מייק בראון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייק בראון
Mike Brown NBA cropped.jpg
תאריך לידה 5 במרץ 1970 (בן 44)
מקום לידה קולומבוס שבאוהיו
קבוצות
2005 - 2010
2011 - 2012
2013 - 2014
קליבלנד קאבלירס
לוס אנג'לס לייקרס
קליבלנד קאבלירס

מייק בראוןאנגלית: Mike Brown; נולד ב-5 במרץ 1970 בקולומבוס, אוהיו) הוא מאמן כדורסל אמריקאי.

לאחר סיום לימודיו בבית הספר וירצבורג שבגרמניה, התקבל בראון לנבחרת הכדורסל של מכללת קהילת מסה, בה למד ושיחק במשך שנתיים. לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת סן דייגו, במדיה שיחק שנתיים שלאחריהם קיבל תואר בעסקים. בשנת 1992 מונה לחמש עונות לסקאוט קבוצת דנוור נאגטס מליגת ה-NBA,‏‏[1] במה שהייתה למשרתו הראשונה בליגה.

בשנת 2000, מונה בראון לתפקיד עוזר המאמן של גרג פופוביץ' בקבוצת סן אנטוניו ספרס ובמהלך כל שנותיו בה, לא ירדה הקבוצה מ-58 ניצחונות בעונה. הוא תיפקד גם כמאמן הראשי של הספרס בליגת הקיץ של ה-NBA. לאחר זכייתה של סן אנטוניו באליפות בשנת 2003, מונה לעוזרו של ריק קרלייל בקבוצת אינדיאנה פייסרס ובעונתו היחידה בקבוצה, העפיל עימה לגמר המזרח. את הקריירה כעוזר מאמן סיים בראון כשלזכותו 341 ניצחונות לעומת 201 הפסדים בתפקיד.‏[1]

ב-2 ביוני 2005, מונה בראון לתפקיד המאמן הראשי של קבוצת קליבלנד קאבלירס.‏[2] כמחליפו של ברנדן מלון והפך למאמן השני הצעיר בהיסטורית הליגה, מבוגר רק מלורנס פרנק שאימן את הניו ג'רזי נטס.‏[1]

ב-2 ביוני 2007, הקאבלירס בהובלתו של בראון, ניצחו את דטרויט פיסטונס בגמר המזרח והעפילו לראשונה בהיסטוריה גמר ה-NBA, אך הפסידו בסדרת הגמר לקבוצתו הקודמת של בראון סן אנטוניו ספרס. ב-1 בפברואר 2008, זכה בתואר מאמן החודש באזור המזרחי של ינואר 2008.‏‏[3]

בינואר 2009, נבחר בראון לאמן את נבחרת המזרח לקראת משחק האולסטאר.‏‏[4] בכך הפך למאמן השני בהיסטוריה של קליבלנד שנבחר לתפקיד, אחרי לני וילקינס ב-1989.

ב-20 באפריל 2009, זכה בראון בתואר מאמן השנה ב-NBA, לאחר שהוביל את קליבלנד למאזן הטוב בליגה עם 66 ניצחונות לעומת 16 הפסדים בלבד.‏[4] עם זאת לא הצליח להוביל את קליבלנד לגמר ה-NBA, לאחר שהפסיד בסדרת גמר המזרח לאורלנדו מג'יק.

בעונת 2009/2010 שוב הוביל את קליבלנד למאזן הטוב בליגה (21-61) וקבוצתו הפכה לראשונה בהיסטוריה שמסיימת שתי עונות רצופות עם למעלה מ-60 ניצחונות.‏[4] עם זאת, קליבלנד נכשלה שוב בניסיונה להעפיל לגמר הפלייאוף לאחר שהודחה כבר בשלב חצי גמר המזרח על ידי בוסטון סלטיקס. בעקבות הכישלון שוחרר בראון מהקבוצה, על אף שהיה לו חוזה לעונה נוספת.‏[5].

במאי 2011 מונה למאמן לוס אנג'לס לייקרס. לקראת עונת 2012/2013 הובאו כוכבים כסטיב נאש ודוויט האוורד לקבוצה, אולם במשחקי קדם העונה הפסידה הלייקרס שמונה משחקים ללא ניצחון, ובנובמבר 2012, בעקבות פתיחת עונה של ארבעה הפסדים מול ניצחון בודד, פוטר בראון מהקבוצה.‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 דף הפרופיל של בראון באתר nba.com
  2. ^ .כתבה באתר nba.com
  3. ^ .כתבה באתר nba.com
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 כתבה באתר הרשמי של קליבלנד קאבלירס
  5. ^ כתבה באתר Yahoo!
  6. ^ דיווח: לוס אנג'לס לייקרס פיטרה את מייק בראון, באתר וואלה!


זוכי פרס מאמן השנה ב-NBA

1962/63: גלאטין • 1963/64: הנום • 1964/65: אאורבך • 1965/66: שייס • 1966/67: קר • 1967/68: גוהרין • 1968/69: שאו • 1969/70: הולצמן • 1970/71: מוטה • 1971/72: שרמן • 1972/73: היינסון • 1973/74: סקוט • 1974/75: ג'ונסון • 1975/76: פיטץ' • 1976/77: ניסאלק • 1977/78: בראון • 1978/79: פיטסימונס • 1979/80: פיטץ' • 1980/81: מקיניי • 1981/82: שאו • 1982/83: נלסון • 1983/84: ליידן • 1984/85: נלסון • 1985/86: פרטלו • 1986/87: שולר • 1987/88: מו • 1988/89: פיטסימונס • 1989/90: ריילי • 1990/91: צ'ייני • 1991/92: נלסון • 1992/93: ריילי • 1993/94: וילקינס • 1994/95: האריס • 1995/96: ג'קסון • 1996/97: ריילי • 1997/98: בירד • 1998/99: דונלייבי • 1999/00: ריברס • 2000/01: בראון • 2001/02: קרלייל • 2002/03: פופוביץ' • 2003/04: בראון • 2004/05: ד'אנטוני • 2005/06: ג'ונסון • 2006/07: מיטשל • 2007/08: סקוט • 2008/09: בראון • 2009/10: ברוקס • 2010/11: ת'יבודו • 2011/12: פופוביץ' • 2012/13: קארל • 2013/14: פופוביץ'