מיכאל פרטוריוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל פרטוריוס

מיכאל פרטוריוסגרמנית: Michael Praetorius, נולד כנראה ב-15 בפברואר 1571, נפטר ב-15 בפברואר 1621) היה מלחין ונגן עוגב גרמני ובעל כתבים בנושאי מוזיקה. פרטוריוס היה מלחין רב-צדדי, מן המובהקים בתקופתו, שעיקר חשיבותו בפיתוח צורות מוזיקליות המבוססות על מזמורי תפילה פרוטסטנטיים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטוריוס נולד כמיכאל שולצה, הצעיר בבניו של כומר לותרני, בקרנצבורג שבגרמניה. עם תום לימודיו בטורגאו ובצרבסט, המשיך בלימודי דת באוניברסיטה של פרנקפורט על נהר אודר. הוא כיהן כנגן עוגב בכנסיית מריה (Marienkirche) בפרנקפורט ובהמשך עבד בחצר וולפנביטל כנגן עוגב ומאז 1604 כממונה על המוזיקה (קאפלמייסטר). משנת 1613 עד 1616 עבד בחצר הסקסונית בדרזדן, שם נחשף למוזיקה האיטלקית החדישה, לרבות יצירותיהם הפוליכוראליות (למקהלות אחדות) של מלחיני האסכולה הוונציאנית. הפיתוח שלו בהמשך של צורת הקונצ'רטו הכוראלי, בייחוד בגרסה הפוליכוראלית, נבע ישירות מהיכרותו עם המוזיקה של מלחינים ונציאניים כמו ג'ובאני גבריאלי. מיכאל פרטוריוס טמון בכוך קבורה מתחת לעוגב בכנסיית מריה הקדושה בוולפנביטל, גרמניה.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית מופיע שם המשפחה בצורות שונות, ביניהן שולצה, שולטה, שולטהייס, שולץ ושולטייס. פרטוריוס היא הצורה הלטינית של שם המשפחה.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטוריוס היה מלחין פורה להפליא, שיצירותיו מגלות את השפעתם של בני זמנו סמואל שיידט והיינריך שיץ כמו גם השפעה איטלקית. יצירותיו כוללות את Musae sioniae בת תשעת הכרכים (1605-10), קובץ של למעלה מאלף כוראלים ושירים; עוד יצירות רבות לכנסייה הלותרנית; ו"טרפסיכורה" (1612), אוסף של יותר מ-300 מחולות אינסטרומנטאליים, שהוא גם היצירה הנודעת ביותר שלו וגם יצירתו החילונית היחידה ששרדה. המסה בת שלושת הכרכים שלו, "סינטגמה מוזיקום I" ו"סינטגמה מוזיקום דה אורגנוגרפיה II" מן השנים 1614-20 כוללת טקסטים מפורטים על הנהלים המוזיקליים וכלי בנגינה שהיו בשימוש בימיו, תיעוד רב חשיבות למוזיקולוגיה, לתורת הכלים ולתחום של ביצוע אותנטי.

משפחת הוויולים מ,תוך "סינטגמה" של פרטוריוס, 1618

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]