מיכאל זייפרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל זייפרט
Michael Seifert
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 במרץ 1924
Shyrokolanivka, הרפובליקה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בנובמבר 2010 (בגיל 86)
קזרטה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, גרמניה הנאצית, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל זייפרטגרמנית: Michael Seifert;‏ 16 במרץ 1924 - 6 בנובמבר 2010), היה פושע מלחמה נאצי ששימש שומר במחנה הריכוז בולצאנו באיטליה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זייפרט נולד בעיירה לנדאו (בימינו שירוקולניבקה באוקראינה), שהוקמה על ידי מהגרים גרמנים במהלך המאה ה-19. היה בנם השני של מיכאל שעבד כפקיד בסניף הדואר המקומי וברטה. ב-1933 פוטר אביו מעבודתו מאחר שנחשד בתמיכה בתנועה הנאצית והמשפחה נאלצה להגר לבית קרובים בחצי האי קרים. ב-1939 חזר זייפרט לאזור אוקראינה ועבד כחקלאי שכיר. בהמשך עבר למיקולאייב ועבד כפועל במפעל ליצור כלי עבודה.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי יוני 1941, לאחר תחילתו של מבצע ברברוסה ועם הגעתם לאזור של יחידות איינזצגרופן שנקראו איינזצגרופה ד' ונלוו לארמייה ה-11 הגרמנית, גייסו הגרמנים מתנדבים מקרב האוכלוסייה המקומית ממוצא גרמני, לכוחות שיטור מקומיים. זייפרט גויס לכוח עזר, הועסק בתחילה כשומר במספנה המקומית וב-1943 לאחר שנסגרה, גויס לאס אס, בדרגת רוטנפיהרר, במיקולאייב. באפריל 1944 נכבשה מיקולאייב בידי הצבא האדום וזייפרט הוצב על ידי מפקדת האס דה בוורונה ובהמשך הוצב כשומר במחנה הריכוז פוסולי. בשלהי 1944 הורשע בידי בית משפט צבאי באונס, הועבר מתפקידו והוצב ביחידת השיטור של מחנה המעבר בולצנו. יעודו הראשוני של מחנה בולצנו היה לקלוט אסירים שהועברו ממחנה הריכוז פוסולי, שננטש באוגוסט עקב התקדמות צבאות בעלות הברית. לפי ההערכות כמות האסירים במחנה בולצנו נעה מ-9,500 ועד 11,000, חלקם אסירים פוליטיים, חלקם פרטיזנים וחלקם נרדפי גזע כגון יהודים וצוענים. 3,405 מתוכם גורשו בהמשך למחנות השמדה. טרום גירושם הועסקו האסירים בעבודות כפייה. במחנה בולצנו הוקמו תאי כליאה וצינוק וזייפרט היה אחד מסגל שומרי תאי הכליאה. במסגרת זו רצח זייפרט אסירים והתעלל ברבים אחרים.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951 ביקש וקיבל אשרת הגירה לקנדה תוך ציון עובדות כוזבות על עברו. ב-10 ביוני 1954 הוציאה איטליה צווי מעצר בינלאומיים נגד סגל מחנה בולצנו ובכלל זה זייפרט. ב-1999 חשף העיתון האיטלקי לה סטאמפה את מקום מגוריו של זייפרט והוגש נגדו כתב אישום בגין פשעיו. זייפרט החליט שלא להגיע למשפט. ב-24 בנובמבר 2000 הורשע זייפרט ב-15 מעשי רצח וזוכה מ-6 אחרים מחמת הספק. במהלך המשפט נשמעו עדויות על כך שזייפרט הרעיב אסיר למוות, אנס ורצח אישה הרה ועקר את עיני אסיר אחר. מעשים אילו הובילו לכינויו "החיה מבולצנו". זייפרט נידון שלא בפניו למאסר עולם. ב-26 באפריל 2002 הגישה איטליה לקנדה בקשת הסגרה רשמית של זייפרט. באוקטובר 2002 אושר גזר הדין לאחר שנדחה ערעורו של זייפרט בערכאות עליונות. באמצע פברואר 2008 הוסגר זייפרט לאיטליה לאחר שנשללה אזרחותו הקנדית והוא נכלא בכלא צבאי בסנטה מריה קפואה וטרה שבדרום איטליה. ב-2010 הלך זייפרט לעולמו בבית חולים בקזרטה והוא בן 86 שנים[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]