מיכאיל רודזיאנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאיל רודזיאנקו בשנת 1914

מיכאיל רודזיאנקורוסית: Михаил Владимирович Родзянко)‏ (9 בפברואר (הלוח היוליאני, 21 בפברואר הלוח הגרגוריאני) 1859 - 24 בינואר 1924) פוליטיקאי רוסי, ממנהיגי ברית 17 באוקטובר, יושב ראש הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית בשנים 1911-1917.


מיכאיל רודזיאנקו נולד באחוזה משפחתית בגוברניית יקטרינוסלב (היום מחוז דנייפרופטרובסק שבאוקראינה) למשפחת בעלי אדמות עשירה ממוצא אוקראיני. אביו היה קולונל בגמלאות. בשנת 1877 רודזיאנקו סיים לימודים בבית הספר צבאי יוקרתי בסנקט פטרסבורג והחל לשרת בחיל הפרשים. בשנת 1882 הוא סיים את שרותו הצבאי וחזר לאחוזה משפחתית. רודזיאנקו כיהן במספר תפקידים ציבוריים בוגברניה. בשנת 1906 הוא התמנה לחבר של המועצה המדינית.

רודזאינקו היה בין מייסדי ומנהיגי ברית 17 באוקטובר. במרץ 1911 הוא נבחר ליושב ראש הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1917.

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה רודזיאנקו תמך בהשתתפות המדינה במלחמה. בשנת 1915 הוא נסע לשטח גליציה שנכבש באותה תקופה. הוא פעל לריכוז כול הכוחות במאמץ המלחמתי. רודזיאנקו היה בין מתנגדי גריגורי רספוטין וניסה לשכנע את הצאר להתרחק ממנו, אך ללא הצלחה.

בהיותו מנהיג הדומה היה לו חלק פעיל במהפכת פברואר. הוא היה יושב ראש הוועד הזמני של הדומה והיה שותף לשיחות עם סובייט פטרוגרד וניקולאי השני, קיסר רוסיה בהקשר לסיום כהונתו כצאר. רודזיאנקו היה בדעה שבמקום ניקולאי השני יש למנות את בנו לצאר, אך דבר לא היה ריאלי. למרות התפקיד המרכזי שהיה לרודזיאנקו במהפכה הוא לא נכלל בממשלה שהוקמה לאחר המהפכה והשפעתו על הפוליטיקה הרוסית ירד בהדרגה. תומכי המונארכיה האשימו אותו בכך שהוא תמך במהפכה וגרם לצאר להתפטר מהתפקיד. במהלך פרשת קורנילוב רודזיאנקו תמך בפעילותו, אך כאשר הניסיון להפיכה שלטונית נכשל הודיע שלא היה לו שום קשר עם הנושא. בכל התקופה לאחר מהפכת פברואר רודזיאנו תמך בהמשך השתתפות רוסיה במלחמת העולם הראשונה.

במהלך מהפכת אוקטובר הוא היה בפטרוגרד וניסה לארגן הגנת ממשלת המעבר הרוסית אך נכשל. זמן קצר לאחר המהפכה רודזיאנקו עבר לאזור דון והצטרף ללאוור קורנילוב ולאנטון דניקין. בהיותו באזור הוא ניסה לארגן אספה של חברי הדומה מכינוסים שונים אך לא קיבל תמיכה מצד הממשל המקומי.

בשנת 1920 רודזיאנקו היגר לממלכת יוגוסלביה. בהיותו בגלות סבל מהתנקלויות של תומכי המונארכיה שהיו מאשימים אותו בקירסת האימפריה. הוא נפטר בשנת 1924 ונטמן בבלגרד.

בהיותו ביוגוסלביה הוא כתב ספר "קריסת האימפריה" בה תיאר את המהלכים הפוליטיים להם היה שותף.