מיכאל נצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוחים מסורבלים ובעייתיים מבחינה לשונית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מיכאל נצר
9 באוקטובר 1955 (בן 59)
MichaelNetzer.jpg
מקום לידה דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
מקום מגורים עפרה, ישראל
מקצוע אמן, מאייר ספרי קומיקס

מיכאל נצר (נולד ב-9 באוקטובר 1955), אמן קומיקס אמריקאי-ישראלי אשר מוכר בעיקר בשל עבודותיו אותם הכין במהלך התקופה בה עבד בשביל הוצאות הקומיקס "DC קומיקס" ו"מארוול קומיקס" בשנות השבעים וכיוצר של גיבור-העל הישראלי הראשון "אורי-און" בסוף שנות השמונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ותחילת הקריירה בסצנת הקומיקס האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצר נולד בדטרויט בשם מנצור נצר א-דין, להורים דרוזים[דרוש מקור] ממוצא לבנוני - בן לעאדל נצר א-דין, דוקטור דרוזי לפילוסופיה שעבד רוב חייו במפעל של פורד, ואדל גאזאלי, בת למשפחה יהודית-לבנונית שהשתקעה בניו יורק בשנות העשרים. נצר חלה בשיתוק ילדים בגיל שמונה חודשים והיה משותק במותנו השמאלית ורגלו באופן חלקי. אחרי שנתיים של טיפול רפואי, הוא נשלח עם אימו ואחיו לדיר קוביל, הכפר הקטן בו גדל אביו בלבנון הנמצא דרומית לביירות. משפחתו התגוררה שם עד אשר הוא הגיע לגיל 11. בשנת 1967 חזר לדטרויט, נרשם לבית הספר, והחל לראשונה להימשך לתחום האומנויות ובעיקר לאיור חוברות קומיקס. באותה תקופה הוא פגש לראשונה את סינדי בוראל, אשר הפכה בהמשך לשותפתו ובת זוגו, ואף לאם בתו.מיכאל אף הגה וצייר את סמל יחידת דובדבן לבקשת מפקד היחידה אורי בר לב.

אחרי שנתיים של השתלמויות באוניברסיטת וויין במישיגן, נצר פגש את אמן הקומיקס האמריקאי הנודע ניל אדמס בכנס קומיקס בדטרויט ובאופן לא רשמי קיבל הצעת עבודה בסטודיו של אדמס אשר נקרא "Continuity Studios". בשנת 1975 נצר עבר יחד עם משפחתו לניו יורק, שם זכה להכרה רבה בסצנת הקומיקס באופן מהיר יחסית לאחר שאייר דמויות שונות ל-DC קומיקס בהם "באטמן", "וונדר וומן", "סופרבוי", "לגיון גיבורי-העל", "החץ הירוק", ו"ברק שחור" (Black Lightning), ודמויות שונות למארוול קומיקס בהם ספיידרמן.

בסתיו 1977 נצר החליט לעשות שינוי דרסטי בחייו, לקחת פסק זמן מקריירת הקומיקס בניו יורק ולהתעמק בצד הרוחני. בעקבות החלטה זו הוא עבר יחד עם משפחתו לסן פרנסיסקו. במהלך פגישה עם המוציא לאור של חוברת הקומיקס Star Reach, מייק פרידריך. נצר אשר היה בפסק זמן מיצירת חוברות הקומיקס לא נענה לבקשתו של פרידריך ליצור את המהדורה הצבעונית הראשונה שלהם. פרידריך, אשר שמע ממנו לראשונה את הסיבות שבגללם חל השינוי הפתאומי אצל נצר, ביקש שנצר ייצור קומיקס אשר יציג את השינוי הרוחני אותו הוא עבר באותה העת. נצר לקח על עצמו את המשימה ובעקבות כך ייצר את הקומיקס "הברית החדשה, הישנה והאחרונה" (The Old, New and Final Testaments) אשר מנבאת את עתיד המין האנושי. פרידריך פרסם את הסיפור במגזין Star Reach בשנת 1977 בחוברת מספר 12 בנוסף לקטע בו הוא סיפר על פגישתו עם נצר ועל כוונותיו של נצר לפתוח בקריירה ציבורית בה ינסה לקדם שלום עולמי.

עזיבת סצנת הקומיקס האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים הבאות, נצר החליט לטייל ברחבי ארצות הברית כאשר הוא יוצר חוברות קומיקס מדי פעם. באותה העת החליט נצר לקדם את הרעיון ליצור היררכיה פוליטית חדשה באמצעות הקומיקס, דבר אשר הוביל את הקולגות שלו לעתים קרובות לראות בהתנהגות שלו כמשיחית וכאחוז טירוף. בקיץ 1981 נצר נעלם לחלוטין מסצנת הקומיקס האמריקאית, כאשר הוא החליט לנסוע לביקור בבית ילדותו בלבנון. החזרה למזרח התיכון הייתה משמעותית מאוד עבור המסע הרוחני אשר עבר באותה העת, והוא אף תכנן להמשיך משהייה בביירות לטיול בישראל. ביוני 1982 מצא עצמו בלב הפלישה הישראלית ללבנון במהלך אירועי מבצע שלום הגליל. באוגוסט 1983 הצליח להימלט מאזור הלחימה לישראל באמצעות מונית אותה שכר ובסיוע צה"ל. בישראל הוא החליט להתגייר, למד עברית במספר קיבוצים במשך תקופה, ולאחר מכן עבר לגור באזור יהודה ושומרון בהתנחלות עפרה שם שינה את שם משפחתו ל-נצר. בעודו גר שם, התחתן עם אילנה יוסף, עימה הוא הביא לעולם חמישה ילדים.

שער של אורי-און #1, 1987

בשנת 1987 יצר את דמותו של "אורי-און", גיבור העל הישראלי הראשון אשר כיכב במספר חוברות קומיקס אותן יצר נצר בעזרתם של יונתן דויטץ' ויוסי הלפרין. הקומיקס יצא לאור בתקופה בה סצנת הקומיקס הישראלית החלה לפרוח ו"אורי-און" הוצג בתערוכה במוזיאון ישראל לצד עבודותיהם של ציירי הקומיקס המקומיים דודו גבע, אורי פינק ואמנים מקומיים נוספים. הרקע האישי של נצר כצייר קומיקס אמריקאי והבחירה השנוייה במחלוקת שלו לעבור לגור בלב יהודה ושומרון, העלו אותו לתודעת הציבור באותה העת כאשר הוא הוזמן לתוכניות אירוח רבות וקיבל כיסוי תקשורתי נרחב יחסית.

החזרה לסצנת הקומיקס האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 נצר חזר לניו יורק לעבוד שוב עם ניל אדמס באולפני "Continuity Studios". לאחר וויכוח עקרוני שהתעורר בין השניים למי שייכות הזכויות על השימוש בדמותה של גברת מג'סטיק, אותה יצרו השניים ביחד בשנת 1977 נצר הגיש תביעה משפטית נגד אדמס בשנת 1993. התביעה בוטלה לבסוף בשנת 1995 עקב חוק ההתיישנות. נצר עבד באותה העת על מספר פרויקטי קומיקס ביניהם גם הקומיקס "גברת הצדק" (Lady Justice) אותו יצר סופר הפנטסיה והמדע הבדיוני ניל גיימן. הסגנון האומנותי של נצר באותה התקופה הפך אפל יותר. בשנת 1994 חזר לישראל ולאט לאט נטש את עולם הקומיקס.

בשנת 1998 הקים יחד עם סופיה פדרוב את חברת "Netzart-Federov Media" אשר העניקה לנצר את החופש לפתח את כישוריו בתחום האומנות הממוחשבת, בתחום הפרסום ובתחום עיצוב האתרים.

בפברואר 2003 במהלך חופשה בעין גדי החליט נצר לשנות כיוון שוב ולחזור ליצור את הקומיקס הרוחני עליו עבד עשרים וחמש שנים קודם לכן.

המעבר לקומיקס מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2004 נצר העלה לאינטרנט את אתר האינטרנט הראשון שלו "The New Comic Book of Life" – מניפסט אשר מתאר את המיתולוגיה של גיבורי העל והתפקיד אותו הם מילאו באבולוציה החברתית והתרבותית. באתר, נצר פרסם לראשונה יצירות עליהם עבד בין השנים 1977 - 1981 אשר מעולם לא יצאו לאור קודם לכן. באתר הוא ביקש לראשונה גם סליחה מהקולגה שלו, ניל אדמס על התביעה המשפטית אותה הגיש נגדו בעשור הקודם.

מאז נצר הספיק להעלות לרשת שבעה אתרי אינטרנט נוספים, אשר כולם פונים לקהילת יוצרים הקומיקס בעולם ועוסקים בנושאים סוציופוליטיים, מדע והרלוונטיות של האומנויות.

במהלך 2010 צייר נצר עטיפות שונות לחוברות סדרת הקומיקס "Green Hornet" שנכתבה על ידי במאי הקולנוע קווין סמית' וכן צייר את עטיפת החוברת הראשונה בסדרת הקומיקס הישראלית "כפיר-האיש התנכ"י" שנכתבה על ידי עופר ומשה זנזורי.

כחלק מתפיסתו שאמנות יכולה לתרום חזרה לחברה, הצטרף נצר במאי 2010 כחבר מן המניין בעמותת " קומיקס לכולם", אשר שמה לה למטרה לקדם את מדיום הקומיקס בארץ ככלי תרבותי וחינוכי והשתתף במסגרתה בפעילויות שונות בהתנדבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]