מיכאיל רום

מיכאיל רום
Михаил Ильич Ромм
	אין תמונה חופשית
לידה	11 בינואר 1901 (יוליאני); אירקוטסק, האימפריה הרוסית
פטירה	1 בנובמבר 1971 (בגיל 70); מוסקבה, ברה"מ
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
שם לידה	Михаил Ильич Ромм
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות, הרפובליקה הרוסית
מקום לימודים	בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה; וחוטאין (1925) ;
בן או בת זוג	Yelena Alexandrovna Kuzmina
פרסים והוקרה	פרס סטלין (1941); פרס סטלין (1951); עיטור לנין (1967); עיטור הדגל האדום של העמל (1961); פרס סטלין (1948); פרס סטלין (1949); גרנד פרי של פסטיבל קאן (1946); פרס סטלין (1946); עיטור מהפכת אוקטובר (1971); עיטור לנין (1938); אמן העם של ברית המועצות (1950); מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; פרס האחים וסילייב של הרפובליקה הסובייטית הרוסית; פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה ;
	פרופיל ב-IMDb

מיכאיל איליץ' רוֹם (ברוסית: Михаил Ильич Ромм; ‏24 בינואר 1901 – 1 בנובמבר 1971) היה במאי ותסריטאי קולנוע סובייטי ממוצא יהודי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאיל רום נולד בעיר אירקוטסק, שאליה הוגלתה משפחתו לאור פעילות מהפכנית נגד השלטון הצארי. בשנת 1910 עברה המשפחה להתגורר במוסקבה. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הוא לחם בשורות הצבא האדום. לאחר סיום שירותו החל ללמוד פיסול במוסקבה. בשנת 1931 החל לעבוד באולפני הקולנוע מוֹסְפילם.

את סרטו הראשון ביים בשנת 1933 ובסרט זה הצטלמה לראשונה פאינה רנייבסקיה. בשנת 1934 קלימנט וורושילוב, שר ההגנה הסובייטי, היה מעוניין בסרט על הצבא האדום. בימוי הסרט הוטל על רום, והסרט יצא לאקרנים בשנת 1936. במהלך הצילומים הכיר רום את ילנה קוזמינה, שהשתתפה בסרט, והם התחתנו. בהמשך היא השתתפה במספר סרטים של מיכאיל רום.

בשנים 1937 ו-1939 ביים שני סרטים על מהפכת אוקטובר. הסרטים בוימו תוך השגחה צמודה של יוסיף סטלין וזכו לתמיכתו. גם בהמשך ביים רום מספר סרטים על ולדימיר לנין, יתרונות המשטר הסובייטי וכולי.

בשנת 1938 החל ללמד ב-VGIK, ועבד שם עד יום מותו. בין תלמידיו היו במאים סובייטים מפורסמים כמו אנדריי טרקובסקי, ניקיטה מיכלקוב, וסילי שוקשין וגרגורי שוחראי.

בשנת 1961 הוא ביים את הסרט "תשעה ימים של שנה אחת", שזכה לתואר הסרט הטוב ביותר בשנת 1962 וזכה בפרסים בפסטיבלים לקולנוע.

בשנת 1965 ביים את הסרט הדוקומנטרי "הפשיזם המצוי", שזכה להצלחה רבה.

בתקופת סטלין הציג רום את סטלין באור חיובי מאוד בסרטיו, וזכה חמש פעמים בפרס ברית המועצות. למרות זאת, בשנת 1966 חתם על מכתב גלוי נגד ניסיון לחזור מגינוי פשעיו של סטלין.

רום זכה בעיטור לנין פעמיים (1938, 1967), בתואר אמן העם בשנת 1950 ובפרסים נוספים.

מיכאיל רום נפטר ב-1971 במוסקבה, בגיל 70, ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סופגניה" (Пышка) ‏ 1934
"שלוש עשרה" (Тринадцать) ‏ 1935
"לנין באוקטובר" (Ленин в Октябре) ‏ 1937
"לנין בשנת 1918" (Ленин в 1918 году) ‏ 1939
"חלום" (Мечта) ‏ 1941
"בן אדם מס' 217" (Человек № 217) ‏ 1945
"הנושא הרוסי" (Русский вопрос) ‏ 1947
"ולדימיר איליץ' לנין" (Владимир Ильич Ленин) ‏ 1949
"שליחות סודית" (Секретная миссия) ‏ 1951
"אדמירל אושקוב" (Адмирал Ушаков) ‏ 1953
"אוניות כובשות את המבצרים" (Корабли штурмуют бастионы) ‏ 1955
"רצח ברחוב דנטה" (Убийство на улице Данте) ‏ 1956
"שיעורי היסטוריה" (Урок истории) ‏ 1957
"לנין חי" (Живой Ленин) ‏ 1959
"תשעה ימים של שנה אחת" (Девять дней одного года) ‏ 1962
"הפשיזם המצוי" (Обыкновенный фашизм) ‏ 1965
"ובכל זאת אני מאמין" (И всё-таки я верю) ‏ 1972

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאיל רום, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מיכאיל רום, באתר AllMovie (באנגלית)
מיכאיל רום, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קורות חיים
מיכאיל רום, באתר "Find a Grave" (באנגלית)