מייקל מרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרטין בשנת 2008

מייקל ג'ון מרטיןאנגלית: Michael John Martin; נולד ב-3 ביולי 1945) היה יושב ראש בית הנבחרים הבריטי בשנים 2000–2009.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין נולד בגלזגו שבסקוטלנד בשנת 1945, בן לימאי בצי הסוחר ולמנקת בית ספר. מרטין למד בבית הספר לבנים על שם פטריק הקדוש באנדרסטון. בגיל 15 הפסיק את לימודיו והחל לעבוד כשוליה במפעל לייצור לוחות מתכת. מרטין הצטרף לוועד העובדים של פועלי המתכת, ובגיל 21 הצטרף למפלגת הלייבור. מרטין עבד במפעל רולס רויס בהילינגטון, ובשנים 19701974 עבד כזבן בחנות.

בשנת 1973 נבחר מרטין למועצת העיר גלזגו, ובשנת 1979 נבחר לפרלמנט הבריטי מטעם מחוז גלזגו ספירנגוברן.

בשנים 19871997 כיהן מרטין כיו"ר הועדה לענייני סקוטלנד של בית הנבחרים הבריטי (Scottish Grand Committee), וכן היה חבר בפאנל היושבי ראש של יו"ר בית הנבחרים הבריטי (Speaker's Panel of Chairmen). בשנת 1997 מונה מרטין לתפקיד הסגן הראשון של יו"ר בית הנבחרים לנושאי הנהלים והפרוצדורה, וב-23 באוקטובר 2000 מונה לתפקיד יו"ר בית הנבחרים הבריטי. מרטין הוא הנוצרי הקתולי הראשון המכהן בתפקיד זה, מאז הקמת הכנסייה האנגליקנית.

מרטין משמש כיושב ראש פעיל ביותר, ואף עצר את ראש הממשלה עת שתקף את חברי האופוזציה על מדיניותם, וכן ב-1 בנובמבר 2006 יצר מחלוקת חוקתית עת מנע מדייוויד קמרון מנהיג האופוזיציה הרשמית לשאול את ראש הממשלה, טוני בלייר בדבר יורשו, בטענה שהנושא הוא עניין פנימי של מפלגת הלייבור, וכי זמן שאלות ראש הממשלה נועד אך לשאלות הנוגעות לפעילות הממשלה. אירוע זה גרר תגובות קשות מצד חברי האופוזציה שדרשו את התנצלות היושב ראש. שבוע לאחר מכן התיר מרטין את השאלה, וכך נמנעה מחלוקת חוקתית. הוא היה ליו"ר הבית השני בהיסטוריה להגיש את התפטרותו מהתפקיד וסיים את תפקידו ביוני 2009, בעקבות התרעמות ציבורית על אופן אישור כיסוי הוצאותיהם של חברי בית הנבחרים.

מרטין פועל חברתית למען מעמד הפועלים בסקוטלנד, והקים מספר תוכניות תעסוקיות (תוכניות לימוד מקצועות). בנו, פול מרטין מכהן בפרלמנט הסקוטי מטעם מחוז גלזגו - ספרינגברן מאז שנת 1999.

ממשל ופוליטיקה של
הממלכה המאוחדת
סמל הממלכה המאוחדת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
בטי בות'רוייד
יושב ראש בית הנבחרים
20002009
הבא:
ג'ון ברקו