מיכאל סלע

מיכאל סלע נולד ב-1924
תרומות עיקריות
השתתף בגילוי תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה ותרופת ארביטוקס לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס ובסרטן ראש צוואר
נתונים נוספים ענף מדעי ביוכימיה ארצות מגורים פולין, ישראל פרסים והנצחה חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, חתן פרס וולף (1998), חתן פרס ישראל לשנת 1959. הערות הנשיא השישי של מכון ויצמן למדע.

מיכאל סלע (נולד ב-1924), ביוכימאי, פרופסור לאימונולוגיה ונשיאו השישי של מכון ויצמן למדע.

ביוגרפיה

סלע נולד בשם מיציסלב סלמונוביץ בטומאשוב מאזובייצקי (Tomaszow Mazowiecki) שבפולין. בשנת 1935 עבר עם משפחתו לבוקרשט שברומניה, ממנה עלה לארץ ישראל בשנת 1941. באותה שנה החל סלע בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בסיום לימודי התואר השני, בשנת 1946, למד באוניברסיטת ז'נבה במשך כשנה ועבד בשירות ההעפלה באיטליה. בשנים 1948 – 1950 עבד כנספח מסחרי בצירות ישראל בצ'כוסלובקיה ולאחר מכן שב לישראל והצטרף למכון ויצמן.

סלע היה חבר סגל במחלקה לביופיזיקה בין השנים 1950 – 1963, לצד סיום עבודת הדוקטורט (1954). בשנים 1956 – 1957, ובשנית בין 1960 – 1961, שהה לצורכי מחקר במכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית. בשנת 1960 הוא הועלה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1963 לפרופסור מן המניין וראש החוג לכימיה אימונולוגית.

בשנת 1968, לאחר שובו משנת שבתון באוניברסיטת ברקלי, מונה סלע לראש המחלקה לאימונולוגיה. בתפקיד זה הוא כיהן עד למינויו כנשיא השישי של מכון ויצמן למדע, בשנת 1975. במקביל הוא כיהן גם כדיקן הפקולטה לביולוגיה (1970 – 1973) וסגן נשיא המכון (1970 – 1971). לתפקיד הנשיא נבחר לשתי כהונות וכיהן בתפקיד במשך עשר שנים, עד לשנת 1985, ולאחריו כיהן כסגן יושב ראש מועצת המנהלים של המכון (1986 – 1994).

לאורך השנים כיהן סלע בתפקידים מקצועיים וציבוריים רבים וביניהם: נשיא האגודה הישראלית לביוכימיה (1964 – 1966), יושב ראש האגודה הישראלית לאימונולוגיה (1968 – 1972), חבר המועצה להשכלה גבוהה, יו"ר הקרן על שם עמוס דה-שליט (1976 – 1987), המדען הראשי שהמרכז הרפואי של ניו אינגלנד במסצ'וסטס (1986 – 1987), נשיא המועצה המשותפת של מכון פסטר בפריז ומכון ויצמן (1989 – 1995), וכן כיועץ מקצועי לארגון הבריאות העולמי, אונסק"ו ולארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית.

חלקו של סלע בגילוי תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה הביאה לזכייתו בפרס ישראל למדעי החיים (1959), בפרס רוטשילד לכימיה (1968) ובפרס וולף (1998) ‏‏. נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1971. נוסף לכך הוא חבר כבוד בארגונים בישראל ובעולם בתחומי המדעים והרפואה. במהלך השנים התפרסמו מטעמו למעלה מ-700 מאמרים בתחומי האימונולוגיה, הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית.

בבחירות לכנסת ה-17 מוקם סלע במקום ה-120 הסמלי ברשימת מפלגת קדימה לכנסת. החל משנת 1991 מיכאל סלע הוא חבר כבוד באקדמיה הרומנית. פעילותו בישראל נרחבת גם בתחומי התרבות והוא נמנה בין תומכיה הראשונים של להקת המחול "בת שבע". סלע אף עומד בראש נשיאות התנועה למען איכות השלטון בישראל. בשנת 2009 הוענק לסלע תואר לשם כבוד מהמסלול האקדמי המכללה למינהל.

לקריאה נוספת

• יוסי גולדשטיין, מיכאל סלע: פרקי חיים, ירושלים: שוקן, 2013.

קישורים חיצוניים

• Michael Sela at the Weizmann Institute of Science
• גלי וינרב, ‏ממציא הקופקסון: "עברו 30 שנה מאז שהמצאנו את המוצר; יש מוצרים שעשויים להיות יותר טובים", באתר גלובס, 25 במרץ 2013