מייקל סקוטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל סקוטוס
Michael Scot
לידה 1175
סקוטלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1232 (בגיל 57 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר מלרוז עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אוקספורד, סורבון, בית ספר דרהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, רופא, קוסם, אסטרולוג, מתמטיקאי, פילוסוף, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סקוטלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל סקוטוס (1175 - בערך 1232[1]) היה מלומד סקוטי שנודע בשל תרגומיו לספרי אריסטו מערבית ללטינית. תרגומים אלה תרמו להתפתחות המדע במשך המאה השלוש עשרה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקוטוס נולד בסקוטלנד ולמד בדרהאם, באוקספורד ובסורבון. הקדיש את עצמו ללימודי פילוסופיה, מתמטיקה ואסטרולוגיה, וכנראה למד גם תאולוגיה. בערך ב-1217 הגיע לטולדו שבספרד, שהייתה מרכז תרבותי יהודי - מוסלמי שבו היו ספריות שהכילו כתבי יד עתיקים. שם למד ערבית - דבר שפתח בפניו את הדרך לקריאת כתבי אריסטו ואת הפירושים של כתביו שנעשו בידי המלומדים הערביים אבן סינא ואבן רושד.

בטולדו תרגם מערבית ללטינית את ספרו של אריסטו "היסטוריה של החיות" - תרגום שמאוחר יותר שימש את הפילוסוף והתאולוג אלברטוס מגנוס. שם גם תרגם את הספר "אסטרונומיה" של האסטרונום הערבי אלפטראגיוס העוסק בתורת האסטרונומיה של אריסטו.

בערך ב-1220 עזב את טולדו. למד רפואה בסלרנו ונסע לבולוניה, שם עסק במקצוע זה. ב-1224 הגיע לרומא ונתקבל לשירותו של האפיפיור הונוריוס השלישי, שמינה אותו לארכיבישוף של קאשל שבאירלנד. אולם, הוא סירב לקבל משרה זו בטענה כי איננו בקי בשפתם של האירים, ותחת זאת שימש במשרות מזדמנות באיטליה.

ב-1227 הוזמן לחצרו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שבעיר פלרמו שבסיציליה. שם שימש כאסטרולוג וכרופא של קיסר זה, ולימד אותו גם את חוכמת הנסתר, כימיה, מטלורגיה ופילוסופיה. לבקשתו של הקיסר, תרגם ללטינית את חיבורו של אבן סינא "מבוא לתורת החיות" כדי שהקיסר יוכל להסתייע בו בצאתו לציד עופות.

אולם, תרומתו החשובה של מייקל סקוטוס היא בתרגומיו מערבית ללטינית של ספרי אריסטו "על הנפש", "על השמים", "פיזיקה" ו"מטאפיזיקה", ושל פירושי אבן רושד לספרים אלה. תרגומים אלה, שנעשו באוניברסיטה של נאפולי בשיתוף עם המלומד יעקב אנטולי (שתרגם את אבן רושד לעברית), תרמו לשימור הידע המדעי ולהנחלתו לעולם הנוצרי במאה השלוש עשרה.

הוא כתב גם מחקרים בתורת הנסתר (ובהם הספר "פיזיונומיה" שבו הוא מתאר את הקשר שבין אופיו של האדם לבין תכונותיו הגופניות), ושני ספרים באלכימיה. בספרים אלה עסק, בין היתר, ביחסי מין ובהתפתחות העובר. הוא ערך ניסויים והאמין בסגולותיהן של אבנים מסוימות (טופז למשל) לעזור בכיבוש היצר. סקוטוס התעניין גם בגאולוגיה ותיאר את מי הגפרית ואת התופעות הגעשיות של האיים הליפאריים של הים הטירני.

בשל מיומנותו באסטרולוגיה ובכימיה, נפוצו אגדות על עיסוקו בכישוף והוא נודע בכינוי "הקוסם". בקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי הוא מתואר כאחד השוכנים במעגל השמיני של הגיהנום, במדור המאכלס מכשפים ונביאי שקר. דמותו עוררה עניין גם בספרות המודרנית, והסופר הסקוטי וולטר סקוט כתב גם הוא אודותיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייקל סקוטוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]