מטול שקפים
.jpg)
מטול שקפים, בדומה למקרן, הוא מכשיר אופטי המשתמש באור כדי להציג תמונה מוגדלת על מסך. מדובר במכשיר אופטי אשר מייצר אור, ומרכז אותו באמצעות עדשה. מעל העדשה מונח שקף, ובאמצעות עדשה נוספת ומראה, האור שעבר את השקף מוקרן על-גבי מסך.
מקור התמונה הוא בשקף, יריעת פלסטיק שקופה מודפסת או כתובה בכתב יד. השקף מונח על משטח הזכוכית של המטול, אשר מתחתיו ישנו מקור אור ומעליו מערך מראות ועדשות המעביר את האור לעבר המסך או הקיר.
מערכת אופטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטול דומה למקרן שקופיות, שבו מקור אור מאיר שקופית ליצירת תמונה על מסך. למרות זאת ישנו שוני בגודל השקף המוקרן וחשיבות הנחת השקף בכיוון המתאים (ההקרנה יוצרת אפקט מראה לעומת מקרן שקופיות בו מוצגת התמונה באופן ישר).
לעומת מקרן וידאו, מערכת האור במטול פשוטה מאוד ומורכבת לרוב מנורת הלוגן בעוצמת 750 או 1000 וואט.[1] מנורה זו פולטת חום רב וכמו כן, היא מופעלת בעוצמה גבוהה יותר מנורת הלוגן רגילה, דבר הגורם לשריפתה לאחר פחות מ-100 שעות פעולה ולכן היא מהווה את החלק היקר ביותר לתחזוקה במקרן.[2] מקרן וידאו מודרני מכיל נורת כספית בלחץ של 200 אטמוספירות שנצילותה החשמלית גבוהה יותר ומאפשרת אלפי שעות פעולה.[3]
המטול מכונה לעיתים בלשאצר, על שם משתה בלשאצר מספר דניאל בו הופיעה כתובת על הקיר.[4]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרנים עתיקים ובהם פנס קסם נחשבים כאבות מטול השקפים. ב-1645, תיאר אתנסיוס קירכר בספרו "Ars Magna Lucis et Umbrae", את המראה הסטגנוגרפית: מערכת הקרנה פרימיטיבית המורכב מעדשות מרכזות ותמונות או טקסט שצוירו על מראה קעורה, המאפשרת תקשורת למרחקים ארוכים. ב-1853, הפיזיקאי הצרפתי אדמונד בקרל (Edmond Becquerel) פיתח את מערכת המטול הראשונה. ב-1866, המפתח והממציא, ג'ולס דובסק, הציג אותה לראשונה.[5][6]
השימוש הראשון בשקפים השקופים היה בצבא ארצות הברית שהחל להשתמש בה במלחמת העולם השנייה באקדמיה הצבאית.[7]
בשנות ה-50 וה-60, חברות כקודאק ו-3M ייצרו מכשירים מסחריים שזכו לתפוצה רבה.
מטול השקפים זכה לפופולריות רבה בכיתות לימוד ובהוראה.
בעקבות פיתוח המקרן הדיגיטלי, המצגות והלוחות החכמים, פחת השימוש במטול השקפים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mangal, S.K.; Mangal, Uma (2008). Teaching of Social Studies. PHI Learning. p. 225. ISBN 978-81-203-3534-9.
- ^ Scott, Steve (10 ביולי 2019). "Classroom Projector Lamp Life Guide". outdoormoviehq.com. נבדק ב-2 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Derra, Guenther; Moench, Holger; Fischer, Ernst; Giese, Hermann (2005). "UHP lamp systems for projection applications". Journal of Physics D: Applied Physics. 38 (15): 2995–3010. doi:10.1088/0022-3727/38/17/R01.
- ^ Willis, N. E. (13 במרץ 2008). "A Survey of the Use of the Overhead Projector in the United Kingdom". Audio-Visual Media. 3: 5–8. doi:10.1080/09523986908547852.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Debbie D. Griggs, "Projection Apparatus for Science in Late Nineteenth Century America", Rittenhouse, 7, 9-15 (1992)
- ^ Hannavy, John, ed. (2013). Encyclopedia of Nineteenth-Century Photography. Routledge. p. 446. ISBN 0-415-97235-3.
- ^ "Overhead Projectors". המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקנית. נבדק ב-2 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
