מיכאל מלכיאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל מלכיאור
Rabbi Michael Melchior.jpg
תאריך לידה 31 בינואר 1954
כ"ד בשבט ה'תשי"ד
ממשלות 28
כנסות 15 - 17
סיעה ישראל אחת, עבודה-מימד,
העבודה-מימד-עם אחד, מימד
תפקידים בולטים
עיסוק נוסף רבה הראשי של נורבגיה

מיכאל מלכיאור (נולד ב-31 בינואר 1954), רב, ראש מפלגת מימד, ולשעבר שר וחבר הכנסת מטעם הרשימה המשותפת של מפלגת העבודה ומפלגת מימד. היה מועמד לכנסת ה-18 כראש הרשימה "התנועה הירוקה - מימד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל מלכיאור נולד בשנת 1954 בקופנהגן בירת דנמרק, לרב בנימין מלכיאור, הרב הראשי של דנמרק. במהלך שנות השישים למד בישיבת הכותל בירושלים. כיהן בשנים 1970-1972 כראש בני עקיבא בחו"ל. בשנת 1980 קיבל הסמכה לרבנות ובעקבות כך חזר לסקנדינביה על מנת לשמש כרב הראשי של הקהילה היהודית בנורבגיה. באוסלו הוא יסד גן ילדים יהודי, חיזק את בתי הספר היהודיים של אחר הצהריים ויסד מקהלת ילדים בבית הכנסת. כן ייסד מרכז למזון כשר שסיפק אוכל כשר ליהודי פולין‏[1].

בשנת 1986 עלה לישראל. בין היתר שימש כמנהל בינלאומי של קרן אלי ויזל בניו-יורק והתלווה לויזל בביקור בברית המועצות בשנת 1986‏[2].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, לאחר רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, החליט מלכיאור להצטרף לחיים הפוליטיים. בשנת 1996 נבחר כיו"ר הוועד המנהל של מפלגת מימד. שלוש שנים לאחר מכן נבחר כנציג מטעם תנועת מימד תחת רשימתו של אהוד ברק "ישראל אחת".

במהלך שנת 1999 בכנסת החמש עשרה נבחר לראשונה כחבר כנסת מטעם מפלגת מימד בתוך ישראל אחת, ומונה לשר לענייני חברה ותפוצות בממשלתו של אהוד ברק.

בשנת 2000, בעקבות כוונתו של ברק לקדם רפורמה שמטרתה הפרדת דת ומדינה הודיע מלכיאור כי מימד עלולה לפרוש בכל כך מהממשלה, בטענה כי מדובר בהפרה בוטה של ההסכם בין העבודה למימד בנושאי דת ומדינה.‏[3]

בשנת 2001 מונה לסגן שר החוץ בממשלת האחדות הלאומית.

לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה, בעקבות הנכונות לויתורים של אהוד ברק, התגלעה מחלוקת במפלגת מימד לגבי המשך הריצה המשותפת עם מפלגת העבודה. מלכיאור הצליח להעביר החלטה על המשך ההליכה עם מפלגת העבודה דבר שגרם לפרישה של כמה חברים מהמפלגה ‏‏[4]. בעקבות זאת, התחזק מעמדו של מלכיאור במפלגת מימד.

בכנסת ה-16 נתמנה ליו"ר ועדת זכויות הילד, ובנוסף עמד בראשות שדולה לאיכות הסביבה ושדולה למען דו קיום יהודי-ערבי בכנסת. בשנת 2005, עם כניסת מפלגת העבודה לממשלה, מונה לסגן שרת החינוך, התרבות והספורט וכיהן בתפקיד מספר חודשים. לאחר מכן נענה לבקשת ראש הממשלה, אריאל שרון, והחליף את השר נתן שרנסקי עם התפטרותו מהממשלה, כסגן שר לענייני חברה ותפוצות במשרד ראש הממשלה.

הכנסת ה- 17[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה-17 עסק מלכיאור בין היתר, בדברים הבאים:

חינוך:

  • הביא לאישור חוק המאריך את שנות לימוד חובה ל-12 שנה‏[5].
  • הקמת זרם חינוך חדש בישראל: חינוך ממלכתי חילוני דתי.‏[6]
  • הצעת חוק טיפול בפעוטות - עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק אשר תפעיל פיקוח הדוק על פעוטונים, ותתווה הכשרה מקצועית משמעותית לגננות הפעוטונים, הכשרה לה לא נדרשו עד כה.
  • חוק הספריות הציבוריות: החוק העלה את תקציב הספריות הציבוריות ב- 50% ובכך איפשר למעשה להפוך את השימוש בספריות חינם.‏[7]
  • חוק בית הספרים הלאומי: לראשונה הוחלט לתקצב את הספרייה הלאומית של ישראל.

יחסי דתיים חילונים:

  • חוק יחסי ממון: אושר תיקון הקובע כי בגירושים הרכוש יחולק גם ללא גט, אשר לטענת יוזמיו ימנע סחיטה של נשים בידי בעליהן.‏[8]

איכות סביבה:

  • בשיתוף עם ח"כ דב חנין הוביל ח"כ הרב מלכיאור את השדולה הסביבתית וסידרה של חוקים סביבתיים.
  • עברה בטרומית הצעת חוק חיסכון אנרגיה במוסדות ציבור: על פי הצעת החוק וסתי החימום והקירור של המזגנים יוגבלו ל- 24 מעלות בקיץ ו 25 מעלות בחורף, כיבוי מחשבים וציוד חשמלי לא חיוני יחויב על פי חוק, בכלל מוסדות הציבור יותקנו נורות חסכוניות, ימונה אחראי התייעלות כפוף לשר התשתיות אשר יציב יעדי התייעלות ויוודא עמידה, לא יבנה מבנה ציבור שלא יהיה בניין ירוק.
  • חוק "המזהם משלם", שהרב מלכיאור ליווה מיומו הראשון בכנסת ה- 16, כולל תיקונים ל-13 חוקים שונים אשר מחמירים את הענישה ומעלים את הקנסות על עבירות של זיהום ופגיעה בסביבה על מנת להפוך את הזיהום ללא משתלם כלכלית.

בדצמבר 2007 הוענק למלכיאור "פרס ליבהבר" לסובלנות דתית מהתנועה הקונסרבטיבית בישראל‏[9].

בשנת 2009 הוענק למלכיאור אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.

הבחירות לכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת ה-18 עמד הרב מלכיאור בראש הרשימה "התנועה הירוקה-מימד" יחד עם ערן בן ימיני. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. בין המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, היא קיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר.

הפורום לפעולה אזרחית: המאבק על מיסוי רווחי הגז[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2010 הוביל מלכיאור את המאבק למיסוי תגליות הגז מול חופי ישראל, במסגרת פעילותו בפורום לפעולה אזרחית, מאבק שליווה את הדיון הציבורי הנרחב בנושא ואת תהליך מינוייה של ועדת ששינסקי והדיון הפוליטי במסקנותיה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מלכיאור מכהן כרבה של קהילת "בית בויאר" בתלפיות. במקביל הוא מכהן כרבה של נורבגיה, שם הוא נצר לשושלת של רבנים מקומיים.

מלכיאור נשוי, אב לחמישה וסב לנכדים, גר בירושלים. בנו הרב יואב מלכיאור בוגר ישיבת נהר-דעה משמש כיום כרבה של קהילת אוסלו בנורבגיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוסלו:רב צעיר כשודד ים..., מעריב, 4 באוקטובר 1985
  2. ^ גורבאצ'וב מעוניין להפגש עם ויזל, מעריב, 28 באוקטובר 1986
  3. ^ 9ברק: אם לא אמצא פרטנר לשלום איישם את המהפכה האזרחית, בספטמבר 2000 19680, באתר וואלה!
  4. ^ יאיר שלגבכירים במימד פורשים בשל השותפות עם העבודה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2002‏
  5. ^ אירית מגל ומתן חודורוב, ‏חוק לימוד חובה יוארך עד כיתה י"ב, באתר גלי צה"ל, 24 בדצמבר 2007
  6. ^ קובי נחשוני, הזרם הדתי-חילוני: 8 בתי ספר יוצאים לדרך, באתר ynet‏, 31 באוגוסט 2008
  7. ^ מרב יודילוביץ'הכנסת אישרה תיקון לחוק הספריות הציבוריות, באתר ynet‏, 17 ביולי 2007
  8. ^ לירן דנש, אריק בנדר וענת שיחור-אהרונסון, בשורה לעגונות: חלוקת רכוש משותף ללא גט, באתר nrg מעריב, 5 בנובמבר 2008
  9. ^ נטע סלע, הקונסרבטיבים: 3 רבות ורב הוסמכו בירושלים, באתר ynet‏, 11 בדצמבר 2007


יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת

תמר גוז'נסקירן כהןמיכאל מלכיאורנאדיה חילושלי יחימוביץ'דני דנוןזבולון אורלבאורלי לוי-אבקסיס