מח עצם
מֵחַ עצם (ידוע גם כמֹחַ עצם או לְשַׁד העצמות[1]) הוא הרקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם, ובה נוצרים תאי מערכת הדם- כדוריות דם אדומות, תאי דם לבנים וטסיות דם. משקל רקמה זו מהווה כ-4% ממשקל גוף האדם, ולכן היא אחת הרקמות הגדולות בגוף.
תוכן עניינים |
אנטומיה [עריכה]
קיימים שני סוגים שונים של מח עצמות: אדום וצהוב. האדם נולד רק עם תאים אדומים ובמשך חייו מוחלפים בצהובים. במח העצם האדום מצויות כל שורות התאים בשלבים שונים של הבשלה, ורק התאים הבשלים יוצאים לזרם הדם בפיקוח של מנגנוני בקרה תאיים והורמונלים.
מח העצם הצהוב עשוי ברובו מתאי שומן צהובים ותפקידו להפוך לאדום במצבים שהגוף זקוק להאצה ביצור תאי הדם.
אוכלוסיית היעד [עריכה]
השתלת מח עצם היא גישה טיפולית מקובלת היום לכמאה מחלות שונות בהן מערכת ייצור תאי הדם האדומים ותאי החיסון נפגעת (מחלות ממאירות כמו לוקמיה, מצבים כמו מחלות חסר מח העצם מולד או נרכש וכדומה), כתוצאה מטיפול כימי, הסננה על ידי תאים ממאירים או כתוצאה ממחלה תורשתית או מפגם גנטי. מעבר לזאת, נכון לשנת 2012, נבחנת השתלת מח העצם כטיפול למחלות ולקויות עצביות מגוונות, שבהן חלק מהפתולוגיה היא בתאי הגלייה - תאים המיוצרים במח העצם ונודדים אל מערכת העצבים. בין המחלות והלקויות האלו ניתן למנות את ניוון השרירים, שיתוק המוחין והאוטיזם [2][3][4].
תרומת מח עצם והשתלתו [עריכה]
תרומת מח עצם מתבצעת בבנק הדם שבבתי החולים. לעתים מח העצם המשמש להשתלה, מתקבל מהחולה עצמו ולאחר תהליך רפואי שעובר החולה, מח העצם מוחזר אליו. בשאר המקרים נדרש תורם לצורך השגת מח העצם עבור ההשתלה. תורמי מח עצם חייבים להיות זהים למושתל, מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם 'חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים, הסיכויים להתאמה בין נתרם לתורם, שאינו בן משפחתו, הם נמוכים. בנוסף, בפועל רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם (סיכוי ההתאמה עם אחים הוא 25%). בשאר המקרים מתאפשרות ההשתלות הודות לקיום מאגרי תורמים ממחשבים בינלאומיים גדולים, המאפשרים לבדוק התאמה למיליונים רבים של אנשים אחרים. הסיכוי למצוא תורם במאגרים נאמד היום ב- 55%.[דרוש מקור] בקרב האוכלוסייה האירופאית קיימים 80% סיכויי התאמה.[5]
תהליך תרומת מח עצם [עריכה]
במקרים שבהם נמצאת התאמה אפשרית, מוזמן התורם הפוטנציאלי לעבור בדיקות דם נוספות כדי לוודא שהוא כשיר לתרומה זו ומצב בריאותו תקין. בהזדמנות זו מתקיימת פגישה עם הרופא המלווה את התהליך, כדי להכיר את התורם ולתת לו הסבר מקיף על התהליך שהוא עומד לעבור. אם תוצאות הבדיקות תקינות והתורם מביע הסכמה לתהליך, מודיעים למרכז הרפואי שבו מאושפז החולה על כך ואז נקבע תאריך האיסוף לתאי מח עצם לתורם.
על תורם תאי מח העצם להתחייב לביצוע התהליך לפחות שבועיים לפני מועד התרומה וההשתלה, משום שאז מתחיל החולה את ההכנות הנדרשות של כימותרפיה אינטנסיבית והקרנות כדי להשמיד את תאי הסרטן ולהכין את גופו להשתלה.
בעבר התבצע איסוף התרומה באופן כירורגי, מעצם האגן של התורם או מהעורף - חלקו העליון של עמוד השדרה. התהליך התבצע בחדר ניתוח, תחת הרדמה מלאה או חלקית (אפידורל), ונמשך כשעה. לאחר התאוששות קלה שוחרר התורם לביתו.
כיום, הודות להתפתחויות טכנולוגיות, ניתן לבצע איסוף תאי מח עצם מווריד היד. לשם ביצוע התהליך מקבל התורם במשך ארבעה ימים זריקות המעודדות את ייצור תאי האב במח העצם בכמות מוגברת, ו”זריקתם” לזרם הדם ההיקפי (שזורם בגוף). זריקות אלו נקראות נויפוגן והן עלולות לגרום לתורם להרגשה של "שפעת” קלה, כלומר ייתכנו כאבי עצמות קלים כדוגמת כאבי גב, או כאבים בעצמות הארוכות של הגפיים, הנעלמים בקלות ע”י לקיחת משככי-כאבים. ביום החמישי מגיע התורם למרכז רפואי (בו נפגש קודם לכן עם הרופא), לצורך ביצוע האיסוף.
המשך תהליך התרומה זהה לתרומת טסיות דם והוא מתבצע בישיבה או בשכיבה במקום אחד: באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע שואבים דם מהתורם. הדם עובר דרך מכונה מיוחדת שמפרידה ממנו את התאים הצעירים ש”נזרקו” ממח העצם הודות לזריקות שקיבל. תאים אלו נאספים בשקית פלסטיק קטנה (300 סמ”ק) וכל יתר הדם חוזר אל התורם באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע השנייה. ההליך מתבצע ללא הרדמה ולא צפויות לו תופעות לוואי. המכונה המשמשת לתהליך מבוססת על צנטריפוגה וסטרילית לחלוטין, שכן כל הצינוריות והמכלים שבהם עובר דם הם חד-פעמיים.
תהליך התרומה עשוי להתבצע ביום אחד למשך 5-6 שעות, או במשך יומיים. משך האיסוף תלוי בגיל ובמשקל החולה, כמו גם במשקל התורם. התורם, למעשה, לא מאבד דם כלל, ואילו התאים הצעירים שהופרדו מזרם דמו מתרבים מעצמם במהירות, תוך יממה אחת. אותם תאים שנלקחו מהתורם, מועברים לדמו של החולה במהירות, באמצעות עירוי, בדרך דומה לטיפולים כימותרפיים אחרים ובהגיעם אל מח העצם הם מתחילים לייצר תאי דם בריאים.
מפגש בין תורם מח עצם והחולה שהתרומה ניתנה לו הוא אפשרי, אם שני הצדדים מעוניינים בכך, ומתבצע לאחר שנה, באמצעות מתאמת ההשתלות של מאגר מח העצם.[דרושה הבהרה]
הצטרפות למאגר תורמי מח עצם בישראל [עריכה]
חשיבות קיום מאגר תורמי מח עצם במדינת ישראל היא בהעלאת סיכויי מציאת תורם מתאים, שכן אלו עולים באופן משמעותי כאשר החולה והתורם הם בעלי רקע גנטי משותף. יהודים חיו במשך הדורות בקהילות סגורות, ובכך שימרו את הדמיון הגנטי ביניהם.
תהליך ההצטרפות למאגר נעשה בעת מבצעים להגדלת מאגר תורמי מח העצמות על ידי ארגונים כגון זיכרון מנחם ועזר מציון, המתרים גם בשרשרת החיול שבבסיס צה"ל בתל השומר. ההצטרפות למאגר אינה כרוכה בתשלום מצד התורם, והיא כוללת מילוי טופס המעיד על רצון להצטרף למאגר ודגימת דם פשוטה. כמות קטנה של דם (5CC) נלקחת מווריד בזרועו של התורם הפוטנציאלי. דגימת דם זו נשלחת לבדיקת סיווג רקמות (חלבוני HLA) ותוצאותיה מצורפות למאגר. גיל תורם פוטנציאלי כזה צריך לנוע בין 18 ל-50 שנים, ומצבו הבריאותי חייב להיות תקין. מעל גיל 50 התרבות התאים היא אטית יותר ולכן תרומה עשויה להיות מסוכנת הן לתורם והן לנתרם. ההצטרפות למאגר נעשית פעם אחת ותקפה לכל הזמן בו המצטרף כשיר לתרומה.
ב-2008 הוקם מאגר גנטי בבית החולים הדסה עין כרם עבור האוכלוסייה הערבית והוא הכיל נכון לנובמבר 2010 דגימות של כ-9,000 תורמים. בראיון עמה אמרה מנהלת המאגר, ד"ר אמאל בשארה, כי רק ל-10% מהפונים למאגר זה נמצאת התאמה גנטית.[5]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ראובן אור ושמעון סלוין, השתלת מח עצם - מהי השתלת מח עצם וכיצד היא מתבצעת (המאמר מתאר את התהליך הישן לתרומת מח העצם)
- המאגר הלאומי לתורמי מח עצמות של עמותת עזר מציון
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מֵחַ עצם באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Cell Transplant. 2012;21 Suppl 1:79-90. Administration of autologous bone marrow-derived mononuclear cells in children with incurable neurological disorders and injury is safe and improves their quality of life. Sharma A, Gokulchandran N, Chopra G, Kulkarni P, Lohia M, Badhe P, Jacob VC.
- ^ J Biomed Biotechnol. 2012;2012:480289. Epub 2012 Feb 13. Autism spectrum disorders: is mesenchymal stem cell personalized therapy the future? Siniscalco D, Sapone A, Cirillo A, Giordano C, Maione S, Antonucci N.
- ^ Nature. 2012 Mar 18;484(7392):105-9. doi: 10.1038/nature10907. Wild-type microglia arrest pathology in a mouse model of Rett syndrome. Derecki NC, Cronk JC, Lu Z, Xu E, Abbott SB, Guyenet PG, Kipnis J.
- ^ 5.0 5.1 ארי גלהר, מי יציל את מריה הקטנה, באתר mynet
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
