מייק פורטנוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייק פורטנוי
Mike Portnoy
לידה 20 באפריל 1967 (בן 56)
לונג ביץ', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Michael Stephen Portnoy עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה, תיכון לונג ביץ', Five Towns College עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פרוגרסיב מטאל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה מערכת תופים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Roadrunner Records עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים Dream Theater
www.mikeportnoy.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל סטיבן "מייק" פורטנוי (נולד ב-20 באפריל 1967) הוא מתופף יהודי אמריקאי, הידוע בעיקר בשל חברותו בלהקת הפרוג מטאל דרים ת'יאטר.

פורטנוי זכה ב-23 פרסים ממגזין Modern Drummer, כולל שתים עשרה פעמים ברציפות בתואר 'מתופף הפרוג רוק הטוב ביותר', חמש פעמים בתואר 'ההופעה המצולמת הטובה ביותר' ופעמיים בתואר 'הקליניקאי הטוב ביותר'. בנוסף, בשנת 2004 נכנס להיכל הכבוד של מתופפי הרוק וקיבל פרס על סרט הלימוד הטוב ביותר (Liquid Drum Theater). מלבד Dream Theater הוא המייסד של עוד מספר להקות: טרנסאטלנטיק, ליקוויד טנשן אקספרימנט ו-O.S.I.

לאחרונה הספיק מייק גם לתופף באלבום החדש של הלהקה "Avenged Sevenfold". לאחר שהמתופף שלהם נפטר, החליטו חברי הלהקה לבקש ממייק לתופף באלבומם החדש "Nightmare", בטענה שהוא היה המתופף האהוב על חברם לשעבר ללהקה, "The Rev".

ב-2010 עזב פורטנוי את דרים תיאטר. ב-2017 הקים פורטנוי יחד עם הקלידן דרק שריניאן (שניגן גם הוא עם דרים תיאטר בין השנים 1994–1999) את ההרכב "Sons of Apollo" הכולל גם את הבסיסט בילי שיהאן, הגיטריסט רון באמבלפוט ת`אל והסולן ג`ף סקוט סוטו. ההרכב הוציא את אלבום הבכורה שלו "Psychotic Symphony" שיצא ב-2017. במסגרת השקת האלבום, מופיע ההרכב בסיבוב הופעות בינלאומי במסגרתו יגיע גם לישראל בספטמבר 2018.[1]

ב-25 באוקטובר 2023 פורטנוי שב לדרים ת'יאטר, בכך החליף את מייק מנג'יני, אשר ניגן עימם מאז עזיבתו של פורטנוי ב-2010.[2]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטנוי נולד ב-1967 למשפחה יהודית בלונג ביץ' שבלונג איילנד, ניו יורק, שם התחיל להתעניין במוזיקה בגיל מוקדם- "אבי היה חובב מושבע של דיסקי רוק'נ'רול והיה לנו אוסף עצום שלהם בבית. היה כמעט בלתי נמנע שאשאב לעולם המוזיקה". למרות שפורטנוי לימד את עצמו לנגן בתופים, הוא כן לקח שיעורים בתאוריית המוזיקה בתיכון. באותו זמן החל לנגן בלהקות מקומיות כמו Rising Power, Intruder וInner Sanctum. הוא עזב לאחר שקיבל מלגה לברקלי בבוסטון.

את ההשראה הוא קיבל מן המתופף של Rush ניל פירט ומהתקופה המאוחרת של פרנק זאפה. הוא אהב גם את טרי בוזיו, ויני קוליוטה, סיימון פיליפס, ג'ון בונהם וקית' מון וכן את הלהקות: הביטלס, מטאליקה, יס, U2, איירון מיידן, Jellyfish ועוד רבות וטובות. כמו כן הוא אהב מוזיקת ראפ.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייק ואשתו מרלנה גרים ברוקלנד, ניו יורק יחד עם בתם מלודי, בנם מקס, הכלב בונגו והחתולים E.T. וקפריסין.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם דרים ת'יאטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ליקוויד טנשן אקספרימנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Liquid Tension Experiment יצא לאור על ידי Magna Carta בשנת 1998
  • Liquid Tension Experiment 2 יצא לאור על ידי Magna Carta בשנת 1999
  • Liquid Tension Experiment 3 יצא לאור על ידי Insideout בשנת 2021

עם טרנסאטלנטיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Transatlantic - SMPTe יצא לאור בידי insideout/metalblade בשנת 2001
  • TransAtlantic - Live in America יצא לאור בידי Insideout/Rediant Records בשנת 2001
  • TransAtlantic - Bridge Across Forever יצא לאור בידי Insideout/Rediant בשנת 2001
  • The Whirlwind יצא לאור על ידי Insideout/Rediant בשנת 2009
  • Kaleidoscope‏ יצא לאור על ידי Insideout/Rediant בשנת 2014

עם אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dream Theater - Images and Words יצא לאור בידי סוני בשנת 1993
  • Mike Portnoy - Proggresive Drum Concept יצא לאור בידי Rittor Music ב-1996
  • Dream Theater - 5 Years in a LIVEtime יצא לאור בידי Elektra Records בשנת 1998
  • Mike Portnoy - Liquid Drum Theater יצא לאור בידי Hudson Music ב-1999
  • Transatlantic - Transatlantic Live in America יצא לאור בידי Rediant Records בשנת 2001
  • Dream Theater - Metropolis 2000 יצא לאור ב-DVD ובוידאו בידי Elektra Records ב-2001
  • Mike Portnoy - Liquid Drum Theater יצא לאור בידי Hudson Records בשנת 2001 ב-DVD
  • Neal Morse - Testimony Live יצא לאור על גבי שני דיסקים של DVD בידי Insideout Records בשנת 2004
  • Dream Theater - Live at Budokan יצא לאור ב-2004

תארים ותעודות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזין "Modern Drummer"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשאלים במגזין, הוענקו למייק פורטנוי התארים הבאים:

  • הכישרון העולה הטוב ביותר - 1994
  • מתופף הפרוגרסיב רוק הטוב ביותר - 1995–2006
  • ההופעה המוקלטת הטובה ביותר עבור:

Awake - 1995 A Change of Seasons - 1996 Falling into Infinity - 1997 Scenes From a Memory - 2000 Six Degrees of Inner Turbulence - 2002 Score - 2007

  • קלינאי התופים הטוב ביותר - 2000, 2002.
  • וידאו/DVD ההדרכה הטוב ביותר - 2000, 2002.
  • היכל התהילה - 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייק פורטנוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]