מיקויאן גורביץ' מיג-21

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מיג-21)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מיג-21
MiG-21PFM-Egypt-1982.jpg

מיג-21PFM של חיל האוויר המצרי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב
קוד נאט"ו פישבד - Fishbed
ארץ ייצור Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
יצרן מיג
טיסת בכורה 16 ביוני 1956
תקופת שירות 1959 – עדיין בשימוש
צוות טייס יחיד
יחידות שיוצרו 11,496 ללא התחשבות ביחידות של צפון קוריאה‏[1]
משתמש ראשי ברית המועצות
משתמשים משניים אוגנדה, אזרבייג'ן, אינדונזיה, אלג'יר, אנגולה, אפגניסטן, אתיופיה, בולגריה, בורקינה פאסו, בנגלדש, גינאה, גינאה ביסאו, דרום תימן, הונגריה, וייטנאם, זמביה, טנזניה, יוגוסלביה, לאוס, לוב, מאלי, מדגסקר, מוזמביק, מונגוליה, מזרח גרמניה, מצרים, ניגריה, סוריה, סין, סלובקיה, סרביה, עיראק, פולין, פינלנד, צ'כוסלובקיה, צ'כיה, צפון קוריאה, צפון תימן, קובה,קירגיזסטן, קמבודיה, קרואטיה, רומניה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו, תימן
מחיר
הנתונים לדגם BIS
ממדים
אורך 15.76 מטר
גובה 4.12 מטר
מוטת כנפיים 7.15 מטר
שטח כנפיים 23.0 מ"ר
משקל ריק 5,350 ק"ג
משקל מטען מרבי 4,640 ק"ג
משקל המראה מרבי 10,100 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 1,000 קמ"ש
מהירות מרבית 2,230 קמ"ש
קצב נסיקה 235 מטרים/שנייה
טווח טיסה מרבי 450 ק"מ
סייג רום 19,000 מטר
עומס כנף 379 ק"ג למ"ר
אורך מסלול מינימלי 480 מטרים
חימוש
תותחים שני תותחי 23 מ"מ מרכזיים GSh-23 או תותח 30 מ"מ מרכזי נודלמן-ריכטר NR-30 (בגרסת F-13)
פצצות עד 2,000 ק"ג פצצות או טילים בלתי-מונחים על 2 או 4 נקודות נשיאה תחת הכנפיים
הנעה
מנוע סילון טומנסקי R-25-300 עם מבער אחורי
תרשים
MiG-21 FISHBED (MIKOYAN-GUREVICH).png

מיקויאן מיג 21 (רוסית: МиГ-21; קוד דיווח נאט"ו: Fishbed - פישבד) הוא מטוס קרב קל על-קולי רב-משימתי בן הדור השני מתוצרת משרד התכנון מיקויאן-גורביץ' בברית המועצות. כנפי הדלתא שלו הפכוהו למטוס הסובייטי הראשון ששילב יכולות יירוט ותקיפה יחדיו. עיצוב זה אפשר למטוס להגיע למהירות מאך 2 תוך שימוש במנוע סילוני חלש יחסית ובעל מבער אחורי. מה שהפך אותו לשקול ל-F-104 סטארפייטר האמריקאי של לוקהיד ולמיראז' 3 הצרפתי של דאסו בני אותה התקופה.

המיג-21 הוא מטוס הקרב הנפוץ ביותר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ושני רק ל-C-130 במטוסים הצבאיים בכלל באותה תקופה.

היסטוריה ודגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אב הטיפוס של המיג-21, שסומן Ye-6, טס לראשונה בשנת 1956 והמטוס הראשון נכנס לשירות מבצעי בחיל האוויר הסובייטי בשנת 1958. דגם מיוחד הוא דגם אימון דו־מושבי (Mongol).

בזירה המזרח-תיכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי מיג-21 סופקו למדינות רבות במזרח התיכון שהיו מקורבות לברית־המועצות דוגמת מצרים, סוריה ועיראק. כחודש לפני פרוץ מלחמת ששת הימים הפילו טייסי חיל האוויר הישראלי ששה מטוסי מיג-21 סוריים. במלחמה עצמה הושמדו מטוסי מיג-21 רבים על הקרקע במבצע מוקד. בשנת 1970 בעת מלחמת ההתשה נערך קרב אוויר בין שמונה מיראז'ים וארבעה פנטומים ישראליים לבין 24 טייסי מיג-21 רוסיים שהוצבו במצרים - קרב שהסתיים בהפלת חמשה מיגים. המטוס השתתף גם במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל, ונמצא עד היום בשירות חילות האוויר של סוריה ומצרים, אך פינה את מקומו כמטוס המוביל לטובת מטוסים חדישים יותר - בסוריה מיג-29, מיג-23 ומיג-27, ובמצרים F-16 ומיראז' 2000.

מטוס מיג–21 היה המטוס הראשון שהופל במטוס F-15, על ידי טייס ישראלי בשנת 1979.

מיג 21 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע יהלום
מיג–21 במוזיאון חיל האוויר

בשנת 1966 ערק לישראל הטייס העיראקי מוניר רדפא במטוס מיג–21. המטוס נבדק על ידי חיל האוויר והלקחים שהופקו מבחינתו על הקרקע ובזמן טיסה סייעו לטייסי חיל האוויר להלחם נגדו. מטוס זה היה בתקופה קצרה מבצעי וחומש בטילי אוויר-אוויר מסוג שפריר 2 לאחר שבוצעו בו התאמות על ידי מהנדסי רפא"ל, במטרה ליירט מטוסי מיג-21 מצריים מדגם צילום שמטוסי המיראז' כשלו ליירט, ערב מלחמת ששת הימים. אולם בתקופת היותו מבצעי לא בוצעו טיסות צילום והמיג לא הוזנק מעולם כנגד מטרת אויב. אותו מטוס הועבר לארצות הברית, ולאחר שנים הועבר מטוס מיג-21 אחר בחזרה לישראל, הנמצא כיום במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

מלחמת וייטנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאחד ממטוסי הקרב החדישים באותה תקופה נעשה במיג-21 שימוש רב במלחמת וייטנאם. עם זאת, טייסים צפון-וייטנאמים רבים העדיפו על פניו את המיג-19 שיכול היה לשאת משקל רב יותר על כנפיו.

הערכת ביצועים יחסית למטוס המיראז' 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דני שפירא[2] למטוס המיג-21 היו מגבלות מהירות נמוכות מאשר למיראז' 3 אך הדלק שבו הספיק למשך שהיה באוויר גדול יותר. הנסיקה שלו הייתה טובה יותר מאשר של המיראז' 3 אך בגובה נמוך ביצועיו היו נמוכים יותר.

לטיס מיג שפלט עצמו בגובה נמוך ובמהירות גבוהה, היה סיכוי טוב להישאר בחיים מכיוון שהחופה שימשה כעין מגן רוח בזמן ההפלטה מאחר שהייתה מחוברת בציר לחלק הקדמי של המטוס ולמושב המפלט.

ראות הטיס אחורה הייתה גרועה. תפעול ההגאים של המיג קשה במהירויות שמעל 500 קשר, ובעומס תאוצה גבוה הטייס היה חייב להפעיל כוח רב והמטוס איבד כמחצית מכושר תמרונו.

מנוע המיג ומערכותיו היו אמינות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yefim Gordon. MiG-21 (Russian Fighters). Earl Shilton, Leicester, UK: Midland Publishing Ltd., 2008. ISBN 978-1-85780-257-3.
  2. ^ דני שפירא, "לבד בשחקים", עמ' 251-253, הוצאת מעריב, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
מיג-19
מיג-21 הבא:
מיג-23