מייקל דאמט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייקל דאמט
Michael Dummett September 2004.jpg
מייקל דאמט, 2004
תאריך לידה 27 ביוני 1925
תאריך פטירה 27 בדצמבר 2011
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המתמטיקה
הושפע מ פרגה, אנסקומב
השפיע על רייט

סר מייקל אנתוני הרדלי דאמט (אנגלית: Sir Michael Anthony Eardley Dummett) ‏(27 ביוני 1925 - 27 בדצמבר 2011) היה פילוסוף בריטי מוביל. עסק בפילוסופיה בגישה האנליטית, ותרם רעיונות ייחודיים לנושא, במיוחד בשטחי הפילוסופיה של המתמטיקה, הפילוסופיה של הלוגיקה, הפילוסופיה של הלשון, והמטאפיזיקה. דאמט פיתח את ה-Quota Borda System להצבעה פרופורציונלית, המבוססת על שיטת בורדה, וכתב עבודות מלומדות על קלפי טארוט. נושאי התעניינות אחרים היו "חוק ההגירה", וכן דקדוק השפה האנגלית ושימושה. בשנת 1944 הוא התקבל לנצרות הקתולית, ונותר קתולי פעיל.

דאמט למד ב"קולג' וינצ'סטר", ואחר כך ב"קולג' הכנסייה הקתולית שבאוקספורד". בסיום לימודיו התקבל כעמית בקולג' "אול סולס שבאוקספורד" ובשנת 1979 נעשה "פרופסור ויקהאם" ללוגיקה באוקספורד, משרה בה הוא החזיק עד לפרישתו בשנת 1992. במהלך תקופת כהונתו כפרופסור ויקהאם, היה דאמט עמית ב"ניו קולג'" שבאוקספורד. הוא נבחר להאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-1985, זכה בפרס רולף שוק ללוגיקה ולפילוסופיה בשנת 1995, וקיבל תואר אבירות ב-1999.

עבודתו בפילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו על הפילוסוף הגרמני גוטלוב פרגה זכתה לשבחים. ספרו: "פרגה: פילוסופיה של השפה" (1973), נכתב לאורך שנים רבות, ונחשב כיום לקלאסיקה. ספרו סייע בגילוי מחדש של עבודתו של פרגה, והשפיע על דור שלם של פילוסופים בריטים.

דאמט ייצג גישה שנויה במחלוקת להבנת הוויכוח הפילוסופי בין הריאליסט לאסכולות הלא-ריאליסטיות של הפילוסופיה - אידאליזם, נומינליזם, אי-ריאליזם וכדומה. הוא אפיין את כל העמדות האחרונות כאנטי-ריאליזם וטען שאי ההסכמה היסודית בין הריאליסט לאנטי-ריאליסט נסובה סביב טבעה של האמת. כך טען שהצורה הטובה ביותר להבין את העמדה הריאליסטית היא כעמדה התופסת את האמת כדו-ערכית ובלתי תלויה ביכולת שלנו לאמת או להוכיח טענות, בעוד שאת האנטי-ריאליזם הוא הבין כעמה הדוחה עקרונות אלו, ובדומה לאינטואיציוניזם, תופסת את חוק השלישי הנמנע כתקף רק ביחס למה שיש לנו הוכחה לו או לניגודו. הוויכוח בין הריאליסט לאנטי-ריאליסט נסוב לפיכך על סוגיית האובייקטיביות של האמת. לכן ניתן לדבר על ריאליזם או אנטי-ריאליזם ביחס לתודעה של הזולת, ביחס לעבר, לעתיד, לקיומו של היקום מחוץ למחשבתנו, ביחס לישויות מתמטיות (כגון המספרים הטבעיים), ביחס לקטגוריות מוסריות, ביחס לעולם החומרי, ואף ביחס למחשבה. החידוש בגישתו של דמט נעוץ בחידוד העמדות ובהצגת העימות ביניהן כמקביל לוויכוח שבין האינטואיציוניזם לפלטוניזם בפילוסופיה של המתמטיקה.

דמט השפיע על דור פילוסופים אנגלי שנודע בשם הדור הפוסט-דמטיאני, בכללם ג'ון מקדאוול, גארת' אוונס, כריסטופר פיקוק, וקריספין רייט - על אף שרק רייט אכן קרוב לדמט מבחינת העמדות שלו.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאמט היה פעיל פוליטית, באמצעות עבודתו כתועמלן כנגד הגזענות. הוא הניח לקריירה הפילוסופית שלו לשקוט על שמריה על מנת להשפיע על זכויות אדם עבור מיעוטים במהלך מה שהוא ראה כתקופה הגורלית של הרפורמה בשנות השישים המאוחרות. הוא אף עבד על התאוריה של ההצבעה, ופיתח את שיטת ההצבעה "Quota Borda System" (המבוססת על שיטת בורדה הוותיקה יותר).

דאמט הסתמך באופן נכבד בעבודתו בתחום זה בכתיבת ספרו "על הגירה ופליטים", דיווח של מה שהצדק דורש ממדינות ביחסיהן לתנועה בין מדינות. בספרו זה טוען דאמט כי ניתן למצוא את הרוב הגדול של ההתנגדות להגירה בגזענות ואומר כי הדבר בא לידי ביטוי באופן מיוחד בבריטניה.

הוא כתב אודות ההלם שלו עת גילה דעות אנטישמיות ביומניו של גוטלוב פרגה, שלעבודתו הקדיש זמן רב כל כך מהקריירה המקצועית שלו.

קלפי טארוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל דאמט הוא גם היסטוריון מוביל במחקר קלפי הטארוט עם מבחר פרסומים ובכללם "משחק הטארוט: מפררה לסולט לייק סיטי" מ-1980, שהותיר את חותמו על שדה הספרות העוסקת בקלפים. דאמט התמחה בשחזור משחקים בקלפי הטארוט וביטא בוז כלפי השימוש המאגי שנעשה בקלפים. כקתולי מומר, ומבקר של הכנסייה הקתולית, דאמט זעם על הסבל שנגרם למאמינים ביחוס הפלאים לטארוט. חשוב היה לו להראות כי ברנסאנס השימוש בטארוט היה כקלפי משחק וכי הם קושרו לתכונות מיסטיות רק במהלך המאה ה-18. דעתו, השנויה במחלוקת, היא שחפיסת קלפי הטארוט העתיקים ביותר היא מהמאה ה-15 ונמצאה בצפון איטליה, וכי החפיסה הראשונה נוצרה שם בתקופת הרנסאנס.

קתוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורכה של הקריירה שלו, פרסם דאמט מספר מאמרים על סוגיות שונות שבפניהן עומדת הכנסייה הקתולית, בעיקר בכתב העת הדומיניקני האנגלי "ניו בלאקפריארס". דאמט אף פרסם מסה בבולטין לענייני חברה "אדורנוס" הדן בליטורגיה, ומסה פילוסופית המגינה על היגיונה של הכנסייה הקתולית בלימוד האאוכריסט ("The Intelligibility of Eucharistic Doctrine" בספרם של Willima J. Abraham and Steven W. Holzer, eds. The Rationality of Religious Belief: Essays in Honour of Basil Mitchell, Clarendon Press, 1987).

באוקטובר 1987 נחשבה אחת מתרומותיו ל"בלאקפריארס" כשנויה במחלוקת, כשהוא תקף זרמים בתאולוגיה הקתולית שהסתעפו מהקתוליות האורתודוקסית המסורתית. ויכוח בכתב העת על הערותיו נמשך לאורך חודשים, ועורר בין השאר את תגובתם של התאולוג ניקולאס לאש, וההיסטוריון אימון דופי.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • R. Auxier (ed), The Philosophy of Michael Dummett, in The Library of Living Philosophers, La Salle 2007.
  • Karen Green, Dummett - Philosophy of Language, Polity, 2001.
  • Anat Matar/ From Dummett's Philosophical Perspective, Berlin: de Gruyter, 1997.
  • Brian McGuinness and Gianluigi Oliveri (eds), The Philosophy of Michael Dummett, Kluwer, 1994.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Truth and the past/ Michael Dummett. New York: Columbia University Press, 2004.
  • On immigration and refugees/ Michael Dummett. London: Routledge, 2001.
  • Origins of analytical philosophy/ Michael Dummett. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1993.
  • The seas of language/ Michael Dummett. Oxford: Clarendon Press, 1993.
  • Grammer & style: for examination candidates and others/ Michael Dummett. london: Duckworth, 1993.
  • The logical basis of mataphysics/ Michael Dummett. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1991
  • Frege: the philosophy of nathematics/ Michael Dummett. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1991.
  • Frege and other Philosophers/ Michael Dummett. Oxford: Clarendon Press, 1991.
  • Frege: philosophy of language/ Michael Dummett, 2nd ed. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1991.
  • Voting Procedures/ Michael Dummett. Oxford: Clarendon Press, 1984.
  • The interpretation of Frege's philosophy/ Michael Dummett. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1981.
  • Truths and other enigmas/ Michael Dummett. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1978.
  • Elements of intuitionism/ Michael Dummett. Oxford: Clarendon Press, 1977.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]