מטרונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מטרונים הוא שם משפחה המבוסס על השם הפרטי של האם, הסבתא או אשה מאמהות המשפחה. זו המקבילה הנקבית של פטרונים. בחברות פטריארכליות מטרונים נפוצים פחות מאשר פטרונים.

בעבר שמות מטרונימיים ניתנו לעתים קרובות לילדיהן של נשים לא נשואות. חלק מהשמות המטרונימיים אומצו על ידי ילדיהן של נשים שהיו מפורסמות או בעלות עוצמה.

מטרונים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך, אישים מצוינים לרוב בשם אביהם, בתבנית "פלוני בן פלוני", כגון דוד בן ישי. יש מספר יוצאי דופן, כמו צרויה, אחות דוד, אשר הייתה כנראה ידועה כאשה חזקה, ובניה אבישי בן צרויה, יואב בן צרויה, עשהאל בן צרויה - נקראים על שמה, בעוד שם אביהם אינו מוזכר. אדוניה בן דוד נזכר בספר מלכים א' כאֲדֹנִיָּה בֶן-חַגִּית על שם אמו, וגוליית ואחיו נקראים גם "בני הרפה" על שם אמם.

בקהילות יהדות מזרח אירופה קיימים שמות משפחה מטרונימיים כגון ריבלין (מהשם רבקה), סורקין/סינסורה (מהשם שרה/סורא), ראכלין/רוחלין מהשם רחל, דבורקין מהשם דבורה, מלכין מהשם מלכה, סינגולדה מהשם גולדה, חבקין מהשם חווה, חנקין מהשם חנה ועוד.

ילדים קיבלו את שם המשפחה של האם כאשר בני הזוג נישאו בנישואים דתיים בקהילה ולא נרשמו לנישואים אצל הרשם האזרחי. כאשר נולדו לזוג ילדים והיה צורך ברישום הלידה אצל הרשם האזרחי, הילדים נרשמו כילדי האם בלבד ולמעשה כצאצאים מנישואים בלתי חוקיים.

היו מגוון סיבות לרישום כזה, ביניהן:

  • איסור על חתונות מרובות מדי במשפחה אחת הביא לחתונה יהודית בלבד, כאשר נמלאה המכסה.
  • איסור על נישואים שניים אף אם בן הזוג נפטר.
  • נישואים בגיל הנמוך מזה המותר בחוק או היטל גבוה עבור רישום הנישואים.
  • אב שנעלם, נטש את משפחתו או נפטר בגיל צעיר.
  • נישואים אזרחיים במקום א' ולידה של ילדים של מקום ב' שלא הכיר ברישום הנישואים של מקום א' או שחייב רישום מחודש.
  • רצון להימנע משיוך ברור של הילדים למשפחה מסוימת כדי למנוע את גיוסם לצבא.
  • שם משפחת האם היה "יוקרתי" יותר (שושלת רבנית) ואז נעשה לעתים שימוש בשני שמות המשפחה. במקרים אלו, נשכח לפעמים שם המשפחה של האב לאחר מספר דורות.

שימוש הלכתי במטרונים נעשה גם כיום, למשל בתפילת מי שברך לחולה, מתייחסים לחולה עם שם אמו בתבנית "פלוני בן פלונית".