מיכאל איתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל איתן
ח"כ מיכאל איתן בתערוכת ויקיפדיה בכנס איגוד האינטרנט 2008
תאריך לידה 6 במרץ 1944 (בן 70)
ממשלות 27, 32
כנסות 1118
סיעה הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, ליכוד-צומת
תפקידים בולטים

מיכאל (מיקי) איתן (נולד ב-6 במרץ 1944) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כשר בממשלות ישראל וכחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד במשך 8 כנסות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כמיכאל איתן הירשפרונג לישראל מאיר בן צבי הירשפרונג, סוחר ותעשיין, ועו"ד אסתר ניחא הירשפרונג, שעלו ארצה מפולין. בהמשך השמיט את השם הירשפרונג והפך את "איתן" לשם משפחתו. סיים לימודיו בתיכון עירוני ה' בתל אביב. ב-1963 התגייס לצה"ל, שירת כמש"ק בחיל החימוש ובמילואים כחייל בגדוד חי"ר.

בסוף שנות ה-60 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, אותם לא סיים. שם החל בפעילות פוליטית בתא חירות-גח"ל יחד עם רוני מילוא ומיכאל קליינר. התא זכה בבחירות לאגודת הסטודנטים, דבר הנחשב לנדיר לתא ימני בתל אביב ואיתן ויתר על ראשות האגודה לקליינר‏[1]. במסגרת פעילותו התעמת איתן עם אנשי מצפן[2], פעל נגד זיהום חופים‏[3] ובעניינים סטודנטיאליים‏[4].

בשנים 1984-1971 היה פעיל ציבורית בין היתר כיועץ ראש עיריית תל אביב לענייני רווחה (1974-1979)‏[5] ובהמשך גם בתנועת הליכוד כמרכז דור ההמשך במפלגה‏[6]. בתקופה זו, צעירי הליכוד בראשותו (1979 - 1982) קידמו את בנייתו של יישוב חדש בשם כוכב יאיר כחלק מפרויקט שבעת הכוכבים (הקמת שבעה יישובים ממערב לקו הירוק, באזור כוכב יאיר). ב-1984 נבחר לראשונה כחבר כנסת, וכיהן בה ברציפות עד 2012.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה-11 היה חבר בוועדת החינוך והתרבות ובוועדת הכנסת. איתן היה ממבקריו החריפים של היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, כנגדו טען שהוא מונע משיקולים פוליטיים בהעמדה לדין של אנשי ימין, תוך העלמת עין מעבירות של אנשי שמאל, ודרש ממנו להתפטר‏[7][8]. איתן אף הגיש תלונה במשטרה נגד זמיר על חשיפת סודות מדינה בפרשת קו 300[9].

בכנסת ה-12 כיהן בוועדת הכספים, ועדת הכנסת והקים את שדולת חזית ארץ ישראל שבמסגרתה סייע רבות להתיישבות ביש"ע. בכנסת ה-13 המשיך לכהן בוועדת הכספים ובוועדת הכנסת, וכמו כן כיהן כמ"מ יושב ראש סיעת הליכוד, וכמתאם האופוזיציה בכנסת. בכנסת ה-14 כיהן כיושב ראש סיעת הליכוד-גשר-צומת ויושב ראש הקואליציה, וכן כיהן כחבר בוועדת הכנסת, בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכלכלה. באמצע ימיה של כנסת זו, כחצי שנה לאחר התפטרותו של זאב בנימין בגין ולאחר שהושג הסכם רוטציה עם סילבן שלום, ב-9 ביולי 1997, נבחר לכהן כשר המדע והטכנולוגיה בממשלת ישראל העשרים ושבע, וכיהן בתפקיד עד 13 ביולי 1998‏‏‏[10]. מאותו היום ועד תום ימיה של ממשלת נתניהו כיהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה.

חזרה לפעילות כחבר כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן מזוהה בין השאר עם תחום המחשבים והאינטרנט ופעל לקדם את שילוב שתי הטכנולוגיות הללו במערכת השלטונית, הפוליטית והציבורית בישראל. הוא היה מהח"כים הראשונים להקים לעצמו אתר אינטרנט, שבאמצעותו יכלו אזרחים לקיים עמו קשר ולשלוח לו תלונות, בקשות והצעות.

החל מאמצע הכנסת ה-15 הוא כיהן כיושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט בה פעל בנושאים רבים, בין השאר במלחמה בשחיתות והכנת תשתית לחוקה לישראל.

בכנסת ה-16 פעל רבות בנושא תוכנית ההתנתקות, ולמרות תמיכתו בתוכנית דאג להגן על זכויותיהם של מפגינים ממתנגדי ההתנתקות ושל המפונים, שלדידו נפגעו מהניסוח של חוק פינוי-פיצוי ומהיחס המפלה של מערכת המשפט. בין השאר, היה מהראשונים להפריך את הטענה שבכפר דרום נשפכה חומצה על ידי המתבצרים במקום, בניגוד לדיווחי המשטרה והתקשורת. טענתו אוששה אחר כך על ידי בית החולים‏[11]. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, ציין אותו כאחד הח"כים המצטיינים של כנסת זו.

באמצע כהונת הכנסת ה-17 החל לכהן כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה כשהחליף את זבולון אורלב בתפקיד.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-16 ברשימת הליכוד לכנסת. במשך החודש הראשון לכהונת הכנסת ה-18, מילא איתן את תפקיד יו"ר הכנסת עד לבחירתו של רובי ריבלין לתפקיד זה, ב-30 במרץ 2009.

איתן מחזיק בשיא, כמי שנשא את הנאום הארוך ביותר בתולדות הכנסת, בעת שנימק את הסתייגויותיו לתקציב המדינה לשנת 1993. איתן עמד על דוכן המליאה במשך 10 שעות ו-7 דקות, ובאורח נדיר עסק רוב רובו של הנאום בנושא הנדון - תקציב המדינה.

שר בממשלת נתניהו השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת הממשלה ה-32 בראשותו של בנימין נתניהו, מונה איתן לתפקיד השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור, תפקיד שלא היה קיים קודם לכן בממשלות ישראל.

מבין שרי הממשלה, התבלט איתן בעשייה במשרדו. הוא פרסם לציבור את תלוש השכר שלו והיומן שלו כשר,‏[12] קידם תוכנית להצגה נהירה של תקציב המדינה לאזרחים,‏[13] הקים אתר חדש המציג סטטיסטיקות עדכניות על מצבה של ישראל,‏[14] ויזם אפשרות למעקב פשוט אחריי המלצות ועדת טרכטנברג[15]. בשנת 2012, קפצה ישראל למקום ה-16 בטבלת הממשל הזמין של האו"ם, עלייה של 10 שלבים מהדירוג הקודם שפורסם בשנת 2010. הארגון העניק לישראל פרס מיוחד על התקדמותה בנושא, אותו קיבל איתן בשם המדינה, ונכתב עליה כי "(ישראל) שיפרה את פיתוח (שירותי) הממשל הזמין שלה והפכה עתה למדינה המובילה במערב אסיה. פורטל הממשלה מאורגן היטב."‏[16]

בעת הדיון בממשלה על המלצת שר הביטחון, אהוד ברק, למנות את יואב גלנט לרמטכ"ל, היה איתן השר היחיד שהתנגד למינוי, עקב חשדות לעברות תכנון ובנייה הנוגעות לנחלת בני הזוג גלנט במושב עמיקם.‏[17] אף שהממשלה אישרה את המינוי, הוא בוטל לאחר חודשים אחדים עקב חשדות אלה.

לאחר שיו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, וראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הודיעו על ריצה משותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה תחת רשימה בשם "הליכוד ביתנו" היה איתן האישיות הבכירה ביותר משתי המפלגות שהתנגדה למהלך. הוא קרא לו "חיסול הליכוד" והחל לאסוף חתימות של חברי מרכז המתנגדים לו במטרה לקיים הצבעה חשאית.‏[18] על אף שהשיג 450 חתימות, יותר מהמספר הדרוש לקיום הצבעה חשאית, נערכה הצבעה גלויה באופן חפוז בעקבות עתירה של ועדת הבחירות של המפלגה. בהצבעה זאת אושר האיחוד ברוב גורף.‏[19]

איתן לא נכנס לכנסת ה-19 בשל אי-הצבתו במקום ריאלי בבחירות המקדימות של הליכוד, זאת לאחר 29 שנות כהונה רצופה בכנסת.‏[20]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן נודע כבעל עמדות ליברליות בליכוד. בין השאר הוא התנגד לשימוש בעונש מוות ולהטלת חובת רישיון על המבקשים להיות עיתונאים‏[21].

בשנת 1988 עמד איתן בראש שדולת ארץ ישראל בכנסת, אולם עם השנים הוא נהיה לסמן יוני בליכוד. הוא היה בין הבודדים שתמכו בתוכנית ההתנתקות שלא פרשו מהליכוד כדי להקים את מפלגת קדימה. בתחילת 2010 הוא ביקר את ההקמה מחדש של שדולת ארץ ישראל בכנסת והשתתף בכינוס של יוזמת ז'נבה בו אמר ש"עכשיו לדבר על ארץ ישראל השלמה זו רמאות"‏[22].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן גרוש ואב לשלוש בנות. התגורר במשך שנים רבות בכוכב יאיר, שהוא גם בין מקימיו. בינואר 2008 עבר להתגורר בשדרות בה גר עד שנת 2012. תחילה תכנן להתגורר בה במשך שנה, כאות הזדהות עם העיר ותושביה, אך בחר להמשיך להתגורר בה במקביל למגוריו במרכז הארץ. כיום מתגורר ברמת גן ביחד עם בת זוגו, פרופ' קרין נהון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דורון סוסליק, בחירות סטודנטים נוסח תל אביב, דבר, 28 במאי 1970
  2. ^ דן מירקין, הנתבעים צעקו - משפט אשדוד נדחה, מעריב, 27 במאי 1969
  3. ^ סטודנטים הפגינו בת"א נגד זיהום מי הים, דבר, 11 ביולי 1971
  4. ^ דורון סוסליק, לאחר פריצת לילה למפעל השכפול, דבר, 24 בינואר 1971
  5. ^ בזבוז כספי משלם המיסים, דבר, 20 באוקטובר 1975
  6. ^ מרכז תנועת החירות לימין מאמצי השלום של הממשלה, דבר, 30 במרץ 1978
  7. ^ יהושע ביצור, בהחלטות פרופ' זמיר יש שיקולים פוליטיים - שיתפטר, מעריב, 20 בנובמבר 1985
  8. ^ מיכל קפרא, עת הזמיר הגיע, מעריב, 6 בדצמבר 1985
  9. ^ יהושע ביצור, הוגשה תלונה במשטרה נגד זמיר, מעריב, 18 ביוני 1986;המשך
  10. ^ בשל הסכם רוטציה בינו לבין סילבן שלום (מקור: הערך עליו ב"הכל פוליטי" מאת עמוס כרמל)
  11. ^ [1], גדעון אלוןח"כ איתן למזוז: בטל עשרות אישומים נגד מתנחלים, באתר הארץ, 21/01/06
  12. ^ כתבי ynet, מיכאל איתן מציג: כך נראה תלוש משכורת של שר, באתר ynet
  13. ^ עודד ירון, תקציב המדינה - זמין ברשת ובקוד פתוח, באתר הארץ
  14. ^ צבי זרחיה, אתר חדש יציג נתוני סטיסטיקה עדכניים של המדינה, באתר TheMarker
  15. ^ עודד ירון, האתר שיעזור לכם לעקוב אחרי יישום דו"ח טרכטנברג, באתר הארץ
  16. ^ ישראל דורגה במקום ה-16 במדד הממשל הזמין של האו"ם
  17. ^ קלמן ליבסקינד, איתן: "גלנט רמס את החוק ברגל גסה", באתר nrg מעריב, 5 בנובמבר 2010
  18. ^ פנחס וולף, היוזמה של השר איתן: סיכול האיחוד עם ישראל ביתנו, באתר וואלה!, 26 באוקטובר 2012
  19. ^ פנחס וולף, כך פעלו מנגנוני הליכוד לסיכול ההצבעה החשאית, באתר וואלה!, 29 באוקטובר 2012
  20. ^ לירון מרוז, רשימת הליכוד: מהפכה וכאב ראש לנתניהו, באתר וואלה!, 27 בנובמבר
  21. ^ יהושע ביצור, אין להתנות את חופש הכתיבה בקבלת רישיון, מעריב, 31 בדצמבר 1985
  22. ^ יוסי ורטרהשר מיכאל איתן בכנס יוזמת ז'נבה: לדבר על "ארץ ישראל השלמה" זו רמאות, באתר הארץ, 8 בפברואר 2010


שרי המדע בממשלת ישראל

יובל נאמןגדעון פתעזר ויצמןיובל נאמןאמנון רובינשטייןשמעון שטריתשולמית אלוניזאב בנימין בגיןבנימין נתניהומיכאל איתןסילבן שלוםאהוד ברקמתן וילנאיאליעזר זנדברגאילן שלגיויקטור בריילובסקימתן וילנאירוני בר-אוןאופיר פינס-פזיולי תמיר (מ"מ) • ראלב מג'אדלהדניאל הרשקוביץיעקב פריבנימין נתניהו

יושבי ראש הקואליציה

אברהם יוסף שפירא | רפאל אדרי | חיים קופמן | שרה דורון | אלי דיין | מיכאל איתן | אופיר פינס-פז | גדעון סער | אביגדור יצחקי | יואל חסון | זאב אלקין | יריב לוין

יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת

נחום ניר-רפאלקסמשה אונאזרח ורהפטיגמשה אונאנחום ניר-רפאלקסזרח ורהפטיגמשה אונאיצחק רפאלזרח ורהפטיגדוד גלסאליעזר קולסאוריאל ליןדוד צוקרשאול יהלוםחנן פורתמיכאל איתןאופיר פינס-פזאמנון רובינשטייןמיכאל איתןמנחם בן-ששוןדוד רותם

יושבי ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת

יוחנן בדריוסף תמירשמואל טולידאנואברהם כ"ץ-עוזדוד ליבאידוד מגןדן תיכוןרן כהןיוסי כץרן כהןעוזי לנדאואמנון רובינשטייןאמנון כהןמלי פולישוק-בלוךיורי שטרןזבולון אורלבמיכאל איתןיורי שטרןאסתרינה טרטמןיואל חסוןרוני בר-אוןאורי אריאלאמנון כהן