מיכאל פקטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל פקטה
Fekete Mihály
פרופ' מיכאל פקטה, 1940
פרופ' מיכאל פקטה, 1940
פרופ' מיכאל פקטה, 1940
לידה 19 ביולי 1886
סנטה, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במאי 1957 (בגיל 70)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mihály Fekete עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים הונגריה, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד (1909) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ליפוט פייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים (19281955) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט אריה דבורצקי, מנחם שיפר, מיכאל משלר, זאב נהרי, אמנון יקימובסקי, אמנון יקימובסקי, אלישע נתניהו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל במדעים מדויקים (תשט"ו)
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום קוטר עלסופי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרופ' פקטה מקבל מנת מים בעת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות, עת שימש גם כרקטור האוניברסיטה העברית

מיכאל פֶקֶטֶה (Michael (Mihály) Fekete‏; בשם המקורי שוורץ, 19 ביולי 188613 במאי 1957) היה מתמטיקאי הונגרי-ישראלי. חתן פרס ישראל במדעים מדויקים לשנת תשט"ו. רקטור האוניברסיטה העברית בשנים 19461948.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל פקטה נולד בשנת 1886 בזֶנטָה (Zenta) שבאזור בַּאצ'קָה, בחלק ההונגרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום סֶנטָה, בתחומי הפרובינציה האוטונומית וויבודינה של סרביה). בשנת 1909 סיים את הדוקטורט באוניברסיטת בודפשט. מנחהו לדוקטורט היה ליפוט פייר (מורם של מתמטיקאים דגולים כפאול ארדש, ג'ון פון נוימן, ג'ורג' פוליה ופאל טוראן). עם סיום הדוקטורט נסע פקטה לאוניברסיטת גטינגן, שהייתה מרכז מתמטי באותם הימים, ולאחר מכן חזר לאוניברסיטת בודפשט, שם קיבל משרת פריבט-דוצנט. בנוסף, לימד שיעורים פרטיים במתמטיקה. בין היתר לימד את יאנוש נוימן, מי שנודע לימים בארצות הברית כג'ון פון נוימן. בשנת 1922 פרסם פקטה מאמר עם פון נוימן בנושא קוטר עלסופי (transfinite diameter); זהו המאמר המדעי הראשון של פון נוימן. רוב עבודתו המחקרית של פקטה מוקדשת לנושא זה.

ב-1928 עלה לארץ ישראל ועבד כאחד מראשוני המרצים במכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1929 התמנה לפרופסור במכון. הוא עמד בראש המכון לאחר המתמטיקאים המפורסמים אדמונד לנדאו ואברהם הלוי פרנקל. מאוחר יותר היה דקאן הפקולטה למדעי הטבע, ובשנים 19461948 כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית.

עם תלמידיו של פקטה נמנים המתמטיקאים אריה דבורצקי, מנחם שיפר, אמנון יקימובסקי ומיכאל משלר.

פקטה נפטר בשנת 1957, בגיל 71. נטמן בהר המנוחות.[1]

בנו יקותיאל פקטה היה מחנך, המנהל-המייסד של בית הספר לבזק (טלקומוניקציה) בירושלים.[2]

קוטר עלסופי ופולינומי פקטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהי קבוצה קומפקטית, ויהיו . נגדיר:

וכן
כאשר הסופרמום נלקח על כל הנקודות .

הנקודות בהן מתקבל הסופרמום נקראות נקודות פקטה. הגבול

קיים והוא נקרא הקוטר העלסופי (transfinite diameter) של (או קבוע פקטה).

מושג מתמטי נוסף הקרוי על-שם פקטה הוא פולינומי פקטה המוגדרים לכל ראשוני על ידי:

כאשר הם סימני לז'נדר.

קשריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל פקטה היה ידיד משפחה של משפחתה של חנה סנש. בחודש יוני 2007 הוצעה למכירה פומבית בניו יורק גלויה ששלחה חנה סנש לפקטה בשנת 1941, עת הייתה תלמידה בבית הספר החקלאי בנהלל.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Shaul Katz, "Berlin Roots – Zionist Incarnation: The Ethos of Pure Mathematics and the Beginnings of the Einstein Institute of Mathematics at the Hebrew University of Jerusalem", Science in Context, 2004, pp 199-234

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל פקטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל פקטה באתר GRAVEZ
  2. ^ אורי דרומי, גבריאל פקטה, מייסד מכללת בזק, 2001-1915, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2001 (הטעות בשם הפרטי במקור, ראו תיקון).
  3. ^ חיים הנדוורקר, גלויה שכתבה חנה סנש ב-41' מוצעת למכירה, באתר הארץ, 21 ביוני 2007