מטה יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטה יעקב בעל ארבעה סרגלים ניידים

מטה יעקב הוא מכשיר מדידה המאפשר לקבוע את קו הרוחב הגאוגרפי בלב ים.

המכשיר היה בשימושם של אסטרונומים, ימאים ושימש למדידת שטח. המצאתו של המכשיר, במאה ה-14, מיוחסת בדרך כלל לרלב"ג - רבנו לוי בן גרשום (1288-1344), אם כי יש המייחסים אותו ליעקב בן מכיר, ממשפחת אבן תיבון‏‏,[1] שחי באותה תקופה. המכשיר שימש מגלי ארצות כואסקו דה גאמה, פרדיננד מגלן וקולומבוס, והיה בשימוש כארבע מאות שנה עד להחלפתו במכשיר מודרני יותר - הסקסטנט.

המכשיר ודרך פעולתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכשיר מעוצב בצורת צלב, הבנוי משני סרגלים, קבוע ונייד. הסרגל הנייד נע לאורך הסרגל הקבוע, ומסומן באיור שמשמאל באותיות BC. הנווט מתבונן בכיוון האופק, ממקם את הקצה התחתון של הסרגל הנייד (B) על קו האופק, ואז מזיז את הסרגל עד שקצהו העליון (C) מתלכד עם השמש. על הסרגל הקבוע ניתן לקרוא את קו הרוחב בו ממוקמת הספינה.

הנווטים שהשתמשו במכשיר זה בתקופות הקדומות כונו "הנווטים העיוורים" שכן לרוב נגרם נזק בלתי הפיך לראייתם כתוצאה מהתבוננות ישירה בשמש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.