מיילס לאמפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיילס לאמפסון

סר מיילס ודרברן לאמפסון (אנגלית: Miles Wedderburn Lampson, 1st Baron Killearn; ‏ 24 באוגוסט 1880 - 16 בספטמבר 1964) היה דיפלומט אנגלי. את שירותו המשמעותי ביותר עשה כנציב העליון האחרון והשגריר הבריטי הראשון במצרים. התחנך באיטון וב-1903 הצטרף למשרד החוץ הבריטי. מ-1906 שרת ביפן בתפקיד זוטר וכמזכיר שני בשגרירות ביפן (1908-1910) ובשגרירות בבולגריה (1911). ב-1916 שרת כמזכיר ראשון בשגרירות בבייג'ינג וב-1920 כנציב הבריטי העליון בסיביר. בהמשך היה ציר בריטניה בסין.

באוגוסט 1933 הוכרז על מינויו לנציב העליון במצרים‏[1]. כיהן כנציב העליון במצרים ובסודאן בין השנים 1934-1946. ב-1936 חתם על ההסכם האנגלו-מצרי. לאמפסון נודע במדיניות התקיפה שלו במצרים, במיוחד לאורך שנות המלחמה, אשר אלו השנים בהן המעורבות הבריטית במצרים הייתה הרבה ביותר. הדבר קרה בשל האינטרסים הבריטים בעת המלחמה, ובשל החשש מהתנגדות פנימית מצרית. בשל החשש מהיות המלך פארוק פרו-גרמני (ופרו-איטלקי), הציב לאמפסון בפברואר 1942 אולטימטום למלך פארוק וכפה עליו את מינוי מוסטפא אל נחאס ממפלגת הוופד הפרו-בריטית לראש הממשלה. כפיית האולטימטום, שהתבצעה כשלאמפסון הגיע לארמון המלוכה בראש טור טנקים, עוררה אצל לאומניים מצריים רבים תחושות כעס ונחשבה כפגיעה בכבוד הלאומי.‏[2] לאמפסון לא חשש מלהטות את המערכת הפוליטית והכוחות שבה, לטובת האינטרסים הבריטיים. הוא התערב רבות בממשל המצרי והשתמש במפלגת הוופד בעת הצורך, ובמשפחת המלוכה וניסה לעתים לשנות את המאזן בין השניים, לכן נודע לימים כלורד קילירן, בשל מדיניותו התקיפה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נציב מצרים החדש, דבר, 21 באוגוסט 1933
  2. ^ חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, יח' 12-11, חלק שני, ספר ה', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 366