מיטלטלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיטלטלין הוא כל רכוש פרטי מוחשי שהוא נייד, זאת בניגוד למקרקעין (קרקע וכל המחובר אליה) שהם נכסים לא ניידים (נכסי דלא ניידי- נדל"ן), [1]. מיטלטלין הם אותם עצמים שאינם נמכרים יחד עם מכירת קרקע, כך למשל, עדר הרועה על חלקת קרקע לא ימכר בעת מכירת החלקה, זאת בניגוד לעצים הנטועים בה והבתים הבנויים עליה. מכאן גם מקורו של המונח הנפוץ במשפט המקובל למיטלטלין: "שאטלס" (chattels) מצרפתית עתיקה "ראש בקר" (chatel).

מיטלטלין כולל מגוון גדול של סוגי רכוש מוחשי שהוא נייד, כך למשל, ריהוט, ביגוד, תכשיטים, חפצי אמנות, כתבי יד, וכל תכולה של בית. חלק מסוגי המיטלטלין מחייבים רישום זכויות לצורך הוכחת בעלות ולצורך מכירה, כך למשל כלי רכב וכלי ירייה. עם זאת, רוב סוגי המיטלטלין אינם מחייבים רישום בעלות וקיימת הנחה (הניתנת לסתירה) כי כל המיטלטלין שמחזיק אדם הוא בבעלותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החקיקה הישראלית מגדירה מיטלטלין כ"נכסים מוחשיים שאינם מקרקעין"
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.