מיכאל סגן-כהן
מיכאל סגן-כהן, (1944 - 1999) היה צייר ישראלי.
מיכאל סגן-כהן נולד בירושלים בשנת 1944, אביו, דוקטור מאיר סגן-כהן, רופא ידוע, היה דמות מפורסמת בירושלים. אמו הייתה ציירת חובבת. מיכאל סגן-כהן גדל והתחנך בשכונת רחביה, ולמד בביה"ס התיכון שליד האוניברסיטה.
בסוף שנות הששים השלים את לימודיו, לאחר שירותו הצבאי, בחוגים לפילוסופיה ולתולדות האמנות, באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שסיים את התואר הראשון המשיך ללימודי מוסמך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. שהותו שם התארכה והתארכה, עד 1987.
מראשית לימודיו לתואר הראשון, החל סגן-כהן לכתוב ביקורות אמנות בעיתונים שונים. התעניינותו במחקר ובביקורת, במקביל לעשייה אמנותית, יצרה אצלו מתח מתמיד ומפרה בין התחומים. בשנת 1973 עבר סגן-כהן לניו יורק והחל בכתיבת דוקטורט על עבודתו של האדריכל הסוריאליסטי פרדריק קיסלר , מי שתיכנן, עם ארמנד ברטוס, את היכל הספר במוזיאון ישראל. בעת לימודיו הוא התפרנס מעבודה כנהג מונית. בניו יורק פגש את וירג'יניה גרין, נשא אותה לאשה, ושם גם נולדה בתו הבכורה.
מיכאל סגן-כהן יצר לאורך השנים סדרת ציורים גדולה שבה העתיק אל הבד, פשוטו כמשמעו, פרקים מן התנ"ך. דוד הד משווה אותו על כן לפייר מנאר, הסופר הדמיוני מסיפורו של חורחה לואיס בורחס, שביקש לכתוב מחדש פרקים מ"דון קיחוטה".
בשנת 1977, בעת ביקור סאדאת בישראל, קפץ מיכאל סגן-כהן לארץ ופרסם על עמוד ב"הארץ" מודעה בזו הלשון: "בגין וסאדאת שלום אם תרצו אין זו אגדה מיכאל סגן-כהן, תל אביב" .
מיכאל סגן-כהן שב ארצה בשנת 1987, עם משפחתו החדשה. הוא השתקע בשכונת רחביה שבירושלים, שכונת מולדתו. הוא קיים קשרים הדוקים עם ציירים אחרים, ובהם לאה ניקל, הפסל יחיאל שמי. הוא חלה במחלה קשה והרופאים נאלצו לקטוע את ידו הימנית, היד שבה צייר. סגן-כהן המשיך לצייר בידו השמאלית, בדומה לצייר צבי מאירוביץ', שאף הוא הוכרח לצייר בידו השנייה.
נושאי עבודתו של מיכאל סגן-כהן שאובים בעיקרם מהתנ"ך ומההיסטוריה החדשה של ישראל. הוא נפטר בירושלים, לאחר מחלה קשה, בשנת 1999. תערוכה רטרוספקטיווית גדולה מיצירותיו, נערכה במוזיאון ישראל, בשנת 2004. האוצר היה אמיתי מנדלסון.
[עריכה] לקריאה נוספת
מאמרים שכתב:
- על תערוכת ציוריה של דניאלה שינמן, מיכאל סגן-כהן, נדפס ב - דניאלה שינמן (תשנד) 8-13 1994.
- הנחות בדבר אפשרות לידה של אומנות יהודית ישראלית, 1977, מיכאל סגן-כהן, נדפס ב- מצרף, ב', תש"ס, 2000.
מאמרים שכתבו על עבודתו:
- פי שניים : חיים מאור ומיכאל סגן-כהן מציגים, קטלוג תערוכה, מיכאל סגן-כהן. קיבוץ ברעם, מוזיאון בר-דוד לאמנות יהודית, 1996.
- מיכאל סגן-כהן : צייר אלף-בית, מאת זלי גורביץ', נדפס ב- סטודיו 92 (1998) 39-41 1998 .
- "הראיתיך בעיניך" : על שני ציורי מפות של מיכאל סגן-כהן, מאת דוד הד, נדפס ב- סטודיו 99 (1998-1999) 20-25 1999.
- הלווייתן כסטודיו : ציורי ספר יונה של מיכאל סגן-כהן, מאת מילי הד, נדפס ב - אלפיים 19 (תש"ס) 209-223 2000.
- בין התייצבות להיענות : על "הנני" של מיכאל סגן-כהן, מאת דוד הד, נדפס ב- סטודיו 122 (2001) 42-49 2001.
- ה"מזרח" של מיכאל סגן-כהן, מאת זלי גורביץ', נדפס ב - פעמים 92 (תשס"ב) 17-20 2002.
- התנ"ך בצבעי-יסוד : מקורות יצירתו של מיכאל סגן-כהן, מאת אמיתי מנדלסון, נדפס ב - חזון מיכאל (2004) 11-31 2004.
- בין כתיבה תמה לרישום אמנותי : על אמנות ההעתקה של מיכאל סגן-כהן, מאת דוד הד, נדפס ב - חזון מיכאל (2004) 102-121 2004.
- בין שמיים וארץ, בין קודש וחול : בין ציור לעיון - קריאה והתבוננות ביצירותיהם של יהודה עמיחי ומיכאל סגן-כהן, מאת יעל גילעת, נדפס ב - קו נטוי 5 (תשס"ה) 91-97, 152 2005, מכללת אורנים.
- דיוקן עצמי כתבנית נוף המולדת, מאת רבקה בקלש, נדפס ב - דימוי 25 (תשס"ה) 92-95 2005.
