חישוב הקץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביהדות, חישוב הקץ הוא חישוב מועדו של הקץ, כלומר מועד בואו של המשיח.
בספר דניאל כלולים חישובי קצין סתומים למדי, שהרבה מפרשים השתמשו בהם כדי לנבא את בוא הגאולה, בדרך כלל בצורה שתקרב אותה לזמנם של המחשבים. דניאל עצמו מתואר כמי שעסוק בחישובי מועד הגאולה, אולם הוא שוגה בהם והמלאך גבריאל נדרש להופיע כדי לתקן אותו.
תוכן עניינים |
[עריכה] איסור חישוב הקץ
דעתם של חז"ל לא הייתה נוחה מפעילותם של מחשבי קצין, ואמרו "תיפח עצמן של מחשבי קיצין" ומנמקים זאת: "שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא - שוב אינו בא" (מסכת סנהדרין, צ"ז, ב'). במסכת דרך ארץ נאמר: "רבי יוסי אומר, הנותן את הקץ אין לו חלק לעולם הבא".
הרמב"ם, באגרת תימן שלו, קובע: "עליך לדעת שהקץ על דרך האמת לא ייתכן לשום אדם לדעת אותו לעולם".
[עריכה] הפרדוקס שבחישוב הקץ
במסכת סנהדרין (צ"ז, א') מסופר על יחסו של רבי זירא למחשבי קיצין:
| "...כי הא דרבי זירא, כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה, אמר להו: במטותא, בעינא מנייכו לא תרחקוה. דתנינא: שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב". | ||
רבי זירא מצביע על הפרדוקסליות המובנית שבחישוב הקץ; חלק מהותי מהקץ הוא היותו בלתי ידוע ובלתי צפוי. ברגע שהקץ מתגלה - מיד הוא הופך לחסר משמעות, כיוון שהקץ נדחה.
הדבר דומה, במידת מה, לאפקט הצופה של שרדינגר; כפי שלא ניתן למדוד במדויק את מיקומו במרחב של פוטון ובו בזמן למדוד במדויק את מהירותו, כך אי אפשר לדעת אימתי יקיץ הקץ; המדידה משפיעה על הנמדד והופכת את התוצאות לבלתי רלוונטיות.
[עריכה] מחשבי קיצין
חרף הביקורת המצויה בגמרא, היו רבים שעסקו בחישובי קיצין. הבולטים שבהם הם:
- אברהם בן אליעזר הלוי, בן המאה ה-16, לדעתו, שנת 1522 תהיה שנת הפקידה, היא הגאולה השניה מארבעת הגאולות, ושנת 1530 תהיה שנת הגאולה הסופית. את אמונתו זו פרסם במכתבים רבים ששיגר לאיטליה, ובשנת ה'ר"ע בהיותו בקושטא אף הדפיס ספר בשם "משרא קטרין", העוסק בחישוב הקץ האמור בספר דניאל. במקום אחר כתב שהגאולה תהיה בשנת ה'רפ"ד (1524). רבי אברהם נפטר בשנת 1530 או 1535, בשנת הקץ האחרונה לדעתו או אחריה.
- שלמה מולכו, בן המאה ה-16, חישב את הקץ, וחזה כי המשיח יבוא בשנת 1540. מולכו הועלה על המוקד שמונה שנים קודם למועד שחזה, ולא ראה בהתבדות תחזיתו.
- הגאון מווילנה ותלמידיו ראו בפסוק משיר השירים "קול התֹר נשמע בארצנו" (ב', י"ב) רמז לגאולה, ומתוך כך קבעו כי החל משנת ה'ת"ר (1840) זו תקופת אתחלתא דגאולה ועלו לארץ ישראל.
- דוגמה יוצאת דופן לעוסקים בחישובי קיצין הוא הרב חיים דוד הלוי, הרב הראשי של תל אביב בשנים 1974 - 1997, שעסק בחישובי קיצין וחזה שבסביבות שנת 1990 יתחיל עידן גאולה חדש.
- דוגמה מודרנית לחישוב קיצין היא החישוב המבוסס על דברי הגמרא, "שית אלפי שנים הווי עלמא וחד חרוב" (שש אלפי שנים יתקיים העולם, ואלף אחד יהיה חרב). על פי החישוב המקובל ביהדות לראשית העולם, שש אלפי שנים יסתיימו בשנה המקבילה לשנה הלועזית 2240.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חישוב קיצין לאור ההלכה מאת פרופ' ישראל תא-שמע
- אגרת תימן של הרמב"ם, באתר "דעת"
- הרב יהודה חיון, איסור חישוב הקץ
