מייקל טיפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מייקל טיפטאנגלית: Michael Tippett;‏ 2 בינואר 1905 - 8 בינואר 1998) היה מלחין בריטי.

טיפט נחשב בין המלחינים הבריטים הבולטים במחצית השנייה של המאה ה-20. בהיותו נער שמע קונצרט תזמורתי בניצוחו של מלקולם סרג'נט, שהביא להחלטתו להיות מלחין. בשנת 1923 נרשם לקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון, שם למד קומפוזיציה מראלף ווהן-ויליאמס וניצוח מאדריאן בולט עד שנת 1928. באותה תקופה החל להלחין אבל גנז את יצירותיו. הוא התפרנס מהוראה וניצוח. ב-1930 שב לקולג' המלכותי לתקופת לימודים נוספת, והתרכז במוזיקה האנגלית של המאה ה-16, וביצירות באך ובטהובן. בתקופה זו התגבש סיגנונו הקונטרפונקטי האופייני, שבא לביטוי ביצירתו המוצלחת - קונצ'רטו לתזמורת מיתרים כפולה (1938).

טיפט היה פציפיסט ללא פשרות. הוא התייחס למצב הפוליטי בעולם ביצירת המופת שלו - האורטוריה "ילד בן זמננו" ("A Child of Our Time"‏ 1939 -1940). בשנת 1943 נידון לתקופת מאסר של שלושה חדשים בעקבות סירובו לשרת כחייל בלתי קרבי, כמו שנדרש בזמנו מסרבני גיוס מטעמי מצפון.

משנת 1940 עד 1951 שימש טיפט כמנהל מוזיקלי ב-Morley College. פרסומו של טיפט החל בתקופה מאוחרת בחייו. ב-1945 השלים את הסימפוניה הראשונה שלו וב-1952 השלים את האופרה הראשונה שלו - "נישואי אמצע הקיץ". מכאן ואילך החל להלחין באינטנסיביות אופרות, סימפוניות ועוד, וזכה בתהילה בארצו ובעולם. ב-1966 קיבל תואר סר וב-1983 התקבל כחבר ב"מסדר ההוקרה". ב-1991 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו-Those Twentieth Century Blues. בנובמבר 1997 נסע לסטוקהולם להשתתף בקונצרט חגיגי לסיכום כל יצירותיו לתזמורת, וחלה שם בדלקת ריאות. הוא הספיק להתאושש ולחזור לארצו שם נפטר בשלווה בגיל 93.

יצירותיו של טיפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 5 אופרות, טיפט כתב גם את הליברית ליצירותיו:
    • חתונת אמצע הקיץ (1952)
    • המלך פריאמוס (1961)
    • גן הקשרים (1970)
    • שבירת הקרח (1976)
    • שנה חדשה (1988)
  • 4 סימפוניות
  • 5 רביעיות לכלי קשת
  • 4 סונטות לפסנתר.
  • יצירות למקהלה ותזמורת, אורטוריות ויצירות תזמורתיות שונות.

האורטוריה "בן זמננו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

זו היצירה המפורסמת ביותר של טיפט. היא נכתבה בשנים 1939-1940 בעקבות מאורע שהסעיר אותו מאד.

טיפט היה כאמור פאציפיסט והתנגד לכל אלימות ועוולות. בשנת 1938 רצח הנער היהודי הרשל גרינשפן דיפלומט נאצי בפריז, ועורר גל רדיפות אנטישמי נגד היהודים בגרמניה, שנודע כליל הבדולח.

טיפט חיבר גם את המילים. הטקסט משקף את אמונתו של טיפט בפאציפיזם וכי הטבע האנושי מכיל אורות וצללים. האורטוריה כתובה ל-4 סולנים, מקהלה ותזמורת. זו אורטוריה הומניטרית על דגם הפאסיונים של באך, עם שילוב ספיריצ'ואלים שחורים המחקים את הכוראלים של באך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]