מיכאל פון מלאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל פון מלאס

מיכאל פרידריך בנדיקט ברון פון מלאס (גרמנית: Michael Friedrich Benedikt Baron von Melas; ‏12 במאי 1729 - 31 במאי 1806) היה גנרל מהאימפריה הרומית הקדושה (הידועה יותר בשם האימפריה האוסטרית). נולד בכפר ראדלן בטרנסילבניה ליד העיר שסבורג (כיום סיגישוארה ברומניה).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאס נולד למשפחה בעלת מסורת דתית אדוקה: אביו וסבו היו כמרים לותרנים אוונגליסטים שדאגו לחינוך בעל אופי ספרטני דתי ונוקשה לנער הצעיר. סביבתו, באזור בספר הרומני (באותה תקופה גבול בין האימפריה העות'מאנית ואוסטריה שהיו יריבות), הייתה מיליטרסיטית מאוד ומרבית הגברים היו מיומנים בשימוש בכלי נשק שונים.

אחרי סיום לימודיו בבית הספר המקומי, התגייס בגיל 17 לרגימנט חיל רגלים המקומי בדרגת פרח קצונה[1]. השירות המעשי החל כשעבר בגיל 23 והוצב לשירות בחיל הרגלים. הוצב בתחילה בפרובינציית שטיריה והועבר אחר כך למחנה אימונים בווינר נוישטט, לא רחוק מווינה הבירה.

הקרב הרציני הראשון שבו לקח חלק היה ליד קולין במלחמת שבע השנים (1756 - 1763). מלאס היה בדרגת סגן משנה בעת הקרב. הקרב היה מוצלח מבחינתו של מלאס והוא קודם לרגת סרן וקיבל פיקוד על פלוגת גרנדירים הונגרים. הצטיין בלחימה עם פלוגתו בקרב שניידניץ בשנת 1761.

לאחר המלחמה, בשנת 1768, התחתן עם בת למשפחה בוהמית אצילה. לאחר מכן קודם לדרגת לוטננט קולונל וקיבל פיקוד על גדוד גרנדירים. חמש שנים לאחר מכן קודם לדרגת קולונל ומונה לפקד על רגימנט עלית של קרבינרים רכובים והצטיין במלחמת הירושה הבווארית (1778 - 1779). כן לקח חלק במלחמת אוסטריה טורקיה (1787 - 1791). על פיקודו על חלק מהכוחות האוסטרים במצור בלגרד (1789) קודם לדרגת גנרל.

בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, בעת מלחמות הקואליציה האנטי-צרפתית הראשונה מונה לפקד על בריגדה (חטיבה) באזור הריין ובהמשך הועבר לאיטליה. באיטליה פיקד בהתחלה על כוחות העתודה של הצבא האוסטרי ובהמשך אף פיקוד תקופה קצרה על הצבא האוסטרי באיטליה עד שהוחלף על ידי ורמוסר. כמו כן, הצטיין בלחימה באזור מבצר מנטובה בעת מצור צרפתי על המבצר.

בעת מלחמות הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה פיקד על הכוחות האוסטריים שהיו חלק מהצבא המשותף עם הרוסים בפיקודו של אלכסנדר סובורוב. פיקד על הכוחות האוסטרים בקרב נובי (1799). על הצטיינותו בקרב קיבל את עיטור מריה תרזה.

לאחר חזרתו של נפוליאון בונפרטה ממצרים והפיכת ה-18 בברימר, פלש נפוליון לאיטליה. מלאס נקרא לבלום את הפלישה ונלחם נגדו בקרב מרנגו (1800). למרות הצלחה ראשונית, הפסיד מלאס בקרב. לאחר מכן פרש משירות צבאי פעיל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David Hollins, Austrian Commanders of the Napoleonic Wars 1792-1815, Osprey, 2004 pp 26 - 29

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרגה שהקנתה אפשרות להתקדם בסולם דרגות הקצונה באירופה