מייג'ל בארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייג'ל בארט-רודנברי
Majel Barrett-Roddenberry
מייג'ל בארט, 2006.
מייג'ל בארט, 2006.
לידה 23 בפברואר 1932
קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
פטירה 18 בדצמבר 2008 (בגיל 76)
בל אייר, לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה מייג'ל לי יודק
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1957–2008 (כ־51 שנים)
מקום לימודים
בן זוג ג'ין רודנברי
צאצאים רוד רודנברי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.roddenberry.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייג'ל בארט-רודנבריאנגלית: Majel Barrett; ‏23 בפברואר 1932 - 18 בדצמבר 2008) הייתה שחקנית ומפיקה אמריקאית. היא ידועה בעיקר בשל תפקידה כאחות כריסטין צ'אפל במסע בין כוכבים: הסדרה המקורית, לואקסנה טרוי במסע בין כוכבים: הדור הבא ומסע בין כוכבים: חלל עמוק 9, ובגין היותו קולו של המחשב הנשמע לאורך כל הסדרה. בארט הייתה אשתו של יוצר מסע בין כוכבים ג'ין רודנברי.

בשל היותה אשתו של רודנברי, ובהתחשב ביחסים המתמשכים שלה עם מסע בין כוכבים - השתתפות בדרך כלשהי בכל סדרה במהלך ימי חייה - היא מכונית לעיתים "הגברת הראשונה של מסע בין כוכבים". היא וג'ין רודנברי נישאו ביפן ב-6 באוגוסט 1969, לאחר ביטולה של הסדרה מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית. לשניים בן אחד, יוג'ין "רוד" רודנברי ג'וניור, שנולד בשנת 1974.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייג'ל לי יודק[1] החלה לקחת שיעורי משחק כילדה. היא למדה באוניברסיטת מיאמי בקורל גייבלס, פלורידה, ולאחר מכן היו לה מספר תפקידים בתיאטרון, והיא הגיעה להוליווד. אביה, ויליאם יודק (Hudec), היה קצין במשטרת קליבלנד. הוא נהרג בעת מילוי תפקידו בשנת 1955, בזמן שמייג'ל הייתה בסיבוב הופעת עם הפקת אוף ברודוויי.[2] בשנות ה-50 המאוחרות ובראשית שנות ה-60 היו לה מספר תפקידים קטנים בכמה סרטים וסדרות טלוויזיה. היא עבדה באולפני דסילו במספר תוכניות טלוויזיה, בהן "בוננזה", "הבלתי משוחדים", "המופע של לוסי" ו-"הלוטננט" (בהפקתו של ג'ין רודנברי). היא קיבלה הכשרה בקומדיה מלוסיל בול. בשנת 1960 היא שיחקה את דמותה של גוון רתרפורד בסדרה "Leave It to Beaver". כמו כן הופיעה ב-"Will Success Spoil Rock Hunter?".

מסע בין כוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייג'ל בארט כמספר אחת, בפרק "The Cage", הפיילוט הראשון של "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית", שצולם בשנת 1964.

במגוון תפקידים שונים, בארט השתתפה בכל גלגול של זיכיון המדע בדיוני הפופולרי מסע בין כוכבים אשר נוצרו במהלך חייה, לרבות גרסאות לייב אקשן ואנימציה, טלוויזיה וקולנוע, וכל תקופות הזמן שבהן התרחשו האירועים בסדרות השונות.

בארט הופיעה לראשונה בפיילוט הראשון של "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית", "The Cage" (שנת 1964), כקצינה הראשונה חסרת השם של ספינת החלל אנטרפרייז הידועה רק בכינוי "מספר אחת". לבארט הייתה מערכת יחסים רומנטית עם יוצר הסדרה ג'ין רודנברי, שנישואיו היו על סף כישלון באותה העת, והרעיון ללהק שחקנית לא ידועה במיוחד לתפקיד ראשי, רק כי היא הייתה חברתו של המפיק, הרתיח את מנהלי NBC, אשר התעקשו שרודנברי ייתן את התפקיד לשחקן גבר.[3] ויליאם שטנר אימת זאת בספרו "Star Trek Memories", והוסיף כי גם צופות-נשים, בהקרנות מבחן, שנאו את הדמות.[4] שאטנר ציין כי צופות-נשים הרגישו שהיא הייתה "נודניקית" ו"מעצבנת" וגם חשבו ש"מספר אחת לא צריכה להתאמץ כל כך להשתלב בין הגברים".[5] בארט התבדחה לעיתים קרובות, כי אילו ניתנה בידי רודנברי הבחירה, בין להשאיר את דמותו של ספוק (שגם אותו הרשת שנאה), או דמות האישה, הוא היה "ממשיך עם הוולקן ומתחתן עם האישה, כי הוא לא חושב שלנרד היה מסכים להפך".[6]

תפקידה בפרקים הבאים של "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית" השתנה לזה של האחות כריסטין צ'אפל, דמות חוזרת, הידועה בחיבתה הנכזבת לספוק חסר הרגש. ההופעה הראשונה שלה כצ'אפל על סרט הצילום גרמה למנהל NBC ג'רי סטנלי לפצוח בקריאה: "נו, נו - תראו מי חזרה!"[3] בסצנה בתחילת הסרט "מסע בין כוכבים: הסרט", נודע לצופים כי היא הפכה לד"ר צ'אפל, תפקיד עליו חזרה בקצרה, בסצנה מתוך "מסע בין כוכבים 4: השיבה הביתה". בארט סיפקה כמה קולות למסע בין כוכבים: סדרת האנימציה, כולל אלו של האחות צ'אפל וקצינת קשר בשם מ'רס, קצינה חתולית ששירתה לצידה של אוהורה. שנים לאחר מכן היא תחזור אל "מסע בין כוכבים: הדור הבא", בדמותה של אמא של דיאנה טרוי - השגרירה לואקסנה טרוי, בטאזואידית שערורייתית, אסרטיבית ומרדנית, שהופיעה כדמות חוזרת בסדרה. הדמות שלה, לעיתים קרובות, מטרידה את קפטן האנטרפרייז ז'אן-לוק פיקארד, שדוחה את חיזוריה. מאוחר יותר, בארט הופיעה שוב כשגרירה טרוי במספר פרקי "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9", שם, בניגוד מוחלט, היא פיתחה קשר חזק עם השוטר אודו, לו אף נישאה בסופו של דבר.

היא סיפקה את הקול הרגיל של המחשבים המשולבים של ספינות החלל של הפדרציה במסע בין כוכבים: הסדרה המקורית, מסע בין כוכבים: הדור הבא, מסע בין כוכבים: חלל עמוק תשע, מסע בין כוכבים: וויאג'ר, ורוב סרטי מסע בין כוכבים. היא שבה לשמש כקולו של המחשב בשני פרקים של סדרת הפריקוול מסע בין כוכבים: אנטרפרייז ובפרקי הסיום של מסע בין כוכבים: פיקארד. כמו כן, היא השאילה את קולה לתוכנות ולמשחקי מחשב שונים הקשורים לזיכיון. הקישור האייקוני בין קולה לבין אינטראקציות עם מחשבים הובילה לכך שפרויקט של גוגל זכה לשם הקוד Google Majel בתחילת דרכו. בארט הקפידה להשתתף בוועידות מסע בין כוכבים הגדולות מדי שנה, במאמץ לעורר מעריצים ולשמור על הזיכיון בחיים.

בארט היא גם אחת משישה שחקנים (האחרים הם: ג'ונתן פרייקס, קייט מאלגרו, ג'ורג' טאקיי, אייברי ברוקס ומייקל דורן) אשר השאילו את קולם לתקליטור "Star Trek: Captain's Chair", בו היא שבה לספק את קולו של מחשב ספינת החלל.

ב-9 בדצמבר 2008, פחות מ-10 ימים לפני מותה, "רודנברי הפקות" הודיעה כי היא תספק את קולו של מחשב הספינה שוב, הפעם עבור סרט הקולנוע "סטארטרק" משנת 2009, המאתחל מחדש את הזיכיון.[7] שון ראסל, דובר משפחת רודנברי, הצהיר כי היא כבר השלימה את עבודת הקריינות, ב-4 בדצמבר 2008. הסרט הוקדש לה, כמו גם לג'ין.

בארט ובעלה ג'ין רודנברי זכו בשנת 2002 לפרס מטעם קרן החלל - Douglas S. Morrow Public Outreach Award - כהוקרה על עבודתם ועל יצירת מודעות ולהתלהבות לחלל.[8]

תפקידים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייג'ל בארט כליידי מורלה, בפרק "Point of No Return" של "בבילון 5", 26 בפברואר 1996.

היא הופיעה כדמות "פרימוס דומיניק" בפיילוט עבור דרמת טלוויזיה פוסט-אפוקליפטית של ג'ין רודנברי משנת 1973 בשם "Genesis II", כמו גם בפיילוט "Spectre" משנת 1977, כ-"לילית, סוכנת הבית".[9]

בשנת 1973 היא הופיעה במערבון המדע בדיוני של מייקל קרייטון "Westworld", בדמות של זונה.[10]

לאחר מותו של ג'ין רודנברי, בארט לקחה חומרים מהארכיונים שלו והביאה להפקתם של שניים מהרעיונות שלו. היא הייתה מפיקה בפועל של סדרת המדע בדיוני אותה יצר בעלה המנוח: "ארץ: הקונפליקט האחרון (שבו היא גם שיחקה את דמותה של ד"ר ג'וליאן בלמן), ו-"אנדרומדה".

כצעד מחווה של רצון טוב בין היוצרים של זיכיון מסע בין כוכבים לבין יוצרי בבילון 5 (שחלק מהמעריצים ראו בהם יריבים),[11] היא הופיעה בפרק "Point of No Return" של בבילון 5, בתפקיד ליידי מורלה, אלמנתו הנביאה של קיסר הסנטאורים.

כפרודיה על עבודתה כקולו של המחשב במסע בין כוכבים, בארט הופיעה כאמנית קול אורחת בסדרה "איש משפחה", כקולו של המחשב של סטואי גריפין, בפרק "Emission Impossible".

חברת הרכבות יוניון פסיפיק משתמשת בקולה לצורך קריינות עבור מכשירים שלהם, הפזורים במקומות שונים ממערב לנהר המיסיסיפי שונים. כאשר מזוהה פגם, המערכת מגיבה עם קולה המוקלט של בארט, המכריז מידע אודות כך לצוות הרכבת באמצעות הרדיו.[12]

עבודת קריינות אחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מההקלטות האחרונות של קולה של בארט היו עדיין בשלב פוסט פרודקשן, והופצו לקהל במהלך שנת 2009, לאחר מותה, כפי שמצוין ברשימת הקרדיטים של הסרט "סטארטרק" משנת 2009, בו, שוב, שימשה כקולו של המחשב. בסרט אנימציה המבוסס על המחזה המלט מופיעה שמה של מייג'ל בארט-רודנברי ברשימת הקרדיטים, כקולה של מלכת הרובוטים.[13]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייג'ל בארט-רודנברי הלכה לעולמה ב-18 בדצמבר 2008, בביתה בבל אייר, לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית, כתוצאה מלוקמיה. היא הייתה בת 76 שנים.[14]

הלוויה ציבורית נערכה ב-4 בינואר 2009, בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית. יותר מ-250 איש השתתפו לרבות נישל ניקולס, ג'ורג' טאקיי, וולטר קניג, מרינה סירטיס (אשר גילמה על המסך את בתה של לוקסואנה טרוי, דמות שבארט שיחקה), ברנט ספיינר, ויל ויטון ומעריצים רבים.[15]

לאחר מותו של ג'ין רודנברי בשנת 1991, בארט שלחה חלק משרידיו לחלל, בשנת 1997. ב-26 בינואר 2009, פורסם כי שרידיהם של ג'ין רודנברי ומייג'ל בארט ישוגרו לחלל בשנה הבאה, אולם ההשקה נדחתה. השרידים של בני הזוג המנוחים נחתמו לכמוסות שנעשו במיוחד על מנת שיעמדו במסע לחלל. חללית, המשוגרת באמצעות רקטה, תישא לחלל את הכמוסות, ביחד עם מחוות דיגיטליות ממעריצים.[16] נכון לעכשיו, החללית מיועדת לשיגור במרץ 2018.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייג'ל בארט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד Majel Barrett Roddenberry (Obituary), The Telegraph, 21 December 2008
  2. ^ "Fallen Officer". Policememorialsociety.com. אורכב מ-המקור ב-2012-03-04. נבדק ב-2011-12-10.
  3. ^ 1 2 Solow, Herbert F.; Justman, Robert H. (1996). Inside Star Trek: The Real Story. New York: Pocket Books. ISBN 0-671-89628-8.
  4. ^ Star Trek Memories, dictated by William Shatner and transcribed by Chris Kreski, which HarperCollins published, with the ISBN 0-06-017734-9, in 1993, made this claim in the chapter on "The Cage."
  5. ^ William Shatner, Star Trek Memories, Harper Collins, 1993. p.65
  6. ^ Bio and interview of Majel Barrett, "Creation presents Majel Barrett"(הקישור אינו פעיל)
  7. ^ Roddenberry Productions press release(הקישור אינו פעיל), December 11, 2008. Retrieved December 18, 2008.
  8. ^ - Space Foundation Douglas S. Morrow Public Outreach Award
  9. ^ Spectre (TV Movie 1977) - IMDb
  10. ^ Majel Roddenberry. "Majel Barrett Roddenberry - Biography". Roddenberry.com. אורכב מ-המקור ב-2011-11-06. נבדק ב-2011-12-10.
  11. ^ http://www.ntua.gr/lurk/countries/co/guide/053.html
  12. ^ "Live Railroad Radio Communications". RailroadRadio.net. נבדק ב-2007-02-12. Select UP San Francisco Bay Area for real-time communications feed.
  13. ^ "Voyages of Star Trek Computer Voice Majel Barrett Roddenberry". Voices.com. נבדק ב-2009-06-12.
  14. ^ Sci-fi icon Majel Barrett Roddenberry dies at 76, Reuters, Thursday, December 18, 2008
  15. ^ "L.A. funeral held for actress Majel Roddenberry". CTV News. נבדק ב-2008-01-05.
  16. ^ "Gene Roddenberry, wife to spend eternity in space". Associated Press on USA Today. 27 בינואר 2009. נבדק ב-2010-01-31. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Majel Roddenberry - Celestis Voyager Flight Participants". Celestis.com. אורכב מ-המקור ב-2013-06-06. נבדק ב-2018-03-17.