מידען
עובד ידע המכונה גם מידען הוא עובד שהערך שלו הוא ביכולת לנתח ולפרש מידע בנושא מסוים. עובד מסוג זה מתאפיין בהבנה המעמיקה שלו באותו נושא. הכישורים הנדרשים לכך הם יכולת לבצע מחקר של שאלות בתחום מומחיותו. לצורך מחקרים אלה צריך עובד מסוג זה לבצע אינטגרציה של מידע ממקורות שונים.
תפקידים שעובדים בהם עובדי ידע הם במקרים רבים בתחום טכנולוגיית המידע, אך גם בתחומים כמו: מדעים, רפואה, עריכת דין, הנדסה, הוראה, כלכלה וארכיטקטורה.
בשנים האחרונות כתוצאה מהגידול בכמויות המידע ובזמינות המידע מתרחבים התחומים שהעוסקים בהם הם עובדי ידע.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
השימוש השיטתי בניהול ידע החל במלחמת העולם הראשונה. [1] בתקופה זו התמקד ניהול הידע בעיצוב תהליכים ובעיצוב מוצרים, המונח הוטבע על ידי פיטר דרוקר בשנת 1959.
החל משנות ה-90 של המאה ה-20 התפתח התחום של ניהול ידע, שמטרתו תמיכה בעובדי ידע. כיום מהווים עובדי ידע כמעט 75% מהעובדים במדינות המתועשות. [2][3]
[עריכה] תפקידי עובד הידע
התפקידים שעובד ידע ממלא בארגון הם תפקידים שאינם קשורים בשגרה. בין המטלות שהוא עשוי לבצע:
- ניתוח מידע לצורך הערכת מגמות והשפעתן על הארגון
- קביעת עדיפויות ויחסי גומלין בין משימות או פרויקטים במצב בו יש ביניהם קונפליקט או שרמת המורכבות שלהם גבוהה
- הערכת מהות היחס בין אירועים או תהליכים, למשל: מתאם, סיבה ומסובב
- ניתוח מידע לצורך קביעת יחסים עסקיים עם גורמי חוץ, כגון: ספקים או לקוחות
- ניתוח המחייב חשיבה רחבה הקושרת בין נושאים שונים.
- חשיבה יצירתית או לא שגרתית, למשל בהקשר של סיעור מוחות
- בניית או שינוי אסטרטגיה
- יצירת יכולות חדשות בארגון
- שינויים טכנולוגיים, מבניים או שינויים בתרבות ארגונית.
[עריכה] מקורות המידע
עובד ידע עושה שימוש במקורות מידע שונים לצורך ביצוע עבודתו. להלן פירוט של מקורות ידע עיקריים בהם הוא עשוי לעשות שימוש:
- ספרים
- מאמרים בעתונים מקצועיים - למשל: מחקרים אקדמאיים
- מחקרים של חברות אנליסטים
- מאמרים באינטרנט
- מערכת ניהול ידע פנים ארגונית
- בלוגים
- אתרי ויקי
- מידע מעמיתים באמצעות: שיחות, כנסים, רשתות חברתיות ופורומים.
[עריכה] תהליכי העבודה
על מנת לבצע את תפקידו באופן נאות, נדרש עובד ידע לבצע מספר תהליכים שממוקדים בטיפול במידע:
- השגת המידע - השגת מידע ממקורות שונים שצוינו בסעיף מקורות המידע בערך זה.
- סינון - בחירת המידע הרלוונטי מתוך המידע שהושג.
- ניתוח המידע
- הסקת מסקנות והצבת משמעויות הנובעות מהמסקנות.
[עריכה] כלים לעבודה
בנוסף לכלים המהווים מקורות מידע, עשוי עובד הידע להשתמש בכלים המסייעים לו לאתר ולנתח מידע רלוונטי. עובד הידע מסתיע בכלים ממוחשבים למציאת ולניתוח מידע ובכלים לשיתוף פעולה עם אנשים אחרים (Collaboration). דוגמאות לכלים כאלה:
- מנועי חיפוש
- כלי בינה עסקית
- כלים לתקשורת מילולית כמו כלי מסרים מידיים, כלים לועידת וידאו
- כלים לניהול תוכן ארגוני או באנגלית "Enterprise Content Management
- מוצרי Portal.
[עריכה] תוצרים ומדידתם
הערכת תוצרי עבודת עובד הידע קשה בהשוואה להערכת תוצרי עובד שאינו עובד ידע. זאת משום שהתוצרים שלו מבוססים על ידע בניגוד לעובד רגיל שהתוצרים שלו מבוססים על ממדים כמותיים של עבודה ולכן עשויים להיות פחות מוגדרים, פחות מדידים ופחות קונקרטיים.
פיטר דרוקר קבע שישה גורמים הקובעים את מידת הפרודוקטיביות של עובד ידע:
- נדרש לשאול את השאלה: מה המשימה שהוטלה על עובד ידע?
- נדרש להטיל על עובד הידע את האחריות על התוצרים שהוא מייצר. עובד הידע מנהל את עצמו.
- חדשנות מתמשכת או באנגלית Continuous Innovation היא חלק מעבודת עובד הידע.
- מחייבת למידה מתמשכת מצד עובד הידע, כמו גם יכולת של עובד הידע ללמד אחרים.
- פוריותו של העובד איננה - לפחות לא באופן עיקרי - שאלה של הספק. איכות העבודה חשבה לפחות באותה המידה.
- עובד הידע צריך להיתפש כנכס ולא כנטל או עלות כספית לארגון. היחס אליו צריך להיות בהתאם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- How to think like a knowledge worker UNPAN
- מוריה לוי, Managing the Knowledge Workforce, ROM
- Knowledge workers as fractals in a complex adaptive organization Knowledge Systems "Vanola", Snunith Shoham , Alon Hasgall
[עריכה] הערות שוליים
- ^ William Patterson Sheridan, "HOW TO THINK LIKE A KNOWLEDGE WORKER A guide to the mindset needed to perform competent knowledge work", 2008, UNPAN
- ^ Ramirez, Y. W. and Nembhard, D.A. Measuring knowledge worker productivity. Journal of Intellectual Capital, 2004. 5(4): p. 602-628.
- ^ Eschenbach, S., Riedl, D. and Schauer, B. Knowledge work productivity: where to start: in Reimer, U. and Karagiannis, D. (Eds.): Practical aspects of knowledge management: lecture notes in computer science. 2006, Berlin: Springer, p. 49-60.
