ב. מיכאל
 | |
| לידה | 4 באוקטובר 1947 (בן 76) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק | העולם הזה, הארץ, ידיעות אחרונות |
  | |
מיכאל בְּרִיזוֹן, הידוע בעיקר בשם העט ב. מיכאל (נולד ב-4 באוקטובר 1947), הוא עיתונאי, תסריטאי, מחזאי, סאטיריקן ופובליציסט ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למד בבית הספר התיכון צייטלין בתל אביב[1]. בתחילת שנות ה-70 היה שותף ל"חבורת זוארץ", שנקראה גם סחב"ק, על-שם חבריה: אפרים סידון, חנוך מרמרי, ב. מיכאל וקובי ניב, וכתבה את המדור הסאטירי "זו הארץ" בשבועון העולם הזה (לקט ממנו בשם "ZOO ארץ ZOO?" יצא בשנת 1975). לאחר-מכן כתבה החבורה את תוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש". עם אפרים סידון כתב תסריטים לתוכנית הטלוויזיה "זהו זה!", ולאחר מכן כתבו השניים יחדיו גם את הסדרה הקומית "קרובים קרובים".
לאחר התפרקות החבורה עבר לכתוב טורים סאטיריים בעיתון "הארץ" במשך כ-18 שנה, ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות", שם פרסם במשך 15 שנה מאמרים פוליטיים - רובם עוסקים בביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל והתנהגות מתנחלים כלפי הפלסטינים. ב. מיכאל, שהתחנך בבית דתי, נוהג לגנות את מה שהוא מכנה עיוות היהדות בידי הימין הדתי-לאומי, ונטיות קיצוניות בקרב אנשים שומרי מסורת[2]. בנוסף לביקורת פוליטית משמאל, נוהג ב. מיכאל לבקר את האמונה באמונות טפלות, את דרך טיפול המדינה בתאונות דרכים ואת הרגלי הנהיגה של חרדים. מיכאל היה גם כתב "חדשות" בין השנים 1984–1985.
כתיבתו מאופיינת בחריפות, שפה גבוהה ועוקצנות. במלאת 56 שנים למדינת ישראל (ביום העצמאות 2004), פרסם מאמר ארוך במיוחד, שבו חזה את חורבנה הפיזי הקרב של המדינה כתוצאה משליטת ישראל באזורי יהודה ושומרון וחבל עזה.
הוא ביקר בחריפות את תגובתה של ישראל במטח פגזים לעבר מקורות הירי ברצועת עזה בהוראת שר הביטחון עמיר פרץ. טענתו הייתה שגם בירושלים היו פיגועים ונהרגו הרבה אנשים. מטחי הקסאמים לעבר שדרות, לדבריו, רק "מחוררים" את אדמת הנגב.
ביקורתו החריפה נגד הימין והמתנחלים, גררו גל של גינויים נגדו. עיתון "הצופה" פרסם מכתב למערכת התוקף אותו במילים חריפות. ב. מיכאל הגיש תביעת דיבה כנגד "הצופה"[3][4]. תביעתו נדחתה בבית משפט השלום[5], והערעור על פסיקה זו הסתיים בפשרה לפיה "הצופה" חויב לפרסם הבהרה[6][7].
בשנת 2009 פוטר ב. מיכאל מ"ידיעות אחרונות", לאחר שסירב לקיצוץ של מחצית שכרו במסגרת גל הקיצוצים בעיתון[8]. במאמר ב"הארץ" בינואר 2017 ייחס ב. מיכאל את פיטוריו מידיעות אחרונות ל"שיטת נוני" ולביקורת שהשמיע על שר המשפטים דאז דניאל פרידמן[9]. מאז הוא מפרסם לעיתים מאמרי דעה ב"הארץ"[10].
בשנת 2015 העלה את תוכנית הסאטירה "רואים ת'סוף" שכתב עם אפרים סידון וביים מוטי קירשנבאום בצוותא. באותה שנה הועלה גם מחזה-היחיד שלו "מתחזקים" בתיאטרון החאן הירושלמי. גרסה קודמת של המחזה -"סמינר חוזרים בתשובה" הועלתה על ידי אלכס אנסקי בשנות ה-90.
במאי 2021 נמנה עם החותמים על מכתב המופנה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בנוגע לשלטון הישראלי ביהודה ושומרון, ובו קריאה לבית הדין שלא לסמוך על הגופים הרשמיים של מדינת ישראל, ולחקור בעצמו את הנעשה.[11]
ב. מיכאל הוא אחיו של חבר הכנסת לשעבר ממפלגת "שינוי", רוני בריזון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רועי בהריר, "כשאני רואה מוסכמה, אני צריך לבדוק לה את הרגליים", באתר nrg, 22 בינואר 2010
- יורם יובל,שיחת נפש עם ב. מיכאל, הטלוויזיה החינוכית, 1 במרס 2016
מיכאל בריזון (1948-), דף שער בספרייה הלאומית
ממאמריו:
- מאמרי ב. מיכאל, באתר "הארץ"
- תרומתי הצנועה למינוי סולברג, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
כך נדפקתי בתמלוגים (וניצלתי ע"י תל"י), באתר הארץ, 16 בינואר 2014- בזכות אותו סיכול, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ב. מיכאל, זיכרונות מימי פרוץ החולירע, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2022
- ^ ב. מיכאל, סעודת שבת עם שב"ח (סיפור שיהיה), באתר הארץ, 25 באוקטובר 2022
- ^ גל ניסים, ביהמ"ש דחה את תביעת לשון הרע שהגיש ב. מיכאל נגד "הצופה" והעיתונאית אייזנמן, באתר גלובס, 6 במאי 2004
- ^ הכנרית, העיתונאי השמאלן ב. מיכאל תובע את "הצופה", באתר בחדרי חרדים, תוקן על ידי - הכנרית7 - 04/02/2004
- ^ עא 008515/03 (השלום ירושלים) בריזון נ' עיתון הצופה ואח`
- ^ נוסח ההבהרה באתר הצופה(הקישור אינו פעיל, 8 באוגוסט 2018)
- ^ עיתון "הצופה" יפרסם התנצלות על השמצות שנכתבו נגד ב. מיכאל, אתר ערוץ 7
בן דרור ימיני, סילופים מתוצרת ב. מיכאל, nrg מעריב, 13 בינואר 2012 - ^ ענת קם, ב' זה בבית, באתר וואלה!, 3 ביוני 2009
- ^ ב. מיכאל, שיטת נוני: כך זה עבד, באתר הארץ, 19 בינואר 2017
- ^ מאמרי ב. מיכאל, באתר "הארץ"
- ^ ניר חסון, כ-180 מדענים ואנשי רוח מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה, באתר הארץ, 6 במאי 2021
כ-180 מדענים, אנשי רוח ואישי ציבור מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
