כפל לשון
כפל לשון הוא שם כולל לחידות הכוללות איורים, בהן חבויה משמעות כפולה ("תרתי-משמע"), בסגנון החידות בתשבצי היגיון. כפל המשמעות יכול להתבסס על כתיב או על שמיעה, במדויק או במקורב. כך, למשל, התפרסם בעבר כפל לשון, המציג דגים המצפים לאוכל, שהוא בעצם פתיון של דייגים, ופתרונו הוא "יש למה לחכות", שנשמע בקירוב כ"יש למעלה חכות".
תפוצה והיסטוריה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חידות כפל הלשון נפוצות מאוד בישראל. שיא הפופולריות שלהן היה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל – ידיעות אחרונות ומעריב.
שילונדע[עריכת קוד מקור | עריכה]
החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי יגאל שילון, ואת הציורים צייר המאייר שי צ'רקה. המדור שהציג חידות אלו נקרא "שילונדע" – משחק מילים, בסגנון לשון נופל על לשון, בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". הציורים שהופיעו בו הזכירו תמונות מתוך קומיקס, שלרוב מכיל דמויות אנושיות ואף קריקטורות של דמויות ידועות, ומ"בועות" קומיקס עם מלל כלשהו, המיוחס לאחת או יותר מהדמויות. עם ירידת הפופולריות שלהן, נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל להתפרסם בדצמבר 1991, והופיע במדור "7 לילות" ולאחר מכן בשבועון פנאי פלוס. יוצרי שילונדע הוציאו ספרים עם מיטב מחידות המדור, שנקרא על שם המדור. בשנים האחרונות שילון כותב חידות הקשורות לנושאים ספורטיביים במסגרת מוסף הספורט של העיתון, תחת הכותרת "כפל שילון"
כףלשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיתון מעריב, המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים, המשלב בין כפל לשון לכיף, אף שעל פי חוקי העברית התקנית, אין לכתוב "כיף" בכתיב חסר. כותבי המדור הם החידונאים עדי ואבי גבעון. הקריקטוריסט זאב (יעקב פרקש) צייר את החידות עד מותו ב-2004. החידות התפרסמו בעבר במוסף סוף השבוע, וכיום הן מתפרסמות במוסף התשבצים המיוחד של מעריב סופהשבוע, "המשבצת".
גם יוצרי חידות הכףלשון הוציאו ספר עם חידות נבחרות מהמדור, שנקרא על שם המדור. הכנסות ספר זה מוקדשות להנצחת זכרו של יעקב פרקש.
