מיזררה (אלגרי)

מיזררה (בלטינית Miserere mei, Deus, "רחם עלי, אלוהים") היא הלחנה של גרגוריו אלגרי לפרק נ"א בתהלים. אלגרי הלחין את היצירה בזמן כהונתו של האפיפיור אורבנוס השמיני, כנראה בשנות השלושים של המאה ה-17. היצירה נועדה לביצוע המקהלה של הקפלה הסיסטינית בתפילות הערב של יום רביעי הקדוש ויום שישי הקדוש בשבוע הקדוש. המילים הראשונות של הטקסט הן Miserere mei, Deus שמשמעותן בלטינית "רחם עלי, אלוהים" ובמקור המילים הן "חנני אלוהים כחסדך".

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה נכתבה לביצוע בשתי מקהלות, אחת של חמישה קולות ואחת של ארבעה והיא דוגמה לפוליפוניה מהרנסאנס ולגרסה פשוטה של פובורדון. המקהלה הראשונה שרה את הטקסט בגרסה פשוטה והמקהלה השנייה מלווה אותה בקישוטים והן מתחלפות ביניהן בתפקידים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה היא אחת משתים-עשרה הלחנות של טקסט המיזררה שהולחנו מאז 1514 ושימשו את המקהלה במועדים מיוחדים. לאחר כתיבתה של היצירה נאסר להפיץ ולהעתיק אותה וביצועה היה מותר רק בקפלה הסיסטינית ובתפילות המיוחדות של השבוע הקדוש. הפרת האיסור הייתה עשויה לגרור נידוי. שלושה עותקים של היצירה הוחזקו ברשות מיוחדת מחוץ לותיקן עד 1770: אצל לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אצל אחד ממלכי פורטוגל ואצל ג'ובאני בטיסטה מרטיני. סיפור פופולרי מספר שמוצרט, בהיותו בן 14 ביקר ברומא ושמע את היצירה בתפילת יום רביעי הקדוש. לאחר שיצא, רשם את היצירה מהזיכרון^[1] ושב לתפילת יום שישי כדי לבצע תיקונים קטנים במה שכתב^[2]. מאוחר יותר הוא פגש את ההיסטוריון צ'ארלס ברני ומסר לו את העותק הכתוב והוא פרסם אותו בלונדון ב-1771. עם הפרסום, בוטל איסור ההפצה וההעתקה. עם זאת, הגרסה הזאת לא כללה את הקישוטים של המקהלה השנייה שהעניקו ליצירה את הנופך השמיימי. רק ב-1840 פרסם כומר קתולי בשם פייטרו אלפיירי (Pietro Alfieri) את הגרסה המוכרת כיום. עיבודים נוספים ליצירה בוצעו מוקדם יותר על ידי מנדלסון ב-1831 ועל ידי פרנץ ליסט.

בנוסף להלחנה של אלגרי, הלחנה אחת פורסמה מחוץ לוותיקן - יצירה של תומאסו באי (Tommaso Bai) מ-1713^[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] בארכיון קוריירה דלה סרה

[2] באתר תרבות איטליה

[3] באתר Ancient Groove Music

[1]

[2]

[3]