מיכאל בר-זוהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל בר-זוהר
מיכאל בר זוהר.JPG
תאריך לידה 30 בינואר 1938
כנסות 10, 12
סיעה המערך (השני), מפלגת העבודה הישראלית, רפ"י
תפקידים בולטים יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט

פרופ' מיכאל בר זוהר (יולזרי) (נולד ב-30 בינואר 1938 בסופיה, בולגריה) הוא סופר, היסטוריון, ביוגרף ישראלי, שכיהן גם כחבר הכנסת.

בר-זוהר עלה לישראל בשנת 1950. למד בתיכון עירוני ה' בתל אביב. שירת בחטיבת הצנחנים. השתתף במלחמת קדש ובשירות המילואים לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון בתקופה בה כיהן כחבר הכנסת.

את התואר הראשון קיבל מהאוניברסיטה העברית במדע המדינה ויחסים בינלאומיים. קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת הסורבון בפריז.

בר זוהר היה ממקימי רפ"י. לאחר מלחמת ששת הימים היה דובר משרד הביטחון. אחר כך חבר לשכת ומרכז מפלגת העבודה. ב-1977 היה פעיל במטהו של שמעון פרס לראשות מפלגת העבודה. נבחר במקום לא ריאלי בבחירות לכנסת ה-9, ולאחר מכן כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-10 ובכנסת ה-12. השתתף בפריימריס בבחירות לכנסת ה-13 ב-1992 ולכנסת הארבע עשרה ב-1996, ונכשל בשתיהן.

ב-1965 זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. בר-זוהר חיבר ביוגרפיה רחבת היקף על דוד בן-גוריון ואחת נוספת על שמעון פרס, חיבר ספרים על תולדות עם ישראל ועל שירותי הביטחון הישראליים, את הספר "הרכבות יצאו ריקות", על הצלת יהדות בולגריה בשואה, וכמו כן חיבר ספרי מתח. ספרו "אניגמה", ("התעלומה" בגרסה העברית), העוסק במכונת ההצפנה לתשדורות הנאצים, עובד לסרט הוליוודי.

היה חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת ה-10 ויו"ר הוועדה בכנסת ה-12.

ב-2008 עזב יחד עם אפרים סנה את מפלגת העבודה ועבר למפלגת ישראל חזקה, והגיע למקום ה-11 בבחירות המקדימות ב"ישראל חזקה", אך פרש מהרשימה לקראת הבחירות לכנסת ה-18.

ספריו[עריכה]

  • "גשר על הים התיכון" יחסי ישראל-צרפת 1947 - 1963, הוצאת עם הספר, 1964.
  • "ציד המדענים הגרמניים" , הוצאת שוקן, 1965.
  • "בן-גוריון, נביא נושא נשק" , 1965, בצרפתית.
  • "החודש הארוך ביותר" 12 במאי - 10 ביוני 1967 (מלחמת ששת הימים), הוצאת לוין-אפשטין, 1968.
  • "ספר הצנחנים" (עם איתן הבר), הוצאת לוין-אפשטין, 1969.
  • "הנוקמים", הוצאת לוין-אפשטין, 1969.
  • "הממונה " איסר הראל ועלילות שירותי הביטחון, הוצאת ויידנפלד וניקולסון, 1970.
  • "האמת השלישית", הוצאת ויידנפלד וניקולסון, 1972.
  • "האיש שמת פעמיים", הוצאת ויידנפלד וניקולסון, 1973.
  • "הרשימה הסודית", ספרי עידן בשיתוף ידיעות אחרונות, 1975.
  • "בן-גוריון", (3 כרכים), ביוגרפיה מדינית, הוצאת עם עובד 1975, הוצאת כתר 1977.
  • "התעלומה" ("אניגמה"), עידן מהדורת ידיעות אחרונות, 1979.
    מהדורה שנייה של הספר יצאה בהוצאת מגל בשנת 2009.
  • "תיבת פנדורה", ספרי ידיעות אחרונות הוצאת עידנים, 1983.
  • "קשר הזהב", הוצאת עידנים, 1984.
  • "משחק כפול", עם עובד, 1984.
  • "המרדף אחרי הנסיך האדום" (עם איתן הבר), הוצאת זמורה, ביתן, 1984.
  • "בן-גוריון" האיש מאחורי האגדה, משרד הביטחון, 1986.
  • "החייל האלמוני", ספרית מעריב, 1988 (על מלחמת וייטנאם).
  • "ספר המופת" (עורך), משרד הביטחון, 1987.
  • "מול המראה האכזרית" ישראל ברגע האמת, ידיעות אחרונות, 1990.
  • "ביום נקם" פרשת הנקם היהודי בנאצים, הוצאת טפר-מגל, 1991 - הופיע בגרסה קודמת בשם "הנוקמים".
  • "מרגל בחורף" , הוצאת מעריב, 1992.
  • "מזימה" סיפור המרגל היהודי של היטלר , הוצאת כתר, 1992.
  • "אחים", הוצאת מגל, 1994.
  • "בושם מר", ידיעות אחרונות, 1996 (עוסק בחדירת הנאצים לצמרת לוריאל וכניעתה לחרם הערבי).
  • "ספר הגבורה" (עורך), משרד הביטחון, 1997.
  • "הרכבות יצאו ריקות" ההצלה הנועזת של יהודי בולגריה מהשמדה, הוצאת הד ארצי, 1999.
  • "בגידה", הוצאת מגל, 2000.
  • "צפנת פענח" חייו ומותו של נסיך יהודי, ד"ר יעקב הרצוג - הביוגרפיה", משכל, 2003.
  • "ארץ מולדת" (עורך), משרד הביטחון, 2004.
  • "נקמת מינכן" (עם איתן הבר), זמורה ביתן, 2005 (מהדורה מעודכנת של הספר "המרדף אחר הנסיך האדום").
  • "כעוף החול" שמעון פרס - הביוגרפיה, ידיעות אחרונות, 2006.
  • 100 אנשי מופת וגבורה (עורך), משרד הביטחון, 2007.
  • "באשמת רצח", הוצאת מגל, 2008.
  • "המוסד - המבצעים הגדולים" (עם ניסים משעל), הוצאת ידיעות ספרים, 2010
  • ניסים משעל ומיכאל בר זוהר, "צה"ל-המבצעים הגדולים", ידיעות ספרים, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכה]