מייק ד'אנטוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייק ד'אנטוני
012308-TC-Twolves002-MikeDantoni.jpg
מידע אישי
שם מלא מייק ד'אנטוני
תאריך לידה 8 במאי 1951
מקום לידה מולנס, מערב וירג'יניה, ארצות הברית
גובה 1.91 מטר
עמדה מאמן
מועדונים כשחקן
1973-1976
1976-1977
1977-1978
1978-1990
קנזס סיטי-אומהה קינגס
הרוחות של סנט לואיס
סן אנטוניו ספרס
אולימפיה מילאנו
קבוצות כמאמן
1990-1994
1994-1997
1998-1999
2001-2002
2003-2008
2008-2012
2012-2014
פיליפס מילאנו
בנטון טרוויזו
דנבר נאגטס
בנטון טרוויזו
פיניקס סאנס
ניו יורק ניקס
לוס אנג'לס לייקרס

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

מייקל אנדרו "מייק" ד'אנטוניאנגלית: Michael Andrew "Mike" D'Antoni; נולד ב-9 במאי 1951 במערב וירג'יניה) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי. ד'אנטוני מחזיק באזרחות אמריקאית ואיטלקית וזכה בעונת 2004-05 בתואר מאמן העונה לאחר שהוביל את הסאנס למאזן 62-20 בעונה הסדירה ולגמר המערב בפלייאוף של אותה עונה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי קריירה בכדורסל מכללות באוניברסיטת מארשל, נבחר ד'אנטוני בסיבוב השני של דראפט 1973 על ידי קנזס סיטי קינגס מליגת ה-NBA. לאחר 3 עונות אצל הקינגס (1973-76), שיחק ד'אנטוני בקבוצת "הרוחות של סנט לואיס" מליגת ה-ABA ב-1976, והסן אנטוניו ספרס (שוב ב-NBA) ב-1977.

לאחר מכן החליט ד'אנטוני לשחק עבור הקבוצה האיטלקית אולימפיה מילאנו, בה החל קריירה אירופאית מוצלחת, אשר במהלכה הפך לקלע הפורה ביותר בהיסטוריית המועדון. בשנת 1990 דורג כרכז הטוב ביותר בהיסטוריית הליגה, הוביל את קבוצתו ל-5 אליפויות איטליה, שני גביעי אירופה, שני גביעי איטליה, גביע קוראץ' אחד וגביע בינלאומי אחד. כאזרח איטליה, שיחק באליפות אירופה של 1989 בנבחרת הכדורסל של איטליה.

כינויו האירופאי של ד'אנטוני היה "ארסנה לופין" (בתרגום חופשי: הגנב הג'נטלמן), בעקבות היכולת שלו לחטוף כדורים מהקבוצה היריבה.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד'אנטוני החל את קריירת האימון שלו באולימפיה מילאנו בה הוא אימן במשך 4 עונות (1990-1994) והוביל את המועדון לזכייה בגביע קוראץ' ב-1993. לאחר מכן עבר ליריבה האיטלקית, פלקנסטרו טרוויזו בה אימן במשך 3 עונות. במהלך כהונתו (1994-1997) הקבוצה זכתה בגביעי אירופה ואיטליה (1995), ואליפות איטליה (1997). הקבוצות האיטלקיות אותן אימן ד'אנטוני הגיעו לפלייאוף בכל עונה, והוא זכה פעמיים בתואר מאמן העונה.

תפקיד האימון הראשון של ד'אנטוני בליגת ה-NBA היה אצל הדנוור נאגטס בעונת 1998-99 לאחר שתפקד כיועץ של הקבוצה, בעונה שלפני כן. הוא גם היה עוזר המאמן של הפורטלנד טרייל בלייזרס בעונת 2000-01, והסקאוט של הסן אנטוניו ספרס בעונת 1999-00. ד'אנטוני מונה לתפקיד מאמנה הראשי של הפיניקס סאנס במהלך עונת 2003-04. עם עזיבת הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, בראיין קולנג'לו, בפגרת המשחקים של 2006, מונה ד'אנטוני תחתיו. בסוף עונת 2006-07 החליטו ד'אנטוני והמועדון כי עדיף ששחקן העבר סטיב קר ימונה לתפקיד הג'נרל מנג'ר על מנת לפנות למאמן זמן לעסוק באימון הקבוצה. לאחר הסיום המאכזב של עונת 2007-08 החליטו ד'אנטוני וסטיב קר על ביטול שארית חוזהו של המאמן עקב רצונו לעזוב את המועדון לטובת אימון הניו יורק ניקס.

בחודש מרץ 2012 הודיע ד'אנטוני על התפטרותו מהניקס במהלך העונה, לאחר שלא הצליח להביא את הקבוצה להישגים, ורק בעונה השלישית מארבע העונות בהן אימן (עונת 2010-2011) השיגה הקבוצה מאזן חיובי (42:40). בעת התפטרותו של ד'אנתוני עמד מאזן הקבוצה על 24:18. אחוז הניצחונות של הניקס בתקופת ד'אנטוני עמד על 48.8‏[1].

נבחר בשנת 2006 לצוות האימון של נבחרת ארצות הברית תחת המאמן הראשי מייק ששבסקי. פרשנים רבים מאמינים כי ההיכרות של ד'אנטוני עם קשת השלוש, ההגנה האזורית והמאפיינים של הכדורסל הבינלאומי היו נכסים חשובים לנבחרת.

לד'אנטוני אזרחות כפולה, בארצות הברית ובאיטליה, אשר עזרה לו להיות האיטלקי הראשון שמדריך קבוצת NBA. הוא דובר אנגלית ואיטלקית באופן שוטף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! ספורט, מייק ד'אנטוני התפטר מהניקס, באתר וואלה!, 14 במרס 2012


זוכי פרס מאמן השנה ב-NBA

1962/63: גלאטין • 1963/64: הנום • 1964/65: אאורבך • 1965/66: שייס • 1966/67: קר • 1967/68: גוהרין • 1968/69: שאו • 1969/70: הולצמן • 1970/71: מוטה • 1971/72: שרמן • 1972/73: היינסון • 1973/74: סקוט • 1974/75: ג'ונסון • 1975/76: פיטץ' • 1976/77: ניסאלק • 1977/78: בראון • 1978/79: פיטסימונס • 1979/80: פיטץ' • 1980/81: מקיניי • 1981/82: שאו • 1982/83: נלסון • 1983/84: ליידן • 1984/85: נלסון • 1985/86: פרטלו • 1986/87: שולר • 1987/88: מו • 1988/89: פיטסימונס • 1989/90: ריילי • 1990/91: צ'ייני • 1991/92: נלסון • 1992/93: ריילי • 1993/94: וילקינס • 1994/95: האריס • 1995/96: ג'קסון • 1996/97: ריילי • 1997/98: בירד • 1998/99: דונלייבי • 1999/00: ריברס • 2000/01: בראון • 2001/02: קרלייל • 2002/03: פופוביץ' • 2003/04: בראון • 2004/05: ד'אנטוני • 2005/06: ג'ונסון • 2006/07: מיטשל • 2007/08: סקוט • 2008/09: בראון • 2009/10: ברוקס • 2010/11: ת'יבודו • 2011/12: פופוביץ' • 2012/13: קארל • 2013/14: פופוביץ'