מייק בראנט

מייק בראנט
מידע כללי
תאריך לידה	1 בפברואר 1947, קפריסין
מקור	חיפה, ישראל
תאריך פטירה	25 באפריל 1975
שנות פעילות	1969 - 1975
סוגה	פופ
חברת תקליטים	EMI NMC

מייק בראנט (1 בפברואר 1947 - 25 באפריל 1975), או בשם שנתנו לו הוריו משה ברנד, זמר ישראלי שהתפרסם בצרפת והתאבד בשיא הצלחתו. בראנט היה הזמר הישראלי המצליח ביותר מחוץ לגבולות המדינה, ושירו הידוע ביותר הוא "Laisse Moi T'aimer" (לֶס מוּאה טֶמֶה - הניחי לי לאהוב אותך).

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

משה ברנד נולד ב־1 בפברואר 1947 במחנה המעצר פאמאגוסטה בקפריסין להורים פולנים שנמלטו מאימת השואה (אימו, ברוניה רוזנברג, נמלטה ממחנה הריכוז אושוויץ ואביו, פישל ברנד, נמלט מהחזית הרוסית) והתאהבו בקפריסין, לאחר שגורשו מהארץ על ידי הבריטים עם שאר המעפילים. אימו נאלצה ללדת אותו בתנאים מחפירים. לאחר עליית המשפחה לארץ הם התיישבו בחיפה וחיו חיי דחק. משה הילד לא פצה את פיו עד הגיעו לגיל 5. בגיל 12, מאחר שלא השתלב בביה"ס "כרמלי", עבר משה לקיבוץ גשר. לאחר כשנה שב לבית הוריו ועבד במגוון עבודות מזדמנות (שומר במוזיאון הימי הלאומי, מוכר קרח, סבל ועוד). הוא שוחרר משירות בצה"ל בשל ניתוח שעבר בקיבה בגיל 15.

בגיל 17 הצטרף כזמר ללהקה שהקים אחיו צביקה ונקראה "שוקולד". הם ניגנו במסיבות, ברחובות ובבתי קפה בחיפה ובתל אביב. בהמשך החל להופיע במועדוני הלילה של מלונות דן כרמל והילטון תל אביב. הוא ביצע שירים רבים באנגלית ובצרפתית, זאת כאשר ידע לדבר ולקרוא רק עברית. באותה תקופה שינה משה ברנד את שמו לשם קליט ובינלאומי יותר, מייק סלע.

בשנת 1968 הקים יונתן כרמון, מנהל היכל התרבות, להקה של זמרים ישראלים שיצאו להופעות ברחבי העולם. אלו היו ימי הזוהר שלאחר מלחמת ששת הימים. הלהקה אליה צורף מייק כזמר הופיעה בכל העולם. לאחר כשנה עזב את הלהקה וחזר להופיע במועדון של מלון הילטון תל אביב, שם ראה אותו בעל מועדון הלילה "באראקה" שבמלון הילטון טהראן, והחתים אותו על חוזה עבודה. במהלך אחת מהופעותיו בטהראן ראתה אותו הזמרת הצרפתיה סילבי וארטאן שהתפעלה מכישרונו והבטיחה לו כי צפוי לו עתיד מזהיר בצרפת. יחד עם וארטאן היה ידידה קארלוס, שהיה ממארגני ההופעות של ה"ביסטאנגו" (בית קפה מפורסם בפאריז).

בעקבות הבטחותיה הגיע מייק ב־9 ביולי 1969 לפריז עם 3,000 דולר שחסך מהופעותיו בטהראן. במשך עשרה ימים ניסה ללא הצלחה ליצור קשר עם וארטאן, שהייתה בסיבוב הופעות באותו הזמן, עד שלבסוף, כשהיה על סף חזרה ארצה, הצליח לתפוס את קארלוס בטלפון. קארלוס אירגן מפגש עם המפיק ז'אן רנאר, שעבד, בין השאר, עם הזמר ג'וני האלידיי. רנאר הקשיב למייק מבצע את השיר "Summer Time" והתפעל מאוד מכשרונו של מייק. שבוע לאחר מכן נכנסו לאולפן ההקלטות של האמרגן ז'ראר טורנייה ("נסיך השאנסונים"), אשר הסכים לארח את מייק בביתו, כדי להקליט את להיטו הראשון והמפורסם ביותר "Laisse Moi T'aimer", אותו חיבר רנאר. הם עבדו על השיר כחודשיים שלמים מכיוון שמייק, אשר לא דיבר צרפתית ואף לא ידע לקרוא אותיות לטיניות, נאלץ לשכתב בצורה פונטית את מילות השיר באותיות עבריות. מאוחר יותר שיכנע אותו רנאר לשנות את שם משפחתו מברנד לבראנט כיוון ש-BRAND היה שמה של חברה למוצרי חשמל בצרפת ורנאר חשב ש-BRANT יהיה שם קליט יותר. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל המוזיקה הבינלאומי "מידם" (MIDEM) בינואר 1970. הפסטיבל, ששודר בכל רשתות הטלוויזיה, הביא להצלחתו המסחררת של השיר. הסינגל, שיצא למחרת, נמכר בתוך שבועיים ב־50 אלף עותקים.

שיא הצלחתו

תוך חודשים ספורים מכר הסינגל "Laisse Moi T'aimer" מיליון וחצי עותקים. כעבור כמה חודשים זכה ללהיט נוסף לאחר שייצג את צרפת ב"תחרות הזמר של רדיו לוקסמבורג RTL", אשר שודרה בטלוויזיה ברחבי אירופה ואף בישראל. שירו "Mais dans la lumiere" (אבל בתוך האור) זכה במקום הראשון והגדיל את פרסומו. ב-14 בפברואר 1971 נפגע מייק בתאונת דרכים. הוא סבל חבלות רבות ושברים בגולגולת, ונאלץ לעבור תקופת החלמה ממושכת. לאחר החלמתו הופיע עם הזמרת דלידה אותה הכיר בפסטיבל השירים בונציה, בסיבוב הופעותיה באולימפיה, שם הוצג כזמר אנגלי. ז'אן רנאר, שהתנגד לכך, הפסיק בעקבות זאת את שיתוף הפעולה עם מייק. את מקומו תפס עמיתו ז'ראר טורנייה כשהוא נעזר בשארל טאלר. הלהיט הראשון שהופק על ידי הצוות החדש היה "Qui Saura" (מי ידע), עיבוד לצרפתית שנעשה על ידי מישל ז'ורדן לשירו של חוסה פליסיאנו "Che Sara" (מה יהיה). הופעותיו בצרפת ובמערב אירופה הפכו למחזות המוניים של הערצה, כאשר אלפי נערות צועקות ומתעלפות.

בקיץ 1971 הגיע לסיבוב הופעות בישראל. ההופעה הראשונה נערכה בהיכל הספורט יד אליהו, ובה ביצע בעברית את "ערב טוב", שנכתב במשותף עם נחום היימן. בסיבוב ההופעות הזה ליוותה אותו הזמרת יפה ירקוני. בזמן מלחמת יום הכיפורים שוב הגיע בראנט לישראל כדי להופיע בהתנדבות בפני הכוחות הלוחמים.

ההתאבדות

בשנת 1973 הופיע ב־250 קונצרטים, חלקן בפני קהל של 6,000 עד 10,000 איש. בסוף אותה שנה חתם מייק על חוזה הפקה עם המפיק סימון וינטרוב, שהמשיך את מרוץ ההופעות הרצחני גם בשנה שלאחר מכן.

ב־22 בנובמבר 1974, במלון בז'נבה, קפץ בראנט מחדרו של וינטרוב אשר בקומה החמישית אך נפילתו נבלמה על ידי מרפסת בקומה השלישית. מייק שבר את רגלו ובילה כשישה שבועות בבית החולים. בראיון עמו התחרט על ניסיון ההתאבדות ואמר שהיה זה רגע של טירוף שהוא מקווה שלא יחזור על עצמו. לאחר שהשתחרר מבית החולים נכנס מיד לאולפן כדי להקליט את הלהיט החדש "Dis-Lui" (אמור לה).

ב-25 באפריל 1975, עצרו תחנות השידור במערב אירופה את שידוריהן כדי לבשר על מותו של בראנט, שקפץ ממרפסת דירה שבקומה השישית ברובע ה-16 בפריז. בן 28 היה במותו.

מייק בראנט נטמן בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה, וקברו הפך אתר עלייה לרגל למעריציו. יש לו כיום קהילת מעריצים גדולה בצרפת, בבלגיה, בקנדה ובישראל.

דיסקוגרפיה

1. Mike Brant, 1970
2. L'album D'or, 1972
3. Mike Brant 74, 1974
4. Toutes les couleurs, 1974
5. Disque d'or, 1975
6. Album souvenir, 1975
7. Super Succos, Vol. 1, 1975
8. Super Succos, Vol. 2, 1975

הנצחת זכרו

כרזת המחזמר "מייק" על גבי בניין תיאטרון בית לסין.

בראנט נחשב עד היום לאחד הזמרים הישראלים המצליחים בכל הזמנים. בשנת 1999 יזם השחקן בועז פייפר [1] (לשעבר חבר בלהקת בנות פסיה) סרט תיעודי על חייו ומותו -"מייק ברנט-לס מואה טמה" אשר יצא לאור בשנת 2002 בבימויו של ארז לאופר.

הסרט כלל ראיונות עם בני משפחה, מנהלים וחברים, והתמקד במעבר החד של בראנט מזמר מועדונים ישראלי לא מוכר, לזמר בעל פרסום עולמי, המוקף במעריצות ונרדף על ידי התקשורת. בסרט זה מתוארים חייו של בראנט, משבר הפרסום, הקונפליקטים והקשיים שבאו עמם, עד להתאבדות הטראגית. הסרט "לס מואה ט'מה" נבחר באותה שנה לסרט התיעודי הטוב ביותר הן בפסטיבל הסרטים הישראליים בארצות הברית, והן בטקס פרסי אופיר.

בינואר 2008 הועלה בתיאטרון בית ליסין המחזה "מייק" העוסק בסיפור חייו של בראנט, בהשתתפותם של דן שפירא, מיה דגן, יונה אליאן ושלמה וישינסקי. [2]

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של מייק בראנט
• מייק בראנט - דיסקוגרפיה באתר סטריאו ומונו

• קטעי וידאו מאתר מעריצים בלגי
• מייק בראנט, באתר MOOMA
• דף הזיכרון למייק בראנט באתר Find a grave
• שרון שילוח, האיש המסתורי, 19.11.2007, נענע 10
• נילי אורן, מופע שנות השבעים, 26.01.2008, נענע 10
• מייק בראנט
• מייק בראנט