מטאמגנטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מטאמגנטיות היא מצב פיזיקאלי של החומר המאופיין על ידי גדילה על-ליניארית במגנטיזציה לעומת טווח צר של שדה מגנטי שהופעל עליו. תכונה זו מתארת למעשה מספר מצבים מגנטיים שונים.

שימוש מוקדם במונח[1] התייחס למעבר "הפיכת ספין" המושרה על ידי שדה במבודדים אנטי פרומגנטיים.

מאוחר יותר, הוצעה[2] תאוריה האומרת שתופעה דומה תתרחש בפאראמגנטים על הגבול של פרומגנטיות, כתוצאה מהחלפה מפצלת של משטח פרמי. מטאמגנטיות תלויה בחומר ובתנאי הניסוי, והיא עשויה להיות מקושרת עם מעבר פאזה מסדר ראשון, מעבר פאזה מתמשך בנקודה הקריטית (קלאסי או קוונטי), או הצטלבויות מעבר לנקודה הקריטית שכלל לא כוללות מעבר פאזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]