מידלמארץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Middlemarch 1.jpg

מידלמארץאנגלית: Middlemarch) הוא רומן מאת ג'ורג' אליוט. זהו הרומן השביעי שלה והלפני האחרון, היא החלה לכתוב אותו ב-1869, והפסיקה לזמן מה בעקבות מחלת בנו של שותפה לחיים, ג'ורג' לואס. במשך השנים 1871-1872 הרומן פורסם בהמשכים.

הרומן מתמקד בעיירה הדמיונית "מידלמארץ'" בשנים 1830-1832, והוא בעל עלילות מרובות ומספר רב של דמויות. בנוסף לנושאים הברורים והקשורים זה לזה ברומן, בעלילה נושאים משניים כמו: מעמדה של האישה, נישואין, אידאליזם וחשיבות עצמית, דת וצביעות, רפורמה פוליטית וחינוך.

מידלמארץ' זוכה לפופולריות ונחשב לאחת מיצירות המופת בספרות האנגלית, על אף שכמה מבקרים הביעו את אי שביעות רצונם לגבי עתידה הצפוי של דורותיאה, אחת הדמויות הראשיות. וירג'יניה וולף אמרה על הספר שזהו ספר נהדר שלמרות חוסר השלמות שלו הוא אחד מן הרומנים היחידים בשפה האנגלית הכתובים למבוגרים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 1869 ג'ורג' אליוט רשמה את משימותיה לשנה הקרובה ביומנה. הרשימה כללה "רומן בשם מידלמארץ'", ביחד עם כמה שירים ופרויקטים אחרים. הרומן האחרון שלה "פליקס הולט", פורסם לפני יותר משנתיים ולא נמכר היטב. למרות זאת הרומן החדש שלה אמור היה להתרחש באותו זמן כמו בפליקס הולט, ערב קבלת חוקי הרפורמה באנגליה, ושוב יתמודד בסוגית הרפורמה.

בתפיסה הראשונית שלו, מידלמארץ' הוא סיפור שבו מעורבים רופא שאפתני בשם לידגייט, משפחת וינסי, ומר פדרסטון. התקדמות הרומן הייתה איטית. עד ספטמבר רק 3 פרקים של הרומן היו מושלמים. הסיבה העיקרית לחוסר ההתקדמות הזאת הייתה הסחת הדעת שנוצרה בעקבות מחלתו של בנו של לואס, ת'ורני, שגסס לאט משחפת. בעקבות מותו ב-19 באוקטובר 1869, אליוט הפסיקה לכתוב את הרומן. בנקודה הזו לא בטוח אם אליוט התכוונה להמשיך בפרויקט המקורי. בנובמבר 1870, יותר משנה לאחר מכן, היא החלה לעבוד על סיפור חדש לחלוטין, "מיס ברוק", מציג את דורותיאה. הרגע במדיוק שבו היא התחילה לשלב בין העלילה הזו לעלילה של לידגייט-וינסי-פדרסטון לא ידוע, אך הפרויקט יצא לדרך במרץ' 1871.

כאשר נודע כי היא כותבת רומן חדש, החליטו באיזה צורה הוא הולך להתפרסם. במאי 1871 לואס ביקש מהמוציא לאור ג'ון בלאקווד לפרסם את הרומן בשמונה חלקים ובפער של חודשיים מדצמבר 1871, בלאקווד הסכים.

מרי אן אוונס

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורותיאה ברוק היא אישה צעירה ואידאליסטית אשר לה תוכנית והיא מעוניינת לעזור לעניים המקומיים. דודה ואחותה סיליה מעוניינים שתינשא לסר ג'יימס צ'אטם, המרבה לחזר אחריה, אך לצערם היא נישאת לאדוארד קזובון (הקרוי על שם המלומד בן המאה ה-17, איזק קזובון), גבר משכיל וקפדני בגיל העמידה. היא מאמינה כי הוא עוסק בעבודה חשובה - המפתח לכל המיתולוגיות. היא מעוניינת להגשים את עצמה תוך כדי שיתוף בחייו האינטלקטואליים של בעלה אבל בירח הדבש האומלל שלהם ברומא היא חווה את קרירותו כלפי שאיפותיה. אט אט מתברר לה שהפרויקט הגדול שלו נדון לכישלון, ורגשותיה כלפיו נהפכים לרחמים. הוא מצדו נוטר לה טינה ומזלזל בשאיפותיה. היא מתיידדת עם בן דודו הצעיר של קזובון, ויל לאדיסלו, צעיר בעל חיוניות רבה, אך חוסר החיבה של בעלה כלפיו ברור, והוא אוסר עליו לבקר בביתם. על ערש דווי קזובון מנסה לחלץ מדורותיאה הבטחה כי במותו תימנע מלפעול בניגוד לרצונו ותעשה את מבוקשו, כלומר, תתרחק מלאדיסלו. לפני שהיא מספיקה להבטיח משהו, בעלה מת. אז מתברר כי הוסיף סעיף לצוואתו שאומר כי אם דורותיאה תינשא ללאדיסלו היא תאבד את כל רכושה. לאדיסלו מגלה את דבר הצוואה רק בשלב מאוחר יותר, ואינו מודע לכך שכולם חושבים שהוא משפיל את דורותיאה בכך שהוא נשאר במידלמארץ' וכופה עליה את נוכחותו. דורותיאה לא מרחיקה אותו מפני שהיא מחבבת אותו.

בינתיים רופא צעיר ואידאליסט בשם טרשיוס לידגייט הגיע למידלמארץ'. יש לו תוכניות מתקדמות לרפורמה רפואית. ההתנדבות שלו בבית החולים מביעה אותו להיכרות עם מר בולסטרוד העשיר, אשר יש לו נטייה נדבנית אך הוא גם דתי מאוד ובעל עבר סודי. אחייניתו של בולסטרוד היא רוזמונד וינסי, בתו של ראש העירייה ויפיפיית העיירה. היא מעוניינת בלידגייט בגלל הקשרים האריסטוקרטים שלו והיא חושבת שכך היא תוכל לטפס בחברה. רוזמונד בזה לחברה במידלמארץ' ולידגייט מגיע מבחוץ. היא לוכדת אותו, אבל ההפרדה בין האנוכיות שלה לאידאליזם שלו מבטיחה כי נישואיהם אינם מאושרים. בעקבות החמדנות שלה והחולשה של לידגייט במהרה הוא נכנס לחוב עמוק וחייב לבקש עזרה מבולסטרוד. רוזמונד לא עוזרת לו, היא אינה רוצה להשפיל את עצמה במידלמארץ' ולחיות סגנון חיים של עניים, על אף שהוא מתעקש שהם יאבדו הכל היא מתעקשת לעשות כרצונה. הוא מחזיק מעמד בנישואיו האומללים ובעיותיו הכספיות בזכות חברו קמדן פרברודר, הכומר הנדיב מהכנסייה המקומית. בסוף הוא מגיע למצב שהוא צריך לבקש כסף מבולסטרוד. כאשר אדם השם ראפלס מפיץ את עברו המלוכלך של בולסטרוד במידלמארץ', עתידו של לידגייט נהרס ביחד עם של בולסטרוד כיוון שהוא נתמך על ידו. דורותיאה ופרברדר נשארים נאמנים ומנסים לעשות הכל על מנת לעזור לו.

באותו הזמן אנחנו מכירים את אחיה של רוזמונד, פרד וינסי. צעיר חסר מנוחה וחסר אחריות אשר מיועד לכנסייה. הוא מאוהב באהובת ילדותו, מרי גארת', אישה רגישה וגלוית לב אשר נחושה בדעתה לא לקבל אותו עד שהוא ינטוש את הכנסייה ויעבור לקריירה שתהיה יותר מתאימה לאופיו. מרי, לא בכוונה, הייתה הסיבה לכך שפרד הפסיד הון גדול, שעמד להוריש לו מר פדרסטון, איש זקן וחמום מזג. על ערש דווי הוא מתחנן למרי להרוס את הצוואה החדשה שהוא כתב, אשר אינה מותירה לפרד דבר. בצוואה הישנה הוא מוריש לפרד סכום גדול של כסף אך מרי לא יודעת זאת ולא רוצה להיות מעורבת בשום דבר שנראה לה לא מוסרי. היא מסרבת לעשות זאת. פרד מסתבך ומוכרח לבקש הלוואה מאביה של מרי, כלב גארת. ההשפלה הזאת גורמת לפרד להעריך מחדש את חייו והוא מחליט לעבוד תחת כלב הסלחן שלוקח אותו חסותו, בניגוד לשאיפות משפחתו שרוצה שהוא יטפס בחברה ולא ינשא למרי גארת' או "יצטרף" למעמד הפועלים.

החלק האחרון מתמקד בלדיסלאו, אשר מאז פגישתו הראשונה עם דורותיאה שמר את סוד אהבתו. הוא נשאר לגור במידלמארץ', ועובד למען מר ברוק, דודה של דורותיאה. הוא גם הפך למטרה לכוונותיה הבוגדניות של רוזמונד וינסי, אשר אינה מאושרת בנישואיה. היא מפלרטטת איתו, מאחורי גבו של לידגייט, והוא מתארח הרבה בביתם, כאשר רוזמונד מתוסכלת הוא מנחם אותה, אך דורותיאה תופסת אותם ומסיקה מסקנות לא נכונות. לאדיסלו מתנפל על רוזמונד ולא חוזר לביתה, לבסוף רוזמונד ודורותיאה מקיימות שיחה שבה האחרונה מנסה להסביר לה את מצבו של בעלה וכמה חשוב שהיא תתמוך בו, היא לא מבינה מזה הרבה אך בתמורה היא מספרת לה מה באמת קרה בינה לבין לאדיסלו ואחר כך כותבת ללאדיסלו שהיא סיפרה לדורותיאה את האמת. אחרי שקמפיין הבחירות של מר ברוק מתמוטט ואין דבר אשר יוכל להשאיר את לדיסלאו במידלמארץ', הוא מבקר את דורותיאה על מנת להיפרד ממנה. דורותיאה, החופשייה מנוכחותו של קאסובון אך עדיין נמצאת תחת השפעת צוואתו, רואה כעת בלדיסלאו בריחה לחיים חדשים. היא מוותרת על עצמאותה ועל הונה ומדהימה את משפחתה שוב כשהיא מודיעה שהיא עומדת להינשא לוויל לדיסלאו. סר ג'יימס צ'אטם מנדה אותה ואוסר גם על סיליה לבקר אותה. דורותיאה ולאדיסלו עוברים להתגורר בלונדון. באותו הזמן פרד, אשר הוכיח את עצמו תחת השגחתו של כלב, סוף סוף זוכה בידה של מרי. לידגייט שמבין כי עשה טעות כשהתחתן עם רוזמונד, לא מצליח להגשים את שאיפותיו לאורך כל חייו ונפטר אומלל. רוזמונד לא משנה את אופיה ונשארת אומללה בחיי הנישואין שלה עד מותו של בעלה והיא נישאת לאיש עשיר שמתייחס אליה ואל בנותיה כפי שהיא תמיד חלמה.

נושאים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר בודק את תפקיד החינוך בחיי הדמויות ואך החינוך והלימוד השפיעו עליהם. רוזמונד וינסה שסיימה ללמוד בבית ספר היא רדודה לעומת החיפוש הדתי והממריץ של דורותיאה אחר ידע. רוזמונד בהתחלה מעריצה את לידגייט בגלל החינוך האקזוטי והאינטלקט שלו. דינאמיקה דומה מוצגת ביחסים של דורותיאה וקאסובון, דורותיאה מעריצה את האינטלקט והרהיטות בבעלה החדש. בשני המקרים הציפיות של הנשים הצעירות לגבי האינטלקטואליות של בעליהן לא משקפות את המציאות.

למרות ההשכלה הרבה, קאסובון מפחד לפרסם מפני שהוא חושב שהוא צריך לפרסם עבודה שהיא מעל הביקורות. מנגד, לידגייט לעתים מתרברב בידע שלו בשחצנות ויוצר לעצמו אויבים עם חבריו למקצוע. הוא מתייחס למתיישבים במידלמארץ' בזלזול שנובע מתוך אמונתו של אנשי הכפר הם מיושנים ולא מעניינים. למרות זאת, החינוך שלו לא כלל טאקט או עיסוק בפעילויות פוליטיות, מיומנויות שנחוצות בעיירה קטנה אך לידגייט רואה אותן מתחתיו.

מעמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברור כי הדמויות בספר שייכות למעמדות שונים שמבוססים על לידה וכסף. המעמד המעודן (יותר נכון סוג האנשים שיש להם כסף ולא צריכים לעבוד למחייתם) מיוצגים על ידי סר ג'יימס צ'אטם, מר קאסובון, מר פדרסטון הזקן, ומשפחת ברוק (דורותיאה, סליה, ודודם). המעמד של הסוחרים ובעלי המקצוע החופשי מיוצג על ידי משפחת וינסי (בעיקר פרד ורוזמונד), ומעמד הפועלים מיוצג על ידי משפחת גארת'.

טיפוס וירידה בחברה גם תופסים מקום חשוב בספר. מר וינסי שהצליח לבסס את עצמו אך חי מעבר לאמצעים שלו, מלמד את ילדיו פרד ורוזמונד לעשות אותו דבר, הוא מקווה שהם יטפסו למעמד העליון. הוא מאמין שפרד ירש כסף ממר פדרסטון הזקן אז הוא לא דוחף אותו ללמוד ברצינות באוניברסיטה או למבחניו. הוא מגדל את רוזמונד על מנת שתבלה את זמנה באופן מטופש ומקווה שבזכות יופיה וקסמה היא תתחתן עם גבר מהמעמד העליון. אף אחד מילדי וינסי מצליח. פרד הרחיק את פדרסטון ולא יורש את הסכום שהוא קיווה לו, ועד שהוא לא מתחיל לעבוד ומגשים את גורלו כחבר במעמד הפועלים הוא לא זוכה בכבוד של מרי גארת'. רוזמנוד נישאת לדוקטור טרשיוס לידגייט ומאמינה שהיא נישאת לאדם מהמעמד העליון ובמציאות אין לו הרבה כסף והוא שוקע בחובות. למען האמת רוזמונד מתעקשת להמשיך בסגנון חיים של המעמד העליון גם כשבעלה מנסה לקצץ בהוצאות ולמכור רכוש לא נחוץ על מנת למנוע פשיטת רגל.

לידייט, בניגוד לאשתו, לא מנסה לעלות בחברה אלא לרדת. הוא נולד למשפחה עמידה אך הרחיק את קרוביו כאשר הוא החליט להפוך לרופא. בתור אדם בעל מקצוע חופשי הוא צועד לעבר מעמד נמוך יותר מרצונו. אך הוא עדיין רגיל למותרות החומרית שהוא נהנה ממנה בצעירותו, ולכן הוא מבזבז יותר ממה שיש לו על מנת לקנות מרפאה ולנהל את משק הבית שלו. הוא ממשיך בפעילויות אידאליסטיות של המעמד העליון כמו התנדבות בבית חולים והרחקת חולים בכך שהוא לא רושם להם תרופות וגובה כסף על ייעוץ בצורה לא מודעת להתנהלות המרפאות המסורתית במידלמארץ'. המטופלים מאמינים שהוא סנוב שחצן, והם לא רוצים שום קשר איתו. בכך שהוא לא שייך לשום מעמד בעצם, הוא מסלק את עצמו משניהם.

עוד דמות שעוברת בין מעמדות היא לאדיסלו. סגנון החיים שלו הוא בוהימי בהתחלה, אך כשהוא מגיע למידלמארץ' הוא מחפש עיסוק בתור פקיד. מאחר שהוא עובד למחייתו הוא מציב את עצמו במעמד נמוך מאוד מקרובו מר קאסובון. נישואיה של דורותיאה לויל לאדיסלו משאירים שוק לא מפני שהוא קרובו של קאסובון או מפני שזה נוגד את צוואתו, אלא מפני שהמעמד וההבדלים הפיננסיים ביניהם כל כך גדולים.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורותיאה ברוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה צעירה עשירה ואינטליגנטית השואפת להיות מעורבת בעבודה גדולה. היא דוחה חפצים שמסמנים עושר כגון תכשיטים או בגדים מפוארים, היא מתחילה פרויקטים כמו תכנון מחדש של הבתים של הדיירים של דודה הקמצן. לעתים רחוקות היא יכולה לגרום למישהו לקחת את רעיונותיה ברצינות והיא מחליטה להינשא לכומר אדוארד קאסובון, שמבוגר ממנה בכמה עשורים, במטרה לעזור לו בכתיבת המחקר הגדול שלו. במהרה הנישואין מתבררים כטעות מפני שקאסובון לא לוקח אותה ברצינות ונוטר לה טינה. היא מוצאת בקרובו של קאסובון, ויל לאדיסלו, רוח נדיבה יותר, והם הופכים לחברים טובים. לאחר מותו של קאסובון הם מתאהבים אך נלחמים במשיכה שלהם זה כלפי זו בגלל הסקנדל שיווצר בעקבות מערכת היחסים שלהם- קאסובון כלל ב[צוואה] שלו את האיסור שאם היא תנשא ללאדיסלו, היא תנושל מהירושה. בסוף הם נישאים למרות כל הקשיים ועוברים להתגורר בלונדון.

טרשיוס לידגייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופא צעיר אידאליסט, גאה, מלא תשוקה, מוכשר אבל נאיבי שנולד למשפחה מכובדת אך אמצעיו דלים, הוא מקווה ליצור התקדמות משמעותית ברפואה דרך מחקריו ובית החולים הנדבני במידלמארץ'. בסופו של דבר הוא מסתבך עם רוזמונד וינסי והם מתחתנים. הגאווה שלו, דרישות של רוזמונד וניסיונו להראות שהוא לא אחראי לשום אדם גורמים לו לפשיטת רגל, הוא מבקש עזרה מבולסטרוד ומשלם במעמדו ובסוף הוא עוזב את העיירה. הוא חדל לאהוב את אשתו במהירות ובסוף מקריב את האידאלים שלו על מנת ליצור סגנון חיים שירצה את אותה אך היא לא מתרצה לעולם והוא נפטר אומלל.

הכומר אדוארד קאסובון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כומר בגיל העמידה שאובססיבי לסיום המחקר הלמדני שלו, עד כדי הרחקה של דברים ואנשים אחרים. הוא מתחתן עם דורותיאה ברוק ומוביל אותה לנישואין חסרי אהבה. במהרה הוא מתייחס אליה בתור מטרד ונוטר לה טינה. הספר הלא גמור שלו "המפתח לכל המיתולוגיות" מיועד כמצבת זיכרון למסורת של סינקרטיזם נוצרי. הוא עד לחברות שנוצרה בין בן דודו ויל לאדיסלו לאשתו וכיוון שהוא לא סובל את לאדיסלו הוא לא מרוצה מזה, לכן כאשר הוא נפטר הוא משאיר לאשתו הרבה רכוש בצוואה אך גם סעיף שאומר כי אם היא תתחתן עם לאדיסלו, היא תאבד הכל.

רוזמונד וינסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוזמונד היהירה, יפהפייה, שיטחית, והנרקיסיסטית בצורה קיצונית, יש דעה מאוד גבוהה על עצמה וקסמיה ודעה מאוד נמוכה על החברה במידלמארץ'. היא נישאת לטרשיוס לידגייט כיוון שהיא מאמינה כי הוא יעלה את מעמדה החברתי וסגנון חייה יהיה נוח וללא דאגות. כיוון שהוא מגיע מבחוץ והוא לא חלק מהחברה במידלמארץ' היא חושבת שהוא טוב מהם. כאשר בעלה מתמודד עם בעיות כספיות, היא מונעת את ניסיונותיו לחסוך מפני שהיא לא יכולה לסבול את הרעיון שהיא תאבד את מעמדה בחברה של מידלמארץ'. היא לא תומכת בו בכלל וחושבת רק על עצמה, במהרה הקשר שלהם הופך לנישואין חסרי אהבה, היא תמיד טענה שהוא לא התנהג אליה טוב והוא יקריב את עצמו על מנת לרצות אותה.

פרד וינסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיה של רוזמונד. הוא אוהב את מרי גארת' מאז שהם היו ילדים. משפחתו מקווה שהוא ימצא חיים בטוחים ויעלה את מעמדו בחברה בכך שהוא יהפוך לכומר, אך הוא יודע שמרי חושבת שתפקיד זה לא מתאים לאופיו ולא תינשא לו אם הוא יהיה כומר. בעקבות ציפיות שמעורר בו דודו, מר פדרסטון, הוא נוטה להיות חסר אחריות ובזבזן. מטרתו היא רק לגרום למרי לכבד אותו והוא מנסה למצוא דרכים לעשות את זה אך ברגע שהוא מסתבך ולא יכול להחזיר לכלב גארת', אביה של מרי, את כספו הוא מרגיש השפלה ולוקח את עצמו בידיים. בסוף הוא זוכה בידה של מרי ובכבוד מצד משפחתה.

וויל לאדיסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן דוד צעיר של מר קאסובון, אין לו רכוש מכיוון שסבתו התחתנה עם מוזיקאי פולני ועני ונישלו אותה מהירושה. הוא גבר בעל חיות רבה, אידאליזם וכישרון אך ללא מקצוע קבוע. הוא חי חיים בוהימים בתחילת הספר אך כשהוא מגיע למידלמארץ' הוא מחפש עיסוק בתור לבלר. הוא מתאהב בדורותיאה כבר כשהוא פוגש בה באיטליה, בירח הדבש שלה, ככל שהוא מכיר אותה הוא מבין כי קאסובון הציג את עצמו באור לא נכון בעיניה והוא בז לו על כך יותר מתמיד. לאחר מות קאסובון הוא נשאר במידלמארץ' על אף שהוא מדגיש כמה פעמים שהוא עומד לעזוב, אפילו הוא נפרד מדורותיאה אך נשאר למרות הכל. רק לאחר שהוא שומע על צוואתו של קאסובון מפי רוזמונד הוא מבין שעליו לעזוב כי זה משפיל אותו ואותה. בסוף, למרות הצוואה, הוא זוכה בדורותיאה שמבינה כי היא אוהבת אותו.

מרי גארת'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתו המעשית, פשוטה, ונדיבה של כלב וסוזאן גארת', היא עובדת כאחות למר פדרסטון והוא מתייחס אליה ברשעות. למרות זאת היא סובלת בשקט כיוון שהיא צריכה עיסוק מסוים על מנת לקיים את עצמה. משפחתה מייצגת את מעמד הפועלים. היא ופרד וינסי היו נאהבים בילדות, אך היא מסרבת לתת לו לחזר אחריה עד שהוא יוכיח כי הוא יכול ומסוגל לחיות ברצינות, בצורה מעשית ובכנות. היא מתעקשת שהוא יראה כקריקטורה בתור כומר ושזה לא מתאים לאופיו. היא ידידה של פרברודר ולאחר שהיא מבינה כי הוא אוהב אותה היא מדגישה בעדינות שהיא תמיד תאהב את פרד למרות הכל. פרברודר עוזר לפרד וזה זוכה בידה של מרי והערכתה.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מר ארתור ברוק - הדוד המבולבל והלא כל כך חכם של דורותיאה וסליה ברוק. יש לו מוניטין כבעל האחוזה הגרוע ביותר במחוז, אך מנסה להתמודד בבית הנבחרים על מצע רפורמי.
  • סיליה ברוק - האחות הצעירה והיותר שיגרתית של דורותיאה, שלא חולקת את האידאליזם והסגפנות של אחותה.
  • סר ג'יימס צ'אטם - בעל אחוזה שכן, סר ג'יימס מאוהב בדורותיאה ומנסה להתחנף אליה בכך שהוא עוזר לה לשפר את התנאים של הדיירים באחוזה שלה. כאשר היא נישאת לקאסובון, הוא נישא לאחותה במקום.
  • מר האפרי קאדלוודר ואלינור קאדלוואדר - שכנים של משפחת ברוק. מר קאדלוואדר הוא רקטור. אשתו מעשית והיא מתנגדת לנישואיה הראשונים של דורותיאה ולניסיונותיו של מר ברוק להתמודד בבית הנבחרים.
  • מר וולטר וינסי ומרת לוסי וינס - משפחת סוחרים מכובדת. הם שואפים שילדיהם יתקדמו בחברה, ומתאכזבים גם מהנישואין של פרד וגם משל רוזמונד.
  • מר כלב גארת - אביה של מרי גארת'. הוא איש עסקים נדיב, טוב וכנה אשר מעורב בניהולי חוות. הוא מחבב את פרד ובסוף לוקח אותו תחת חסותו.
  • מר קמדן פרדברדר - כומר חכם אך עני וחובב טבע. הוא חבר של לידגייט ופרד וינסי ומאוהב במרי גארת'.
  • ניקולס בולסטרוד - בנקאי עשיר שנשוי לאחותו של מר וינסי, הארייט. הוא מתודיסט אדוק שמנסה לכפות את אמונותיו בחברה של מידלמארץ'. למרות זאת יש לו עבר מלוכלך שהוא מנסה בנואשות להסתיר.
  • מר פיטר פדרסטון - בעל האחוזה הישן של אולד סטון אשר נושא לאישה את אחותו של כלב גארת' ולאחר מכן לוקח את אחותו של מר וינסי לאשתו השנייה כאשר הראשונה מתה.
  • ג'ון ראפלס - מחזיק את המפתח לעברו המלוכלך של בולסטרוד ועתידו של לידגייט. בולסטרוד מאמין שסודו יהיה שמור אם ראפלס ימות.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידלמארץ' עובד ל‏טלוויזיה פעמיים.

  • הפקה מ-1968 של הבי בי סי המבויימת על ידי ג'ואן קרפט.
  • הפקה שנייה מ-1994 של הבי בי סי המבויימת על ידי אנתוני פייג' והתסריט נכתב על ידי אנדרו דיוויס.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא לאור בעברית בתרגום ג’נטילה ואפרים ברוידא בהוצאת דביר בשנת תשמ"ה ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]