מטריארכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמו של האל בשתי תרבויות שונות: בצד ימין איקונין נוצרי של מרים עם בנה ישו, ובצד שמאל צלמית ברונזה של האלה המצרית איזיס עם בנה הורוס

מטריארכיה (הלחם: לטינית: mater - אם, יוונית: archen - שלטון) היא שלטון האם, וכמושג סוציולוגי רחב יותר, שלטון הנשים.

מאפייני החברה המטריארכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטריארכיה היא שלטון האם. חברות מטריארכליות הן חברות המונהגות בידי אימהות, ובהן לאימהות יש סמכות לקבל החלטות, שליטה באדמה ובאמצעי הייצור, וכן הן הדמויות המנהיגות. חברות כאלה היו נפוצות בייחוד בתקופת המהפכה החקלאית ובתקופת הברונזה (לפני 12,000-3,000 שנה) בכל היבשות. כיום קיים מספר קטן של חברות כאלה ביבשות שונות שהמפורסמת שבהן היא חברת המוסו בסין. חברות מטריארכליות הן אינן חברות היררכיות, והנשים בהן נושאות תפקיד שונה מזה של הגברים בחברה הפטריארכלית המוכרת לנו. המטריארכיה שונה ממצב של שושלת אמהית, שבה שמו של הצאצא נקבע על פי אמו ולא על פי אביו. ביהדות למשל, דתו של הצאצא נקבעת על פי זהותה של אמו ושייכותה ליהדות. כמו כן, אין מדובר בחברות שבהן הסמכות האמהית היא הדומיננטית ביחסים הביתיים, כשבן הזוג עובר לגור עם משפחתה של בת זוגו לאחר נישואיהם. המטריארכיה היא שילוב של שני המרכיבים האלו. ‏[1]

מבנה החברה המטריארכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מאורגנת בקְלֶנִים המבוססים על יחסי משפחה, על בסיס הורות נשית (כלומר אמא, צאצאיה, צאצאי צאצאיה, אחיה וצאצאיהם). נשים חיות בבית אמם ולא עוברות לבתי בני זוגן. בחברה מטריארכלית הנשים עומדות בראש החברה ושולטות באמצע הייצור, חלקן גם מטריליניאליות, כלומר שושלת בין דורית של נשים ובנותיהן אשר הבעלות על אמצעי הייצור עוברות בה בירושה. בחברות המטריארכליות מקיימים נישואים בין קְלֶנִים שונים בתוך הכפר או עם קלנים מכפרים שכנים כך שקשר דם קיים בין כל המשפחות המטריארכליות באזור. לאחר הנישואין הגבר בא לישון אצל האישה, אך לא עובר לגור אצלה, אלא נשאר לגור אצל אמו ומחויב לעבוד את אדמתה בהמשך חייו. לאבהות ביולוגית אין כל משמעות: האימהות מגדלות את הילדים בלי כל התחשבות באבא הביולוגי שלהם. הגברים מגדלים את הילדים של אחיותיהם. אלה חברות לא היררכיות, אופקיות, של קרבה משפחתית על פי השושלת האימהית. ‏[1]

מבנה פוליטי וקבלת החלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך קבלת ההחלטות הפוליטיות מתבצע באופן פְרַקְטָלִי של מעגלים מתרחבים: בתוך הקְלֶן מתבצעת החלטה בהסכמה במעגל המכיל את כל הקלן. המבנה של מועצת הכפר מורכב משליחי הקלנים, והשליחה היא בדרך כלל הסבתא המבוגרת בקלן. השליחה רשאית לייצג רק את מה שבני הקלן שלה כבר הסכימו עליו, ובשום פנים ואופן לא ניתן לה לקבל החלטות שלא הוסכמו על ידי שולחיה. אין החלטות בכפר שאינן מוסכמות על כל הכפר. במקרה של חוסר הסכמה חוזרים לשולחן הדיונים. קיימות גם מועצות אזוריות בין-כפריות. גם גברים נשלחים לייצג את הקלנים ובמיוחד בוועידות בין-כפריות אשר ההשתתפות בהן דורשת לצאת ממשק הבית לכמה ימים. נשים הן מקבלות ההחלטות המרכזיות, אך כל המבוגרים משתתפים בקבלת ההחלטות עד להגעה להסכמה. אין צבירה של כוח ואין שליטים. נוצר מצב חברתי שבו המערכת אינה מדכאת את הפרט. ‏[1]

מבנה תרבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת השקפת העולם, יש בחברות המטריארכליות אמונה עמוקה בלידה מחדש. החיים והמוות נתפשים כחוזרים על עצמם שוב ושוב במחזור הישות. הרעיון של לידה מחדש הוא קונקרטי: פירושו לחזור לתוך אותה חמולה, לכן הקְלֶנִים מטפחים פולחנים חזקים של אמהות ואבות קדמונים, והילדים נתפשים כאבות ואמהות קדמוניים שנולדו מחדש. הם סוגדים לאמא אדמה ולאלת היקום; העולם כולו נתפש כאלוהות נשית. מאחר שהכול קדוש, הכול בחיים הוא חלק ממערכת סמלים. אם כן, אלה חברות פולחניות המקיימות את תרבות האלילה. כל אישה מאמינה שאחרי מותה היא תיוולד מחדש; מחזוריות החיים והמוות והמחזוריות של הטבע הן חלק מעולם האמונות והסמלים ההיולי והראשוני אשר מהווה מעין דת. האם הקדומה היא המניעה את גרמי השמיים ובוראת החיים. הקיום האנושי הוא המשך ישיר למעגליות החיים והטבע, וההפרדה בין הטבע לתרבות היא טעות פטריארכלית. בפרספקטיבה המטריארכלית מוות מוביל לחיים, וחיים מובילים לטוב, התכתשות בין טוב לרע איננה קיימת, אין יחס לאף סוג / מין כחלש יותר או חזק יותר. אין דואליות של טוב ורע באותו הסמל. הקדושה מפוזרת במרכיבי חיים שונים: כל דבר מסמל משהו, כל בית הוא קדוש, כל מעשה ביום יום הוא בעל משמעות קדושה. ‏[1]

מבנה כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלתן של חברות מטריארכליות מבוססת על חקלאות זעירא וסחר חליפין. בעבר החקלאות הייתה בעיקרה גידול פירות וירקות בגינות, אך במאה האחרונה ישנה גם חקלאות שלחין. הנשים הן הבעלות של האדמה, כלומר, יש להן שליטה על אמצעי היצור. התוצר מחולק על פי מערכת שוויונית, שפועלת בדומה לחלוקה תוך משפחתית, כולם נהנים יחד מהתוצר. עקרונות השיתוף והשוויון פועלים באופן מודע. היתרונות והחסרונות הקשורים בקניית סחורות מושפעות מחוקים חברתיים: אם העושר מתחיל להתפתח אז מתבצעת חלוקה מחדש ביוזמת המתעשרות וזאת באמצעות חלוקת משאבים. לדוגמא: אירועים בהם השבט שקיבל הכי הרבה יבול מארח את הפסטיבל ומחלק בו את העודפים. אין צבירה של סחורות. הערך המוביל את הפעולות הכלכליות השונות, ומקביל לתחרותיות בעולם המודרני, הוא הנתינה. ‏[1]

משפחה מטריארכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה מטריארכלית היא משפחה הנתונה לסמכות אם-המשפחה, ותחת משטר של שליטה נשית במוסדות חברתיים כלשהם. כיום יש בטיבט כ-15% משפחות מטריארכליות, מכלל האוכלוסייה הטיבטית. בקרב אוכלוסייה זו, ובמקרים מסוימים שבהם יש מחסור בנשים, אישה מתחתנת עם גבר, שניים ולפעמים גם ארבעה גברים. בסין, בחבל יונאן, קיים עדיין שבט הנאשי שמוצאו מטיבט, המקיים שרידים של מבנה משפחה מאטריארכלי שבו האישה היא היורשת והמורישה, היא הדמות הדומינטית בבית, היא כוח העבודה העיקרי וגם זו הקובעת מי יהיה אבי ילדיה‏[2].

בניגוד למשפחה פטריארכלית שבה הגבר הוא דומיננטי, בעולם כולו אין הכרה נאותה למצב הפוך שבו האישה היא הדומיננטית, אם כי בעולם המערבי התפתחה צורת משפחה ללא זוגיות, שבה האמא היא מפרנסת יחידה. צורה זו נכללת בסיווג רחב יותר של משפחה חד-הורית. גם המקרה הפטריאכלי וגם המקרה המטריארכלי, שונים במהותם ממשפחה חד-הורית. שהרי בשני המקרים הראשונים נמשכת הזוגיות לעיני הילדים, וחינוכם זוכה לאיזון וכך גם נטל הפרנסה. בעוד שבמשפחה חד-הורית אין איזון בחינוך ובדוגמה הניתנת לילדים. כמו כן, כל נטל הפרנסה והחינוך מוטל על כתפיה של האישה, כאשר אין בנמצא גבר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 היידה גוטנר-אבנדרות, מבנה החברה המטריארכלית
  2. ^ מסלול מרתק בסין - חבל יונאן, yunnan המחוז הדרומי