מיכאל היידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל היידן

יוהאן מיכאל היידןגרמנית: Johann Michael Haydn, ‏ 14 בספטמבר 1737 - 10 באוגוסט 1806) היה מלחין אוסטרי, אחיו הצעיר של יוזף היידן.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל היידן נולד ב-1737 בכפר האוסטרי רוהאו, סמוך לגבול ההונגרי. אביו היה מטיאס היידן, יצרן גלגלים שכיהן גם בתפקיד "מרקטריכטר", משרה מקבילה לראש הכפר. אמו של היידן, ששם נעוריה היה מריה קולר, עבדה כטבחית בארמונו של הרוזן האראך, האריסטוקרט בעל הנחלות ברוהראו. בני הזוג היידן לא קראו תווים, אך מטיאס היה מוזיקאי עממי נלהב, שלמד בכוחות עצמו לנגן בנבל בתקופת נדודיו כשוליה וייחס חשיבות לכך שילדיו ילמדו לשיר.

ילדות וראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הדרך לראשית הקריירה המקצועית של מיכאל סלל אחיו הבכור יוזף, שמיומנותו בזמרה הקנתה לו משרה כזמר סופרן במקהלת הנערים של קתדרלת שטפאן הקדוש בווינה, בניצוח קרל גיאורג רויטר. הסופר אלברט כריסטוף דיאס מראשית המאה ה-19, המסתמך על זכרונותיו של יוזף בשלהי חייו, אומר את הדברים הבאים:‏[1]

רויטר התפעל כל כך מכשרונותיו של [יוזף], עד כי הודיע לאב, שגם לו היו לו שנים-עשר בנים, היה דואג לכולם. האב, שהצעה זו שיחררה אותו מנטל כבד, נעתר לה וכעבור כחמש שנים הקדיש את אחיו של יוזף, מיכאל, ואחריו את יוהאן אוונגליסט למוזה של המוזיקה. שניהם נשכרו כנערי מקהלה ומשימת הכשרתם נמסרה לידיו של אחיהם יוזף, לשמחתו שלא ידעה גבולות.

אותו מקור מעיד, כי מיכאל הצטיין בלימודיו יותר מיוזף וכי הייתה זו שירתו של מיכאל (בייחוד כשיוזף הגיע לגיל, שבו התקשה לשמור על קול הסופרן שלו), שזכתה להתפעלות הרבה ביותר.

זמן קצר אחרי שעזב את בית הספר ללימודי המקהלה, התמנה מיכאל לקאפלמייסטר בגרוסוורדיין ואחר, ב-1762 בזלצבורג. במשרה זו שירת במשך ארבעים ושלוש השנים הבאות, במהלכן כתב יותר מ-360 יצירות לכנסייה ומספר רב של יצירות אינסטרומנטאליות. הוא התוודע למוצרט, שהתרשם מאוד מעבודתו והיה מורם של ובר ודיאבלי.

הקרבה בין מיכאל ליוזף נמשכה לכל אורך חייהם. יוזף העריך אותו מאוד וסבר, שהמוזיקה הדתית של מיכאל עולה על זו שלו.‏[2]

מיכאל היידן מת בזלצבורג בגיל 68.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לראות ביצירות הקודש הכוראליות של היידן את החשובות ביותר בתפוקתו המוזיקלית. בין אלה ה"רקוויאם למות הארכיבישוף זיגמונד" בדו מינור, שהשפיע במידה רבה על הרקוויאם של מוצרט, "מיסה היספניקה", מיסה ברה מינור, "שבחי ציון" וקובץ שירי מעלות, שארבעים ושניים מהם נכללו בהדפסה מחודשת ב"אקליזאסטיקון" של דיאבלי. היידן היה גם מלחין פורה של מוזיקה חילונית, כולל שלושים סימפוניות ופרטיטות, מספר רב של קונצ'רטי ויצירות מוזיקה קאמרית , ביניהן חמישיית מיתרים בדו מז'ור, שנחשבה לפנים בטעות לפרי עטו של אחיו יוזף.

מיכאל היידן נפל קורבן לעוד מקרה של זהות שגויה לאחר מותו: במשך שנים נחשבה היצירה, המוכרת כיום כסימפוניה מס' 25 של מיכאל היידן, לסימפוניה מס' 37 של מוצרט וקיבלה את מס' 444 ברשימת קכל. הבלבול נוצר עקב גילוי כתב יד חתום, שבו כתוב הפרק הפותח את הסימפוניה בכתב ידו של מוצרט ויתר הפרקים בכתב יד שונה. כיום סבורים, שמוצרט חיבר פרק פתיחה איטי חדש מסיבות שאינן ידועות, אבל את שאר היצירה כתב בבירור מיכאל היידן. כל עוד סברו שמדובר בסמפוניה של מוצרט, הרבו לבצע אותה, אך מאז התגלית המשייכת אותה למיכאל היידן, בשנת 1907, פחתה תדירות הביצועים במידה ניכרת.

במקרה ידוע אחר, חלה מיכאל היידן ולא היה מסוגל לכתוב; הוא התחייב לכתוב סט של שישה דואטים לוויולה וכינור, אבל הספיק לכתוב רק ארבעה מהם. מוצרט נחלץ לעזרתו וכתב שני דואטים נוספים (423 ו-424 ברשימת קכל), וכל השישה התפרסמו בשמו של מיכאל היידן. כיום שני הדואטים פרי עטו של מוצרט מוכרים יותר.

מיכאל היידן לא ערך מעולם קטלוג של יצירותיו על פי נושאים וגם לא פיקח על התקנתו של קטלוג כזה. הקטלוג המוקדם ביותר נערך בשנת 1808 על ידי ניקולאוס לאנג בשביל 'Biographische Skizze'. בשנת 1907 ערך לותאר פרגר קטלוג של יצירות היידן התזמורתיות בשביל 'Denkmäler der Tonkunst in Österreich', הנחשב למהימן הרבה יותר. בשנת 1915 לקח עליו אנטון מריה קלאפסקי משימה דומה ביחס למוזיקת קודש ווקאלית.

חלק מיצירות היידן מסומנות במספרים של פרגר, על פי הקטלוג התימאטי של יצירותיו בעריכת לותאר פרגר משנת 1907.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1810, 86
  2. ^ Rosen 1997, 366

מראי מקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Charles H. Sherman and T. Donley Thomas, Johann Michael Haydn (1737-1806), a chronological thematic catalogue of his works. Stuyvesant, New York: Pendragon Press (1993)
  • Dies, Albert Christoph (1810) Biographical Accounts of Joseph Haydn, Vienna. English translation by Vernon Gotwals, in Haydn: Two Contemporary Portraits, Milwaukee: University of Wisconsin Press.
  • Rosen, Charles (1997) The Classical Style. New York: Norton.
  • צ'ארלס ה. שרמן ו-ט. דונלי תומאס, יוהאן מיכאל היידן, (1737-1806), קטלוג כרונולוגי-תימאטי של יצירותיו. סטיווסנט, ניו יורק: הוצאת פנדרגון (1993)
  • דיאס, אלברט כריסטוף (1810) רשימות ביוגרפיות של יוזף היידן, וינה, תרגום לאנגלית ורנון גוטוולס, בהיידן: שני דיוקנאות בני דור, מילווקי: הוצאת אוניברסיטת ויסקונסין
  • רוזן, צ'ארלס (1997) הסגנון הקלאסי. ניו יורק: נורטון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]