מח עצם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מח עצם
שיוך רקמת תאים, blood forming organ, zone of bone organ, particular anatomical entity עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב Meyers Konversations-Lexikon, 4th edition (1885–1890) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) medulla ossium עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A13.1.01.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 388 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 9608 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A15.382.216 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D001853 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0005953 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מֵחַ עצם (ידוע גם כמוֹחַ עצם או לְשַׁד העצמות[1]) הוא הרקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם, ובה נוצרים תאי מערכת הדם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. משקל רקמה זו מהווה כ-4% ממשקל גוף האדם, ולכן היא אחת הרקמות הגדולות בגוף.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני סוגים שונים של מח עצמות: אדום וצהוב. האדם נולד רק עם תאים אדומים ובמשך חייו מוחלפים בצהובים. במח העצם האדום מצויות כל שורות התאים בשלבים שונים של הבשלה, ורק התאים הבשלים יוצאים לזרם הדם בפיקוח של מנגנוני בקרה תאיים והורמונליים.

את מח העצם בונות מספר אוכלוסיות של תאים, פרט לחלוקה למח עצם צהוב ואדום. הראשונה היא אוכלוסיית התאים המזנכימלים והשנייה, אוכלוסיית התאים המטופואטים. התאים המזנכימלים מרכיבים את נישת מח העצם, שהיא למעשה הסביבה שבה תאי הדם מתפתחים. התאים ההמטופואטים הם תאי הדם המדוברים. התאים המזינכימליים נמצאים בעיקר במח העצם הצהוב, והתאים ההמטופואטים נמצאים בעיקרם במח העצם האדום.

בין שתי האוכלוסיות הנ"ל קיימת תקשורת והן חיות אחת במקביל לשנייה, בקשרי הדדיות והתפתחות משותפת. 

תאים מזנכימלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאים המזנכימלים הם שם כולל לתאי אב של תאים המרכיבים את כל רקמות הגוף. במח העצם, בצורה ספציפית, מתקיימות 3 אוכלוסיות מרכזיות של תאים מסוג זה:

  • אוסטיאוציטים – האוסטיאוציטים הם תאי עצם המתקיימים במח העצם. הם קיימים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם מוארכת וצרה, בדומה לסיבי עצם.
  • אדיפוציטים – האדיפוציטים הם תאי רקמת שומן, הנמצאים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם מוארכת אך מעט עגלגלה במרכזה.
  • כונדרוציטים – הכונדרוציטים הם תאי רקמת סחוס, הנמצאים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם עגולה.

תאים המטופואטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאים ההמטופואטים הם כלל אוכלוסיית תאי הדם המתקיימים במח העצם. התאים המתמיינים במח העצם מתאים אלו כוללים את תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם[2].

מחלות שמקורן במח העצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מח העצם הוא מקור למחלות רבות, עקב ההשפעה המשמעותית שיש לו בהתחלקות של תאי דם. בין המחלות הנפוצות קיימות:

תרומת מח עצם והשתלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – השתלת מח עצם

השתלת מח עצם היא גישה טיפולית מקובלת היום לכמה מחלות שונות בהן מערכת ייצור תאי הדם האדומים ותאי החיסון נפגעת (מחלות ממאירות כמו לוקמיה, מצבים כמו מחלות חסר מח העצם מולד או נרכש וכדומה), כתוצאה מטיפול כימי, הסננה על ידי תאים ממאירים או כתוצאה ממחלה תורשתית או מפגם גנטי. מעבר לזאת, נכון לשנת 2012, נבחנת השתלת מח העצם כטיפול למחלות ולקויות עצביות מגוונות, שבהן חלק מהפתולוגיה היא בתאי הגלייה – תאים המיוצרים במח העצם ונודדים אל מערכת העצבים. בין המחלות והלקויות האלו ניתן למנות את ניוון השרירים, שיתוק המוחין ותסמונת רט[3][4]. אפשרות זו נמצאת עדיין בפיתוח מעבדתי במחקר על חיות מעבדה, בשנת 2022 פורסם מאמר מחקרי ע"י קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד שהוכיח לראשונה שהשתלת מח עצם יכולה להחליף את תאי הגלייה בעכברים, עדיין אין בכך הבטחה להצלחה בבני אדם[5]. נראה שהאפשרות לשימוש בהשתלת מח עצם בבני אדם לריפוי מחלות עצביות עדיין רחוקה מאוד מיישום רפואי.

תרומת מח עצם מתבצעת בבנק הדם שבבתי החולים. לעיתים מח העצם המשמש להשתלה, מתקבל מהחולה עצמו ולאחר תהליך רפואי שעובר החולה, מח העצם מוחזר אליו. בשאר המקרים נדרש תורם לצורך השגת מח העצם עבור ההשתלה. תורמי מח עצם חייבים להיות זהים למושתל, מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם 'חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים, הסיכויים להתאמה בין נתרם לתורם שאינו בן משפחתו, הם נמוכים. בנוסף, בפועל רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם (הסיכוי להתאמה עם אחים הוא 25%). בשאר המקרים מתאפשרות ההשתלות הודות לקיום מאגרי תורמים ממחשבים בינלאומיים גדולים, המאפשרים לבדוק התאמה למיליונים רבים של אנשים אחרים. הסיכוי למצוא תורם במאגרים נאמד היום ב-55%.[דרוש מקור] בקרב האוכלוסייה האירופאית קיימים 80% סיכויי התאמה[6].

השתלת מח עצם החלה בסוף שנות ה-70[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מח עצם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מֵחַ עצם, באתר האקדמיה ללשון העברית, 7 בנובמבר 2010
  2. ^ Kenny, T', & Tidy, C, Acute Myeloid Leukaemia, atient: patient.info/health/acute- myeloid-leukaemia-leaflet
  3. ^ Cell Transplant. 2012;21 Suppl 1:79-90. Administration of autologous bone marrow-derived mononuclear cells in children with incurable neurological disorders and injury is safe and improves their quality of life. Sharma A, Gokulchandran N, Chopra G, Kulkarni P, Lohia M, Badhe P, Jacob VC.
  4. ^ Nature. 2012 Mar 18;484(7392):105-9. doi: 10.1038/nature10907. Wild-type microglia arrest pathology in a mouse model of Rett syndrome. Derecki NC, Cronk JC, Lu Z, Xu E, Abbott SB, Guyenet PG, Kipnis J.
  5. ^ Yohei Shibuya, Kevin K. Kumar, Marius Marc-Daniel Mader, Yongjin Yoo, Luis Angel Ayala, Mu Zhou, Manuel Alexander Mohr, Gernot Neumayer, Ishan Kumar, Ryo Yamamoto, Paul Marcoux, Benjamin Liou, F. Chris Bennett, Hiromitsu Nakauchi, Ying Sun, Xiaoke Chen, Frank L. Heppner, Tony Wyss-Coray, Thomas C. Südhof, Marius Wernig, Treatment of a genetic brain disease by CNS-wide microglia replacement, Science Translational Medicine 14, 2022-03-16 doi: 10.1126/scitranslmed.abl9945
  6. ^ ארי גלהר, מי יציל את מריה הקטנה, באתר mynet
  7. ^ מח עצמות יושתל בגופם של חולי לוקמיה, מעריב, 6 בנובמבר 1978

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.