מטריאליזם היסטורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מטריאליזם היסטורי היא גישה מתודולוגית לחקר החברה, הכלכלה וההיסטוריה. מטריאליזם היסטורי מחפש אחר הסיבות להתפתחות ושינויים בחברות אנושיות, באופן בו אנשים, באופן קולקטיבי, יוצרים משמעות לחיים וכך נותנים דגש, דרך ניתוח כלכלי, לכל מה שמתקיים יחד עם הבסיס הכלכלי של החברה (למשל, מעמדות חברתיים, מבנים פוליטיים, אידאולוגיות).

הגישה נוסחה לראשונה על ידי קרל מרקס אף כי לא השתמש במושג זה, כי אם התייחס לזה כ"מטריאליזם פילוסופי". מונח זה מבחין בין הפילוסופיה לבין מה שהוא כינה "מטריאליזם פופולרי". מאז מותו של מרקס הגישה הורחבה ופותחה על ידי אלפי מחקרים אקדמיים כמערכת מסבירה וכן הפכה לאבן דרך בדוקטרינה הקומוניסטית המודרנית.

עיקרון היסוד בגישתו של מרקס. על פי רעיון זה, היסטוריה מתפתחת על פי אופן הייצור המרכזי בחברה:

  1. בשלב הראשון החברה הורכבה מציידים ומלקטים: לא השפיעו על הטבע.
  2. בשלב השני החברה האגרארית: הפעלת מניפולציה על הטבע.
  3. בשלב השלישי החברה תעשייתית: המניפולציה על הטבע גדלה באופן משמעותי, הכלכלה התעשייתית יוצרת שינוי אדיר בשגרת החיים של בני האדם (עיור).

מרקס ראה בכל שלב מעמד מנצל ומעמד מנוצל: בחברה העתיקה: אדון ועבד.בחברה הפיאודלית: אדון וצמית ובחברה התעשייתית: בעל ההון/בורגני והפועל/הפרולטריון.

מבנה העל הוא הפן השני של המטריאליזם ההיסטורי. הוא בא לשימור הבסיס - ייחסי הייצור. מבנה העל הוא המבנה של החברה והגורמים המשפיעים שלה. הוא מורכב מחוקים, לאומיות, אידאולוגיה, תקשורת, דת וכל גורם אחר המסית את הנתין – פרולטאר, מהאמת האמיתית שהוא בעצם מנוצל. מבנה העל כיום יוצר צרכים ומספק אותם ובכך מסיח את דעת החברה מהניצול של יחסי הייצור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]