מיג 1.44

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת, דקדוק לקוי, מקורות חסרים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מיג 1.44
Mig 1-44-2.png

הדמיית מחשב של המטוס
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב רב-תכליתי
קוד נאט"ו פל‏‏אָט-‏פֵ‏אָ‏‏ק - Flatpack (אריזה שטוחה)
ארץ ייצור Flag of Russia.svg  רוסיה
יצרן מיג
טיסת בכורה 29 בפברואר 2000
צוות 1
יחידות שיוצרו 1 (אבטיפוס)
משתמש ראשי מכון מחקר מדעי
דגמים МиГ МФИ
ממדים
אורך 21,7 מטר
גובה 6 מטר
מוטת כנפיים 16,3 מטר
משקל ריק 18,000 ק"ג
משקל טעון 28,000 ק"ג
משקל המראה מרבי 35,000 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 1,700 קמ"ש
מהירות מרבית 2,766 קמ"ש
קצב נסיקה 1,500 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 4,000 ק"מ
חימוש
תותחים 30 מ"מ
טילים שמונה טילי אוויר-אוויר מסוג КС-172, Р-37, Р-77, Р-74
הנעה
שני מנועי סילון ТРДДФ АЛ-41Ф
תרשים
Mig-144.png

מיג 1.44 (МФИ Микоян МиГ-1.44, קוד נאט"ו:פל‏‏אָט-‏פֵ‏אָ‏‏ק - Flatpack) הוא שמו של אבטיפוס רוסי למפציץ קרבי מהדור החמישי שיועד להיות מטוס ניסוי ומטוס רב-משימתי (תקיפה ויירוט).

המטוס, בו תוכננה התקנת מנועים מדגם АЛ-41Ф, נוצר כמשקל נגד למטוס ה-F-22 האמריקאי, ובמספר מאפיינים, אף עדיף עליו[דרוש מקור]. המטוס מכיל יישום נרחב של טכנולוגיית החמקן. כל תחמושת המטוס נמצאת בתא פנימי ומכוסה בצבע מיוחד סופג, המקשה על זיהוי המטוס במכ"ם, המטוס עוצב בדרך מיוחדת של משטחים עקומים.

פיתוח המטוס יצא לדרך כבר בסוף שנת 1979 במסגרת תוכנית И-90 (תוכנית "מפציץ שנות ה-90" = «истребитель 1990-х годов»). בשנת 1981, המכון האווירודינמי המרכזי (ЦАГИ) המליץ לפתח אגף אדפטיבי משולש שמוסח על ידי מספר גדול של משטחים, מה שמבטיח את יעילותו האווירודינמית ומאפשר לטוס בזוויות תקיפה שונות. מטוס המיג 1.44 יושב בעיר ז'וקובסקי במחוז מוסקבה.

המטוס עם המספר 1.44 מסמל את הקוד של האב טיפוס עליה עבדה חברת "מיג" בפרויקט И-90. המטוס עם שם הקוד 1.42/1.44 היה אמור להיכנס לייצור המוני ולשרת את חיל האוויר הסובייטי.

פיתוח מטוס הקרב החל על ידי חברת מיג. בשנת 1983, אושרה "תוכנית היעד המשולבת" («Комплексная целевая программа») שאיפיינה את המטוס, כוח הנעה אווירי וחימוש, כמו גם מילוי הדרישות הטקטיות והטכניות של חיל האוויר ושר ההגנה. בשנת 1987 יצא לדרך פרויקט ניסיוני, ובשנת 1991 - המטוס עבר לשלב תכנון מתקדם וקיבל את ראשי התיבות הקיריליים "МФИ" - מפציץ רב-תכליתי.

התכונות העיקריות של המטוס הן:

  • תמרון;
  • יכולת טיסה קולית במצב חלק ללא רעידות משנה;
  • חתימה תרמית וחתימת מכ"ם נמוכה;
  • שיפור מאפייני ההמראה והנחיתה;
  • הפחתה משמעותית של עלות שעות טיסה, מספר אנשי הצוות הטכני, נפח ומשקל הציוד הנדרש לתחזוקת המטוס;
  • עיצוב חדשה של אוויוניקה מורכבת, מבנה מידע ושליטה מובנים בתא הטייס;
  • רמה גבוהה של אינטגרציה.

במקביל לעבודה על מפציץ רב תכליתי המבוסס על אפשרויות העיצוב הבסיסי והוספת מאפיינים ממטוסי סיור, מטוסי קרב ושינויים אחרים.

בשל ההחלטות מדיניות והבעיות הכלכליים של שנות ה-90, ממשלת רוסיה החליטה להשעות את העבודה על הפרויקט. כיום, ישנו רק דגם אחד של אבטיפוס החונה בחניית ה"מיגים" של מכון מחקר התעופה ע"ש גרומוב (Лётно-исследовательский институт имени М. М. Громова). רוב הטכנולוגיות שיושמו במטוס, הועברו לשימוש בתוכנית סוחוי T-50 - לחימוש וייצור מטוסי קרב חדישים עבור חיל האוויר הרוסי מתוצרת סוחוי.

בקרב כמה מומחים מערביים מסתובבת שמועה ולפיה חלק מהטכנולוגיות שפותחו במהלך הפרויקט נמכר לידי סין.