מיג-3
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מיג-3 | |
|---|---|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס קרב |
| ארץ ייצור | |
| יצרן | מיקויאן גורביץ' |
| טיסת בכורה | 29 באוקטובר 1940 |
| תקופת שירות | 1941 – 1945 |
| צוות | 1, טייס |
| יחידות שיוצרו | 3,172 |
| משתמש ראשי | חיל האוויר הסובייטי |
| ממדים | |
| אורך | 8.25 מטר |
| גובה | 3.3 מטר |
| מוטת כנפיים | 10.2 מטר |
| שטח כנפיים | 17.44 מ"ר |
| משקל ריק | 2,699 ק"ג |
| משקל טעון | 3,355 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 640 קמ"ש |
| טווח טיסה מרבי | 820 ק"מ |
| סייג רום | 12,000 מטר |
| הנעה | |
| מנוע מיקולין AM-35 | |
מיג-3 (ברוסית: МиГ-3) היה מטוס קרב סובייטי מתוצרת חברת מיקויאן-גורביץ'. המטוס פותח בתקופת מלחמת העולם השנייה על מנת להחליף את מטוס המיג-1. ב-1941 המטוס יוצר במספרים גדולים ומפעל ה-OKB-1 עבר אז לייצר גם את מטוס ה-איליושין Il-2.
המטוס נבנה על מנת לתפקד כמטוס יירוט בגובה רב, אך מרבית הקרבות מול הצבא הגרמני התרחשו בגובה נמוך יותר, בו היה יתרון ברור למטוסי המסרשמיט Bf 109 הגרמניים. כתוצאה מכך ייצור המטוס הופסק בשנת 1942.
המטוס שימש את הצבא האדום עד סוף מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- משפחת מטוסי מיג 3 (באנגלית)
- מידע על המטוס (באנגלית)
- היסטוריית המטוס בליווי תמונות (באנגלית)