ובתיעוד השגרה בהם, ובסיוע לפלסטינים במעבר במחסומי צה"ל, ומכאן גם שמו. הארגון מאוגד משפטית כחברה לתועלת הציבור בשם קרן נשים למען זכויות אדם בע"מ.‏[2]

הקמת הארגון ומטרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם בינואר 2001 על ידי שלוש נשים: רוני יגר, עדי קונצמן ויהודית קשת, בעקבות דיווחים בעיתונות על פגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים העוברים במחסומי צה"ל בשטחי יהודה ושומרון והרצאתה של עמירה הס בעניין זה. הפעילות הראשונות של הארגון גויסו מקרב תנועת "נשים בשחור". על פי אתר האינטרנט של הארגון, מטרות הארגון הן: שמירה על זכויות האדם של הפלסטינים ביהודה ושומרון, ביטול המדיניות השוללת חופש תנועה לפלסטינים בתוך השטחים והשפעה על דעת הקהל בישראל ובעולם, כדי "להביא לסיום הכיבוש ההרסני, הפוגע הן בחברה הפלסטינית הן בחברה הישראלית".‏[1]

המאחד את חברות הארגון הוא התנגדות "לכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים ולשלילת זכותם של הפלסטינים לנוע באופן חופשי על אדמתם"‏[1]. חברות הארגון מממשות אידאולוגיה זו ביחסן למחסומי צה"ל. הארגון טוען שקיומם של מחסומי כתר, שמטרתם אינה לחצוץ בין השטחים לישראל, אלא בין אזורים שונים של השטחים, מהווה פשע מלחמה נגד הפלסטינים, שכן הם ממוקמים בשטחי העם הפלסטיני, לטענתם, שלצה"ל אין זכות מוסרית לשהות בהם. עוד טוען הארגון, כי צה"ל איננו פועל על פי החוק הבינלאומי, משום שחייליו מתעמרים באוכלוסיית העוברים במחסומים באמצעות עיכובם במשך זמן רב, השפלתם ולעתים אף הכאתם.‏[3].

הארגון רואה את קובעי המדיניות שלפיה פועל צה"ל, כאחראים לפגיעה בזכויות האדם בשטחים‏[4].

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוא ארגון נשים. הפעילות בו היא על בסיס התנדבותי ומתבצעת בארבעה אזורים: ירושלים, אזורי המרכז, הצפון ודרום יהודה ושומרון. החלטות מתקבלות בהצבעה של כלל חברות הארגון. החברות בארגון פתוחה לכל אישה המזדהה עם סדר היום הפוליטי של מחסום Watch, דהיינו - התנגדות לכיבוש ולמדיניות בשטחים. החלטות הארגון מתקבלות באסיפה הכללית, כשכל אחת מהפעילות יכולה להשתתף בקבלת החלטות בנושאים עקרוניים הקשורים בפעילות הארגון. האסיפה הכללית מאשרת את המזכירות הנבחרת (נציגות האזורים ונציגות הציבור). המזכירות היא הוועדה המתאמת ברמה הארצית.

תורמיו העיקריים של הארגון הם: הקרן החדשה לישראל שהעבירה בין השנים 2010-2006 כרבע מיליון דולר, האיחוד האירופי שהעביר בין היתר 311,650 יורו עבור השנים 2005 ו-2008‏[5] ו-77,632 יורו עבור השנים 2011-2010, ממשלות נורבגיה ובריטניה, קרן המכון לחברה פתוחה של ג'ורג' סורוס וקרן סמואל סבה.‏[6][7]

פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הליבה מתמקדת בתצפיות במחסומים הצבאיים ברחבי הגדה, תיעוד המתרחש בהם והפצת המידע הנאסף. מפגש בלתי אמצעי של הפעילות עם פלסטינים שעברו במחסומים ושינויים בשטח כמו מחסומים שהוסרו, מחסומים שהופרטו והועברו למבנים סגורים, הובילו להתרחבות פעילות הארגון לתחומים נוספים: תצפיות ותיעוד המתרחש בבתי המשפט הצבאיים, פעילות בכפרים פלסטינים, סיוע וליווי בירוקראטי מול גופים ישראליים וסיורים.

צפייה, תיעוד ופיקוח על התנהגות החיילים במחסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמרות של פעילות הארגון מגיעות לחלק מהמחסומים ביהודה ובשומרון, צופות בהתנהגות החיילים, מתעדות את המתרחש ומנסות להשפיע על החיילים כך שיאפשרו את מעבר הפלסטינים במהירות ויתייחסו אליהם בכבוד. לטענת הארגון, החיילים מתייחסים טוב יותר לאוכלוסייה כשפעילות הארגון נוכחות במקום, לכן עצם נוכחותן שם תורמת לשיפור מצבם של הפלסטינים העוברים במחסומים.

פעילות הארגון מתעדות את המתרחש בחלק מהמחסומים (בעבר אף מדי יום ביומו) ומפרסמות באתר האינטרנט של הארגון, המופיע בעברית ובאנגלית, דו"חות יומיים, חודשיים ושנתיים על התנהגות החיילים במרבית המחסומים. בנוסף לדו"חות השוטפים, הארגון כתב בעבר דו"חות מיוחדים בנושאים כגון המנהל האזרחי[8], מידע נוסף על מה שהארגון רואה כעוולות של השלטון הישראלי כלפי הפלסטינים,‏[9] עורך תערוכות צילומים ומציג סרטים וסרטונים.‏[10]

צפייה ותיעוד המתרחש בבתי המשפט הצבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות "מחסום Watch" משקיפות בבתי משפט צבאיים, שבהם נשפטים פלסטינים תושבי יהודה ושומרון ועוקבות אחרי שלבים שונים בדיונים, החל בדיוני הארכת מעצר של חשודים ועד למתן פסק דין וגזר דין. הדו"חות מבתי המשפט מתפרסמים באתר של "מחסום Watch" בעברית ובאנגלית. כמו כן עובדו הדוחות למספר קבצים לפי נושאים.

פעילות בכפרים פלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הארגון מבקרות בכפרים פלסטינים, מקיימות פעילויות משותפות עם נשות הכפרים, כגון לימוד עברית, ערבית ואנגלית, פועלות לשיפור איכות החיים בכפרים, למשל באמצעות מגעים עם המינהל האזרחי, ומדווחות על מעשי צה"ל, כגון פיזור הפגנה בכפר קדום ברימוני גז מדמיע.‏[11]

בניסיון ללכוד את מבצעי הפיגוע באיתמר, שבו נרצחו שני הורים ושלושה מילדיהם, תושבי איתמר, הפעילו צה"ל והשב"כ לחץ מתמשך על תושבי הכפר עוורתא, שממנו יצאו הרוצחים. ארגון "מחסום Watch" ערך ביקור בכפר, ודיווח על פגיעות בתושבים במהלך פעילות צה"ל,‏[12] שאותה תיאר כענישה קולקטיבית.‏[13] כעבור חודש לכדה ישראל את הרוצחים.

סיוע וליווי בירוקרטי מול גופים ישראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות מיוחד מסייע לפלסטינים מנועי שב"כ להגיש ערעור על המניעה הביטחונית החלה עליהם להיכנס לישראל לצורכי עבודה או מסחר ולעתים אף לצאת לחו"ל. צוות נוסף מסייע לפלסטינים מנועי משטרה בניסיון לפתור את בעיותיהם עם משטרת ישראל. כמו כן ניתן סיוע לפיתוח תשתיות חשמל ומים בכפרים ופניות בשם פלסטינים שחלק מאדמותיהם נכלא ב"מרחב התפר".

סיורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות הארגון מדריכות סיורים במרכז יהודה ושומרון, בקעת הירדן וירושלים בעברית ובאנגלית. הסיורים עוברים במסלולים הכוללים מחסומים וחסימות. והמשתתפים נפגשים עם פלסטינים בכפריהם. בנוסף חברות מקיימות "סיור וירטואלי" אצל המזמינים בבית.

פולמוס סביב פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 קיבל הארגון את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג המוענק על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל.‏[14]

יש עדויות של חיילים הטוענים שפעילות מחסום Watch מפריעות לעבודתם בשמירה על הנעשה במחסומים, מטרידות אותם ומונעות מהם לבצע את תפקידם. היה אף מקרה שתועד ובו מתנדבת קיללה חייל.‏[4][15]

בפברואר 2006 הוחלט שגדוד נחשון, המאייש מחסומים באזור טול כרם, יקבל הרצאה מפעילת מחסום-Watch, למרות מחאות מצד אמהות החיילים. במהלך ההרצאה עמדה נציגת הארגון בפני תגובות קשות מצד החיילים. בעקבות ההרצאה חתמו לוחמי הגדוד על מכתב לרמטכ"ל דן חלוץ ובו מחאה על "הכנסת פוליטיקה למרחב הצה"לי" והרצאות מצד "ארגון שמאל קיצוני"‏[16]. בתגובה מסר דובר צה"ל כי הרמטכ"ל לא ידע על קיום ההרצאה לחיילים, והנחה שלא יינתנו עוד הרצאות לחיילים מפי נשות "מחסום Watch". כשבועיים לאחר מכן נפגש הרמטכ"ל ביוזמתו עם פעילות "מחסום Watch".‏[17]

כתגובת-נגד לארגון הקימו פעילות ימין את ארגון נשים בכחול לבן, שפעילותיו הגיעו תקופת מה למחסומים כדי לתמוך בחיילים, להתעמת עם פעילות "מחסום Watch", ואף להתלונן בפני המשטרה על פעילותן. חברות "נשים בירוק" יצאו אף הן נגד פעילות "מחסום Watch".‏[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליה נירגד, חורף בקלנדיה, הוצאת חרגול, 2004
  • רות גינזבורג, לפקוח עיניים – עיון ביקורתי במבטם של ארגוני זכויות אדם ישראלים הפועלים בשטחים, באמצעות קריאה פרשנית בצילומים ובדוחות הארגונים, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, היחידה ללימודים בין-תחומיים, התוכנית לפרשנות, 2010.
  • מאיה רוזנפלד, "ימי ראשון בבקר במחסומים: 'תענוגות החובה' של שולטים, 'חובת צומד' של הנשלטים", פוליטיקה: הג'ורנל הישראלי למדעי המדינה, 2004, 11/12 עמ' 56-41.
  • חנה אולמן, "להיות עד – עדות כתהליך בחברה ובטיפול", אלפיים 31, 2007, עמ' 23-11.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אודותינו, באתר של מחסום Watch
  2. ^ קרן נשים למען זכויות אדם בע"מ, מס' תאגיד: 513573139, באתר רשם החברות
  3. ^ אתר מחסום ווטש, בית איבא, ג'ית, יום ה' 4.12.08, אחה"צ: "אלפי אנשים עוכבו שעות. הסיבה האמיתית: מתנחלים מיצהר, מקדומים, משבי שומרון ומהתנחלויות נוספות מסביב לשכם זרקו אבנים על מכוניות של תושבים פלסטינים"
  4. ^ 4.0 4.1 חנן גרינברג, תלונה: פעילת מחסום ווטש כינתה חייל "נאצי", באתר ynet‏, 22 במאי 2006
  5. ^ רועי שרון, האיחוד האירופי תרם מיליארד שקל לעמותות שמאל, באתר nrg‏, 18 במאי 2009
  6. ^ http://www.ngo-monitor.org/article.php?id=127
  7. ^ http://www.machsomwatch.org/en/en/donations
  8. ^ דו"ח: ביורוקרטיה בשירות הכיבוש, מאי 2004, דו"ח משותף של מחסום Watch וארגון "רופאים לזכויות אדם", 1 במאי 2004
  9. ^ נושאי הליבה של פעילותנו, אתר "מחסום Watch"
  10. ^ דוגמאות:
  11. ^ מפגשים ופעילויות בכפרים פלסטינים, אתר "מחסום Watch"
  12. ^ זעתרה (צומת תפוח), חווארה, עורטא, צומת ג'ית, יום ה' 17.3.11, בוקר, אתר "מחסום Watch"‏, 17 במרץ 2011
    בית פוריכ, חבלה, חווארה, מעבר אליהו, מעבר שומרון, עורטא, עזון, עזון עתמה, צומת ג'ית, יום ד' 30.3.11, אחה"צ, אתר "מחסום Watch"‏, 30 במרץ 2011
  13. ^ תמר פליישמן, הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף, אתר "מחסום Watch",‏ 8 במאי 2011
  14. ^ הזמנה לכנס: נשים במאבק – פעילות נשים במאבק לקידום זכויות אדם, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
  15. ^ דוד בדין, ‏דו"ח בדין: שומרות המחסום, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2006
  16. ^ אפרת וייס, מחאה נגד הרצאת נשות "מחסום ווטש" בפני חיילים, באתר ynet‏, 22 בפברואר 2006
  17. ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל: המחסומים אינם בגבול צרפת-שווייץ, באתר וואלה!, 6 במרץ 2006
  18. ^ חנן גרינברג, עימות בשטחים: "נשים בירוק" נגד נשות מחסום WATCH, באתר ynet‏, 5 במאי 2004